סטנלי פישר: כלכלן מבריק שאחראי לעוצמתה של ישראל עד היום

פרופ' פישר, שכיהן כנגיד בנק ישראל בין 2005 ל־2013 היה כלכלן בעל שם עולמי ואחד האדריכלים של חוסנה הכלכלי של המדינה, הלך לעולמו בגיל 81 • פישר השאיר אחריו רפורמות מרחיקות לכת, אינסטינקטים חזקים וקסם אישי יוצא דופן

סטנלי פישר ז''ל / צילום: Mark Lennihan
סטנלי פישר ז''ל / צילום: Mark Lennihan

פרופ' סטנלי פישר, זכרונו לברכה, ייזכר כאחד מנגידי הבנקים הגדולים שידענו. כולנו חייבים לו חוב גדול, שכן שעת המבחן לאחד המהלכים החשובים שלו כנגיד בנק ישראל, הגיעה בחודש אוקטובר 2023 לאחר שפרצה המלחמה. פישר היה אדם בעל קסם אישי, ידע ובעיקר הבנה עמוקה בכלכלה, שכיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 2005 ל-2013.

סטנלי פישר נגיד בנק ישראל לשעבר הלך לעולמו בגיל 81

את מינויו של פישר הביא לממשלה (של אריאל שרון), בנימין נתניהו, אז שר האוצר של ישראל. פישר נכנס לכהונתו בתחילת חודש מאי 2005 ועד מהרה החליט לשנות את מדיניות מטבע החוץ של בנק ישראל. כמה היה בקופת בנק ישראל עם כניסתו לתפקיד? 26.6 מיליארד דולר בלבד. פישר הורה על הכנת תוכנית רכישות יומית בהיקף של 150 מיליון דולר, שהתרחבה בהמשך ל-250 מיליון דולר מדי יום. התוצאה היתה צמיחה הדרגתית בהיקף הרזרבות, כך שבסוף שנת 2013, לאחר שסיים את תפקידו כנגיד כבר חצתה הקופה את רף 80 מיליארדי הדולרים.

פגישת ראש הממשלה אריק שרון (משמאל) עם המיועד לשמש כנגיד בנק ישראל סטנלי פישר, במשרד רוה''מ בירושלים. מימין, שר האוצר בנימין נתניהו, 2005 / צילום: משה מילנר - לע''מ
 פגישת ראש הממשלה אריק שרון (משמאל) עם המיועד לשמש כנגיד בנק ישראל סטנלי פישר, במשרד רוה''מ בירושלים. מימין, שר האוצר בנימין נתניהו, 2005 / צילום: משה מילנר - לע''מ

אבל גם לאחר לכתו של פישר, נמשך מסלול הרכישות, עד שהיום, 12 שנים לאחר עזיבתו את התפקיד, יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל עומדות על 215 מיליארד דולר. כמעט שליש מהתוצר של ישראל. כשפרצה המלחמה, ההפתעה הקשה הובילה להתרסקות השקל באוקטובר. בזכות הרזרבות העצומות, בנק ישראל יצא בתוכנית התערבות גדולה שהתאפשרה הודות לגודל הרזרבות. המלחמה הארוכה והעובדה שהשקל מתנהל בדרך כלל בין 3.5 ל-3.8 שקל לדולר, נשענת על זה שכספות בנק ישראל מלאות במטבע חוץ שמייצב את המערכת.

קשוח אבל נעים הליכות

זה כמובן לא היה הדבר היחיד שפישר הוביל. כל מי שנפגש איתו התרשם מנועם הליכותיו, ולשונו הנעימה. אבל זה לא אמר שהוא לא ידע להיות קשוח והחלטי. בתחילת דרכו נכנס למסלול עימות חזיתי מול בעלת השליטה דאז בבנק הפועלים, שרי אריסון, והוביל לבסוף לעזיבתו של היו"ר דאז, דני דנקנר. פישר היה בעל אינסנטינקטים חזקים מאוד, והורה למשל לבנק הפועלים שלא לרכוש בנק אוקראיני, על רקע משבר 2008. וגם החליט ערב המשבר שעל הבנק להיפתר מתיקי אג"ח מגובות משכנתאות.

בימי פישר, כיהן רוני חזקיהו בתור המפקח על הבנקים. חזקיהו לימים ישמש בתור החשב הכללי באוצר, ויו"ר הבנק הבינלאומי, היה הראשון להטיל מגבלות על נטילת משכנאות כדי לרסן הסיכון בענף הנדל"ן. בזמנו של פישר כנגיד שררה ריבית אפסית שהתקבעה בעולם מאז משבר 2008 ועד לשנת 2022, הרבה אחרי שעזב. שכנהגו לעמת עם פישר את העובדה שהתחרות בין הבנקים בארץ לקויה, נהג להגיד למבקריו, שבתחום המשכנתאות יש תחרות עזה.

כלכלן בינלאומי ששינה את פני הכלכלה הישראלית

יוזמה נוספת שקידם פישר והפכה לעובדה מוגמרת הוא קבלת החלטות הריבית בבנק ישראל על ידי הועדה המוניטרית. עד להגעתו של פישר, היה זה הנגיד שקיבל בעצמו את החלטת הריבית במשק. פישר אמר, זה לא טוב שאדם אחד יקבל את ההחלטה. וכך ב-2010 הוכנס תיקון לחוק בנק ישראל, כאמור ביוזמתו. הועדה המוניטרית מונה 6 חברים, הנגיד משמש כיו"ר הועדה, יחד איתו המשנה לנגיד, עובד נוסף מטעם בנק ישראל שמינה הנגיד, ושלושה חברים מקרב הציבור. וכך מופחת הסיכון ובמידה מסוימת גם הלחץ על הנגיד, בעת קבלת ההחלטה.

קודם להגעתו לבנק ישראל, קנה לעצמו פישר שם בתור כלכלן בינלאומי מבריק. ויש לציין שבעבר כבר היה לו "מפגש" עם מדינת וכלכלת ישראל. הוא שימש בשנת 1985 בתור אחד היועצים הכלכליים מטעם ארה"ב, לממשלת ישראל כחלק מגיבוש תוכנית הייצוב - בממשלת שמעון פרס, ושר האוצר מודעי, הנגיד דאז היה פרופ' מיכאל ברונו.

סטנלי פישר ז"ל הוא יליד רודזיה הצפונית באפריקה (לימים נקראה בשם: זמביה). הוא למד כלכלה בבית הספר לכלכלה של לונדון, וכיהן כמרצה באוניברסיטת שיקגו בשנות ה-70. בהמשך הפך לחבר במחלקה הכלכלית במכון הטכנולוגי של מסוצ'סטס ( MIT ). בין תפקידיו בהמשך, קודם שנהיה לנגיד בנק ישראל, היו סגן נשיא לפיתוח כלכלה וכלכלן ראשי של הבנק העולמי, סגן יו"ר סיטיגרופ (אחד הבנקים הגדולים בארה"ב), ובהמשך כיהן כמשנה למנכ"ל הקרן המטבע הבינלאומית.

סטנלי פישר: "תעשו לי קפה בוץ, אני רוצה לדבר אוף דה רקורד"

בנימה אישית, את סטנלי פישר פגשתי לראשונה רק בתור שם של כלכלן-על, בתור היותי סטודנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. לא חשבתי אז, שבתוך שנים ספורות יהפוך לנגיד בנק ישראל, ואף שאזכה להיפגש ולראיין אותו. מינויו של פישר היה אחד המינויים המבריקים שידענו, כוכב מנבחרת החלומות הכלכלית הבינלאומית, שלימד את עצמו עברית בהקפדה יתרה משום שלא רצה שהודעות על גובה הריבית תאמרנה בשפה האנגלית, את המבטא אי אפשר למחוק.

בחלק מהפגישות איתו, נהג לבקש שיכינו לו קפה שחור "בוץ". בין לבין הוא גר בהרצליה פיתוח ואהב לרוץ על חוף הים. נראה היה שהוא מסתדר עם האופי הישראלי. וגם לנבחרי הציבור היתה יראת כבוד כלפיו. גם אם ביקרו את חלק ממהלכיו. פשוט היה קשה לעמוד מול הקסם האישי שלו. רק דבר אחד לא היה ברור לו, "הקטע הזה בדיונים, שכולם מתחילים לצעוק אחד על השני", אמר פעם בבדיחות מרירה על תרבות הדיון הישראלית, "למה זה טוב?".

ולמרות שהישראלים נוהגים לטעות ולפרש לא נכון קול שקט ומנומס. הם למדו אצל פישר, שעדיין מדובר לעתים בנחרצות ובקשיחות. מילה שלו היתה יצוקה בברזל, והוראה שלו פשוט התבצעה.

תוכן חלק מהשיחות איתו נותר חשאי לחלוטין, לא פרסמתי ולפעמים אפילו לא כתבתי. פישר ידע להקפיד ולבדוק את הפרסומים, והמשמעת הנגזרת משיחות וראיונות איתו היתה ברורה. בהקשר זה נהג להגיד משפט חצי בבדיחות-חצי באיום: "אני רוצה שהשיחה תהיה אוף דה רקורד אמיתי, לא אוף דה רקורד ישראלי". כלומר, שהדברים לא ישמשו את הכתב כציטוט מפי "גורם בכיר בבנק ישראל". אלא רק לצורך הבנתו כשהוא מכין את הידיעה.

עם לכתו, אני סבור שזכינו לנגיד שתרם לעוצמתנו הכלכלית וגם למעמדו של בנק ישראל. גילינו את זאת במיוחד בשעת מלחמה כל כך מרה. פישר הניח בהחלטותיו תשתיות ליכולתנו לצלוח את המערכה הקשה, ועל כך עלינו להודות לו. יהי זכרו ברוך. 
                                                                                                       חזי שטרנליכט