תקציב מדינה חדש לשנת 2025 הוא כבר עובדה מוגמרת במסדרונות האוצר

אך אלה מחווירים לעומת התוספת התקציבית הצפויה לכיסוי העלויות הצבאיות של מבצע "עם כלביא", שהיקפה נתון עדיין במשא ומתן מתוח בין האוצר למערכת הביטחון.

מאיפה יגיע הכסף? התשובה המיידית נמצאת בקרן הפיצויים של מס רכוש. ערב הפתיחה במערכה עמדה הקרן על כ-9 מיליארד שקל - סכום שאמור להספיק, בקושי, לכיסוי הפיצויים ולמתווה הסיוע למשק. אולם ההוצאות הביטחוניות מציבות את האוצר בפני מציאות בלתי נמנעת: פתיחה מחדש של תקציב המדינה ופריצה של מסגרת ההוצאה המאושרת.

המספרים מדברים בעד עצמם. עוד לפני המערכה מול טהרן, חרגו הוצאות צה"ל בכ-20 מיליארד שקל בשל התמשכות הלחימה בעזה. כשמוסיפים לכך עלות מוערכת של כמיליארד שקל על כל יום לחימה באיראן, התמונה מתבהרת: הכנת תקציב מדינה שני לשנת 2025 היא כבר עובדה מוגמרת במסדרונות האוצר.

רק שבועות ספורים חלפו מאז עבר התקציב הנוכחי בכנסת, ועד שמערכת הביטחון כבר תדרכה בחשאי את בכירי האוצר על התקיפה המתוכננת באיראן. באותם חדרים סגורים החלה להתגבש ההכרה הכואבת: התקציב הטרי, שנולד מתוך גזירות כואבות למימון מלחמת חרבות ברזל, כבר אינו רלוונטי. המלחמה הבאה דופקת בדלת, והחשבון - כמו תמיד - יוגש לאזרחי ישראל.

אורן דורי

התגובות היו צפויות: בקואליציה מיהרו לברך ולתקוף את "תפירת התיקים" לרה"מ, באופוזיציה מלמלו על עצמאות מערכת המשפט. משפטנים הסבירו, ובצדק, כי ההיתכנות שהציוץ של טראמפ יוביל לביטול המשפט קלושה - וגם לא ראויה.

אלא שדבריו עשויים להשפיע על ארבע דמויות בעלות תפקיד קריטי במשפט נתניהו, שלוש מהן - שופטי ההרכב. מי שהזדמן באחרונה לאולם המרתף בביהמ"ש המחוזי בת"א יכול היה להיווכח במו עיניו כיצד במשך חמש שנים, השופטים מפגינים סלחנות יתרה כלפי נתניהו והתחשבות עד אין קץ בבקשותיו להפסקות ולביטולי דיונים - בגלל "הצבעה בכנסת", "כאב גב" ו"טיפול שיניים".

מבחינתם, דומה כי המשפט לעולם לא יוכרע - או שספק אם יסתיים בתוצאה שאינה זיכוי. דברי טראמפ עשויים לשמש רוח גבית להמשך הדחיות והנחות הסלב לנתניהו, בשאיפה עד שמישהו אחר (הנשיא? הכנסת?) יוציא עבורם את הערמונים מהאש.

וכאן נכנסת הדמות הרביעית - הנשיא הרצוג. זה כבר הביע בעבר תמיכה בעסקת טיעון עם נתניהו ואף רמז כי יש על מה לדבר בהקשר של חנינה. בהתחשב בכך שהרצוג מהלל את טראמפ על תמיכתו בישראל, ייתכן מאוד שדבריו ימצאו אוזן קשבת במשכן הנשיא בירושלים.

עמירם גיל

למה בעצם מגיע להם פיצוי כזה? מדובר בסיכון בשוק הנדל"ן שהתממש. תארו לכם שמשקיעים בבורסה יבקשו מהמדינה פיצוי על ירידות בשווקים, בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ, או מלחמת חרבות ברזל, אז נפלה הבורסה עד כדי 13%. ויותר מכך: יבקשו מהמדינה פיצוי על "אובדן פוטנציאל תשואה" באותם ימים של ירידות בשווקים? ברור שזה מגוחך. זה הסיכון בהשקעה.

גם החוק לא לצד בעלי הדירות להשקעה. לפי רשות המסים, "על פי חוק מס רכוש, משכיר דירה שנפגעה מפעולות מלחמה או איבה אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן שכירות כתוצאה מהנזק, למעט ביישוב ספר" (וגם בגץ פסק שלא מגיע פיצוי כזה).

אבל את הסיכון שברור לגמרי בשוק ההון, בעלי דירות להשקעה מסרבים לקבל. הם לוחצים. מבחינתם, זו השקעה בטוחה ללא סיכון. רשות המסים ממשיכה כי "עם זאת, הסוגיה מוכרת ונבחנת בימים אלה יחד עם משרד האוצר. נוסיף כי קרן הפיצויים כן מספקת מענה למשכירים, בכך שאינה מאשרת דיור חלופי לשוכר, אם הוא לא משלם למשכיר את שכר הדירה".

אם המדינה תתקפל ותתן למשקיעי נדל"ן פיצוי על אובדן הכנסה של חודשי שכירות, היא תאותת שוב שהיא מעודדת השקעה בנדל"ן על חשבון שוק ההון (משקיעי נדל"ן פטורים ממס הכנסה על שכירות חודשית של עד 5,600 שקל, כלומר פטור ממס של כמעט 17 אלף שקל בשנה. הרבה מאוד כסף).

הבעיה היא שכרגיל, "החשבון" של אותם בעלי דירות יוגש לכל הציבור הרחב. כלומר שהחלשים ישלמו לעשירים. למה זה בעצם הגיוני?

נתנאל אריאל