עם שירותים ומקלחת: האם הממ"דים ישתנו בעקבות לקחי המלחמה

בסוף שנת 2024 הגיש ח"כ ארז מלול (ש"ס) את "הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - שינוי גודל מרחב מוגן דירתי), התשפ"ה־2024" אשר מטרתה לאפשר את הגדלת השטח המינימלי המוגדר לממ"ד ב־3 מטרים רבועים, מ־9 מ"ר כיום ל־12 מ"ר.

זאת, "בשל השתנות אופי האיומים הביטחוניים מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 והשהייה הממושכת במרחבים מוגנים ברחבי הארץ, ולא רק באזורי עימות מובהקים", נכתב בדברי ההסבר.

המטרה היא בעיקר לאפשר הקמה של חדר שירותים וחדר מקלחת ממוגנים, בתוך הממ"ד. "הדבר יאפשר הקמת מרחבים מוגנים דירתיים מרווחים יותר, המתאימים לשהייה ממושכת של כמה נפשות", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

בתחילת דצמבר נערך דיון בהצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, שם הוחלט לתמוך בהצעת החוק בהצבעה טרומית בלבד - הצבעה מקדימה המיועדת להצעות חוק פרטיות בלבד, ולא ממשלתיות. עוד סוכם כי "הצעת החוק תקודם בהסכמה עם משרדי הפנים והאוצר ובתיאום עם משרדי המשפטים והביטחון", ותוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. מאז התקיימו ארבעה דיונים בוועדת הפנים בהצעה, אך בפועל היא לא קודמה מעבר לאישורה בקריאה טרומית.

בשיחה עם גלובס ציין ח"כ מלול כי הוא ממשיך לנסות לקדם את ההצעה, אך נתקל בהתנגדות - בעיקר מכיוון מינהל התכנון. מתברר כי יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, מתנגד לקידום חקיקה פרטית בנושא.

חוק התכנון והבנייה, למעשה, אינו קובע את גודלו של ממ"ד תקני ותקינה נוספת לגביו, אלא רק פיקוד העורף, ועד היום לא התקבלה החלטה בפקע"ר על שינוי בעניין זה. על פניו, גם כיום אפשר לבנות ממ"דים גדולים יותר - שכן הגדרת פיקוד העורף היא למינימום 9 מ"ר, וישנם פרויקטים שמיישמים זאת, אך על פי נתוני מינהל התכנון אין מקרים רבים כאלו.

בשורה התחתונה נראה כי אם תבוא החלטה לשינוי גודל מינימלי של ממ"ד מצד פיקוד העורף, מינהל התכנון יאמץ אותה - אך אינו שש לאמץ הצעת חוק פרטית, משום שזו עשויה להיטיב בעיקר עם הקבלנים והיזמים ולא עם הדיירים: מצד אחד, היא תייקר את הדירות, ובעיקר את הדירות הקטנות יחסית שבהן משקלו של הממ"ד גבוה, ומצד שני היא מבקשת פטור מהיטל השבחה על אותו שטח, פטור שיחול על הקבלן.

מה אומרים בענף?

חבר איגוד המהנדסים, סא״ל בני ברוש, ד"ר להנדסת בניין ולשעבר המהנדס הראשי של פיקוד העורף, סבור שבכל מקרה לא נכון להכניס שינוי כזה תוך כדי לחימה: "שינוי של תקנות בנייה זה דבר מורכב שצריך לכלול נוחות האזרח, עלויות והתכתבות עם שאר המערכות בבניין".

ברוש מציין כי תכנון הממ"דים עבר כבר כמה שינויים: "החלונות עובו לאחרונה ובשנים הבאות יהיו עבים יותר.

"אני חושב שנכון לעשות שהמרחבים המוגנים יהיו מעין יחידות הורים עם מקלחות ושירותים כדי לאפשר שהייה ארוכה יותר ולינה בלילה. וככה אנחנו גם מגדילים את שטח המיגון.

"אבל מבחינת בטיחות, רכיבי הבנייה הם כאלה שהמרחבים המוגנים הם עבים ואם נעבה אותם יותר זה סטטיסטית לא יהיה משמעותי. צריך מטרים של בטון בשביל שלא תהיה השפעה בפנים".

חובת הממ"ד

בשנת 1992, בעקבות מלחמת המפרץ, הוחלט על חקיקה שהטילה חובה לכל בנייה חדשה לכלול ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) - חדר בטון מזוין המחובר לתשתיות הדירה. מאז, בכל בניין חדש או בהרחבות (למשל תוספות של למעלה מ־12 מ"ר), חובה להקים ממ"ד, תחת פיקוח פיקוד העורף ועמידה בתקנים.

לממ"ד נקבעו קריטריונים קשוחים: שטח נטו של לפחות 9 מ"ר (לא כולל עובי קירות, שצריך להיות 20 ס"מ מינימום אם הם פנימיים ו־25־40 ס"מ אם הם חיצוניים), ואם מדובר בדירות קטנות עד 100 מ"ר, ניתן להסתפק גם ב־7 מ"ר. גובה התקרה: 2.5־2.8 מטרים.

לכל ממ"ד חייבת להיות דלת הדף תקנית וכן חלון הדף אטום שיכול לשמש למילוט, וכן מערכת אוורור וסינון ומערכות חשמל ותקשורת.