איחור במסירת דירות במסגרת פרויקט מחיר למשתכן בקריית שמונה הוביל להטלת חיוב בסכום עתק על היזם: בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת קבע אתמול (ד'), כי חברת יובלים מחיר למשתכן בע"מ (אין קשר לקבוצת הנדל"ן יובלים) תפצה בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל למעלה מ-200 תובעים, שרכשו דירות בפרויקט. בית המשפט אף הטיל הוצאות משפט בהיקף מצטבר של מאות אלפי שקלים על החברה.
● חשד: הונאת ענק בליגת העל בכדורגל הישראלי
● פתחו מספרה בבניין בחיפה, והשכנים הגישו תביעה. מה קבע בית המשפט?
מדובר בפרויקט לבניית 210 יחידות דירות בשבעה מגרשים בשכונת יובלים בקרית שמונה בתנאי מחיר למשתכן. מועד המסירה נקבע לאוגוסט 2021, אך הדירות נמסרו בפועל באיחור שנע בין מספר חודשים לתקופה של למעלה משנה. שתי קבוצות רוכשים, המונות בסך הכל כ-200 תובעים, הגישו שתי תביעות נפרדות בדרישה לפיצוי לפי חוק המכר (דירות) בגין האיחורים במסירה, והתביעות אוחדו.
החברה שילמה פיצוי חלקי בלבד
הרוכשים טענו, כי האיחור נבע מליקויי בטיחות מצד החברה היזמית - ליקויים שאף הובילו בשלב מסוים להוצאת צווים להפסקת העבודות. עוד טענו, כי החברה שילמה להם פיצוי חלקי, ובכך הודתה כי היא אחראית לאיחור.
מנגד, יובלים מחיר למשתכן טענה, כי האיחור נבע משורה של נסיבות שלא היו בשליטתה. אלה כללו את התפרצות מגפת הקורונה ב-2020, ועוד קודם לכן פעילות צבאית לאיתור מנהרות, שנערכה באזור ב-2019, ונזקים שנגרמו כתוצאה מסופה חורפית ב-2018.
עוד טענה החברה לעיכובים בקבלת המגרשים לפרויקט ממשרד הבינוי והשיכון ובקבלת אישורים מעיריית קריית שמונה ומתאגיד המים. לפי החברה, הדיירים אף ביקשו לבצע שינויים בדירות, והדבר הוביל לעיכוב.
השופט ערפאת טאהא דחה את טענות החברה, וקבע כי היא לא הוכיחה שהאירועים שתיארה הובילו בפועל לעיכוב העבודות. בהקשר של העיכוב בגלל הסופה אף ציין השופט, כי "קבלן המתחייב מול דיירים למועד מסירה מסוים צריך לקחת בחשבון כי במהלך תקופת ביצוע העבודות ייגרמו עיכובים כאלה ואחרים עקב תנאי מזג האוויר. אירועים אלה צפויים ואין בעיכובים כדי לפטור את הנתבעת מאחריות לאיחור במסירה".
עוד קבע בית המשפט, כי הסכמת הרוכשים לשינויים בדירות אינה מהווה הסכמה לאיחור, וכי טענת החברה בנושא היא "חסרת בסיס".
"תנאים עמומים"
בית המשפט פסל את הסעיפים בהסכם שחתמו הרוכשים עם יובלים מחיר למשתכן, ולפיו החברה הייתה רשאית לדחות את מועד המסירה של הדירות לזמן בלתי מוגבל, ומבלי לקבוע תאריך ספציפי למסירה. סעיפים אלה, קבע השופט, נקבעו באופן חד-צדדי וכללו "תנאים עמומים".
השופט טאהא עמד על כך, שסעיפים מסוג זה בהסכמים פסולים מכיוון שהם מנוגדים לסעיף 5 לחוק המכר (דירות) ולפסיקת בית המשפט העליון שפירשה אותו. הסעיף בחוק מבטיח פיצוי סטטוטורי, ללא הוכחת נזק, בגין איחור מסירה, ולא ניתן להתנות עליו. מכאן, שהחברה היזמית לא הייתה רשאית לקבוע תנאים בהסכם עם הרוכשים, אשר יעניקו לה פטור מהפיצוי הקבוע בחוק.
בית המשפט חישב את הפיצוי לכל אחד מהרוכשים לפי הסכומים הקבועים בחוק המכר, ועל סמך חוות דעת שמאי מטעם התובעים. לסכומים אלה התווספו ריבית והצמדה, כך שכל אחד מהרוכשים זכה בסופו של דבר בסכום הנע בין עשרות אלפי שקלים ועד ליותר מ-100 אלף שקל - הכל בהתאם לתקופת האיחור ודמי השכירות הראויים לכל דירה. נדחתה טענת הרוכשים כי הם זכאים לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש. הסכום הכולל של הפיצוי לרוכשים עמד, כאמור, על כ-10 מיליון שקל.
השופט השית על חברת יובלים מחיר למשתכן לשלם הוצאות משפט לשתי קבוצות הרוכשים בסכום כולל של כ-280 אלף שקל ושכר טרחת עורכי דין בגובה 350 אלף שקל. החברה אף חויבה בתשלום של 75 אלף שקל בהוצאות משפט לתאגיד המים, והתאגיד חויב לשלם 30 אלף שקל למדינה על ההליך שפתח נגדה בתיק.
במקביל, נדחתה התביעה שהגישו אחת מקבוצות הרוכשים נגד הבעלים של החברה הנתבעת, ובית המשפט קבע כי התובעים ישלמו לו 30 אלף שקל בהוצאות משפט ושכר טרחה.
עו"ד סימון טוסון, שייצג חלק מהרוכשים, אומר כי "הבשורה היא שדיירים יכולים להשתתף בתביעה מרוכזת אחת בגין האיחור במסירה. הטענות לאיחור הן בדרך כלל משותפות, אבל עד היום התקשו דיירים להגיש תביעות פרטניות כי סכום התביעה של כל דייר בנפרד הוא יחסית קטן".

עו''ד סימון טוסון
טוסון מעריך, כי בתי המשפט אף לא ימהרו לקבל טענות של יזמים לאיחורים במסירת דירות בגלל המלחמה, וכי היזם יצטרך להוכיח בכל מקרה כי המלחמה גרמה בפועל לאיחור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.