אישה הורישה את כל רכושה לחברתה. קרוב המשפחה היחיד התנגד. מה קבע ביהמ"ש?

אישה מבוגרת חתמה במהלך אשפוז בבית חולים, ובנוכחות עדים, על צוואה שבה הורישה את כל רכושה, לרבות דירתה, לחברתה הקרובה. השתיים הכירו כשעבדו ביחד, ומאז היו חברות במשך כ-20 שנה. לאישה, שהייתה גרושה, ואשר בנה היחיד נהרג בתאונת דרכים, לא היו קרובי משפחה מלבד אחיין המתגורר בחו"ל.

סמוך לאחר החתימה על הצוואה, נפטרה האישה. בעקבות זאת, חברתה פנתה לקבל צו קיום צוואה, אך נתקלה בהתנגדות שהגיש האחיין - אשר לא קיבל דבר מהירושה. הוא טען כי אין סיבה לכך שדודתו בחרה להוריש את כל רכושה דווקא לחברתה, וכי היא הייתה בלתי כשירה ופעלה מתוך לחץ שהפעילה עליה החברה.

עוד הסביר האחיין כי היה בקשר קרוב עם דודתו, באמצעות שיחות טלפון וביקורים מצד בני משפחתו אצלה בישראל. האחיין תיאר את הקשר ביניהם כ"חם ומשפחתי".

בית המשפט לענייני משפחה דחה את התנגדות האחיין ואישר את הצוואה. נמצא כי הקשר בין הדודה לאחיין היה דל, שטחי ורחוק. האחיין מעולם לא ביקר בישראל לפני שדודתו נפטרה, לא ידע במה עבדה או מה מצבה, ואפילו לא עלה לקברה. השיחות ביניהם היו סביב חגים וימי הולדת, והדודה בחרה לשתף את חברתה הקרובה - ולא את האחיין - באירועים בחייה. החברה ליוותה את האישה וסייעה לה סביב מצבה הרפואי.

עוד פסק בית המשפט, על סמך עדויות וראיות, כי הדודה הייתה צלולה וכשירה לחתום על הצוואה ואף יזמה זאת. האחיין גם לא הצליח להוכיח כי החברה הייתה מעורבת בעריכת הצוואה או הפעילה השפעה בלתי הוגנת.

התנגדות האחיין לצוואה נדחתה, והוטלו עליו הוצאות בגובה 20 אלף שקל.

עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה, מסביר כי "צוואה לטובת אדם שאינו בן משפחה תעמוד אם תוכח מערכת יחסים משמעותית, תומכת וממושכת. זהו תמרור אזהרה למי שסבור כי נכסי נדל"ן 'יישארו במשפחה' מעצמם".

משמעות הפסיקה: ניתן להוריש דירה גם למי שאינו בן משפחה, אם היורש קיים קשר קרוב עם הנפטר, והצוואה נחתמה בצלילות-דעת ולפי דרישות החוק. 

מספר תיק: ת"ע 48950-05-21, ת"ע 49012-05-21

זוג צעיר רכש דירה באמצעות הלוואה בגובה 100 אלף דולר שקיבל מגיסו של הבעל. סוכם כי ההלוואה תוחזר רק אם הדירה תימכר בעתיד או שהזכויות בה יועברו. כעבור כ-10 שנים בני הזוג התגרשו.

בהסכם הגירושים קיבלה האישה את הזכויות בדירה תמורת תשלום של 250 אלף שקל לגבר, ונקבע כי היא לא תידרש להחזיר את ההלוואה לגיס. אלא שהגיס דרש מהאישה להחזיר את ההלוואה וטען כי לא היה צד להסכם הגירושים ולא הסכים לוויתור.

האישה טענה כי הגיס היה מודע להסכם והסכים לתנאיו. עוד היא טענה כי הגרוש הפר את התחייבותו שהגיס יוותר על ההלוואה.

השופט רונן אילן מבית משפט השלום בתל אביב קבע כי הגיס הודה בכך שלהלוואה היו מאפיינים מיוחדים הנובעים מהקשר המשפחתי, וכי הוא הביא בחשבון שההלוואה לא תוחזר. זאת, בניגוד להלוואה מהבנק, שאיש אינו מעלה בדעתו שהיא מתנה.

עוד נקבע כי משפחתו של הגרוש הייתה שותפה לכוונה של הגיס לסייע לבני הזוג לרכוש דירה ולהבנה כי ייתכן שמדובר במתנה. הסכם הגירושים כלל ויתור מפורש על ההחזר, וטענות הגרוש כי לא התכוון לכך אינן אמינות.

מיד לאחר שנחתם הסכם הגירושים, נודע לגיס על הוויתור לגבי החזר ההלוואה - אך הוא לא עשה דבר, ודרש את ההחזר רק כעבור כחצי שנה.

השופט קבע כי סביר שהגיס נמנע מלהעלות את הדרישה בזמן אמת כיוון ששיתף פעולה עם קרוב משפחתו הגרוש, והשניים העדיפו להמתין שהאישה תשלם את התמורה עבור הדירה. בכך, נקבע, פעל הגיס בחוסר תום-לב.

בית המשפט ייחס חוסר תום-לב גם לגרוש, זאת מכיוון שהציג את הדברים בפני גרושתו כאילו גיסו הסכים לוותר על החזר ההלוואה, ובעדותו הציג גרסה מתפתלת שלא ניתן לתת בה אמון.

בעקבות זאת, התביעה נדחתה. בית המשפט הטיל הוצאות בגובה 50 אלף שקל על הגיס ו-20 אלף שקל על הגרוש.

התובע יוצג על-ידי עו"ד אריה רוכט, הנתבעת על-ידי עו"ד אבי גפן, והגרוש על-ידי עו"ד אורן לוי.

משמעות הפסיקה: קרוב שהעניק הלוואה על סמך יחסים משפחתיים, תוך הבנה כי ייתכן שמדובר במתנה, עשוי שלא לקבל את כספו אם פעל בחוסר תום-לב. 

מספר תיק: ת"א 24396-12-18

במסגרת עסקת נדל"ן שנערכה ב-2021, הבעלים של מגרשים בבת ים מכר אותם תמורת 1.1 מיליון שקל. המגרשים היו חלק ממתחם אשר לפי תוכנית בניין העיר ניתן היה לבנות בו 148 יחידות דיור, ובעלי הזכויות במתחם - כולל מוכר המגרשים - התקשרו לצורך כך עם יזם.

המגרשים נמכרו בעסקה כולל כל הזכויות שנלוו אליהם, והמוכר התחייב לשלם את היטלי ההשבחה עבור הנכס. המוכר אף התחייב שאם יוטל היטל השבחה על הקלות שיינתנו לבעלי הזכויות - הוא יישא בתשלום.

עוד קודם לכן אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את הגדלת זכויות הבנייה במתחם במסגרת הקלות שבס-כחלון ובכפוף לתשלום היטל השבחה. ואולם המוכר סירב לשלם את ההיטל וטען כי מדובר בשינוי תכנוני שהעניק לרוכש זכויות החורגות מאלה שנכללו בעסקה.

הרוכש הגיש תביעה ודרש כי המוכר ישלם הן את ההיטל והן את הפיצוי שעליו הסכימו למקרה של הפרה, בשיעור של 10% ממחיר העסקה.

סגנית נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, השופטת אפרת בוסני, קיבלה את התביעה. "הסכם המכר הוא הסכם 'סגור'. לשונו ברורה ומפורשת, ויש לתת לו את הבכורה בקביעת אומד דעת הצדדים", קבעה.

השופטת הוסיפה כי "על הנתבע לשאת בתשלום היטל השבחה בגין כל הקלה או השבחה, לרבות לאחר מועד חתימת ההסכם וכן בגין כל השבחה הקלה או תוספת זכויות".

בית המשפט הטיל על המוכר לשלם את היטל ההשבחה, בתוספת ריבית מהמועד שבו ההיטל שולם על-ידי הרוכש, ובסכום מצטבר של 90,000 שקל. המוכר אף חויב לשלם את הפיצוי המוסכם בגובה 110 אלף שקל וכן הוצאות משפט בגובה 16 אלף שקל.

עו"ד און איל ינקו, העוסק בנדל"ן ובהתחדשות עירונית, מסביר: "התחייבות לא נעלמת עם הרישום בטאבו. והכי חשוב - אם לא עמדתם בהתחייבות לשאת בהיטל השבחה, תמצאו את עצמכם לא רק משלמים אותו, אלא גם את הפיצוי המוסכם.

"פסק הדין מדגיש את הצורך בניסוח חוזים מדויקים וברורים ככל האפשר, במיוחד בכל הנוגע לחלוקת נטל המסים וההיטלים. יש לכלול התייחסות מפורשת לכל סוגי ההשבחות, הקלות ותוכניות עתידיות, ולציין במפורש מי נושא בכל חיוב.

"גם אם החוזה מפנה לחוק החוזים (תרופות), מומלץ לפרט בחוזה מהן ההפרות שיוגדרו כהפרות יסודיות, כדי להימנע מאי-ודאות ותקל על אכיפת הפיצוי המוסכם. בנוסף קיימת חשיבות לתיעוד של תכתובות ודיונים בין הצדדים, כפי שהוצגו במקרה זה על-ידי הקונה (אמו). הדבר יכול להיות קריטי להוכחת אומד דעת הצדדים וידיעתם בנוגע לפרטי העסקה והחיובים.

"בית המשפט התייחס בעקיפין גם לסוגיית ייצוג עורך הדין. על עורכי דין להיזהר מהתנגשות אינטרסים, ולדאוג לייצוג ברור של מי מטעמם הם פועלים ולהימנע ממצגי שווא שעלולים לפגוע בעסקה.

"עצה למוכרי נכסים: גם אם אישור הקלות ניתן לפני חתימת הסכם המכר, ודרישת התשלום טרם הגיעה, עליכם לקחת בחשבון את חיוב היטל ההשבחה בגינן. המועד הקובע להתגבשות החיוב הוא מועד החלטת הוועדה, ולא מועד הוצאת השומה או דרישת התשלום. התכחשות להתחייבות חוזית, במיוחד בסעיפים יסודיים כפי שנקבע בפסק דין זה, עלולה לגרור תשלום פיצויים מוסכמים ואף חשיפה לתביעות נוספות".

משמעות הפסיקה: מוכר שהתחייב מול הרוכש לשלם את היטל ההשבחה על הנכס, יחויב לשאת גם בתשלום ההיטל הנובע ממתן הקלות ותוספות של זכויות בנייה. 

מספר תיק: תל אביב 19177-03-23