הגשת התקציב מתעכבת ובאוצר אומרים: "הכול תלוי בתוספת לביטחון"

המשא ומתן הקדחתני שמתנהל בימים אלה בין האוצר למערכת הביטחון הוא האירוע הראשון שצריך להסתיים כדי שכל שאר סעיפי תקציב הממשלה יתיישרו סביבו • לפי לוחות הזמנים המקובלים בשגרה, אמור היה התקציב לעלות לאישור הממשלה כבר בחודש הבא. אולם, העיכובים לא יאפשרו זאת והלו"ז עדיין לא נקבע

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ
בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

מה חושבים במשרד האוצר על עמדתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלפיה תוכל הממשלה לוותר על גזירות מס מיידיות בתקציב 2026 ולהשהות את כניסתן לתוקף עד שנת 2027?

מה קורה לפנסיה אחרי שאנחנו מתים, והאם הכסף הולך לאיבוד?

"זה בעיקר תלוי בכמה כסף ירצו לתת למערכת הביטחון", משיב גורם בכיר באוצר. לדבריו, "אם התוספת תהיה מרוסנת, יש סיכוי שהנגיד צודק". המשא ומתן הקדחתני שמתנהל בימים אלה בין האוצר למערכת הביטחון הוא האירוע הראשון שצריך להסתיים כדי שכל שאר סעיפי תקציב הממשלה יתיישרו סביבו. האופן שבו יכונסו פערים של עשרות מיליארדי שקלים בין דרישות צה"ל לעמדת האוצר יקבע את הצורך בצעדים שימלאו בחזרה את קופת האוצר.

תקציב המדינה ל־2026 אמור להיות חד-שנתי, אבל המשא ומתן על תקציב הביטחון הוא למעשה דו-שנתי: על תקציב השנה הבאה וכן על תוספות מיידיות לתקציב הקיים של 2025. באוצר מעריכים את העלויות הישירות של מבצע "עם כלביא" באיראן בכ־25 מיליארד שקל, ובסכום דומה את הימשכות המלחמה בעזה מעבר למתוכנן בתקציב המקורי. הבשלת המגעים המדיניים לעסקה מול חמאס תוכל להטות במעט את כף המאזניים לכיוון של ויתור על גזירות וקיצוצים נוספים ב־2026.

חלקו הראשון של המשא ומתן בין האוצר למערכת הביטחון מתמקד באומדן העלויות לכיסוי מבצעים אלה שכבר התרחשו. הוא יקבע בעיקר את היקף פתיחת התקציב שתידרש ל־2025, אף שחלק מהעלויות התקציביות ייפרסו לשנה הבאה.

מה יעלה בגורל המלצות נגל?

חלק שני ומורכב עוד יותר עוסק בהוצאות ביטחוניות עתידיות. האם לאחר כמעט שנתיים של לחימה בעזה, לבנון ואיראן, נוסף על קריסת משטר אסד בסוריה, פחתו הסיכונים הביטחוניים על מדינת ישראל? או שמא ניפוץ הקונספציות הישנות והתמורות אצל השכנות במזרח התיכון מחייבים דווקא תגבור של תקציב הביטחון? אם תשאלו באוצר ובצה"ל תקבלו תשובות הפוכות לגמרי.

חצי שנה חלפה מאז הגיש תא"ל (במיל') יעקב נגל לראש הממשלה בנימין נתניהו את דוח ההמלצות של הוועדה בראשותו לתקציב הביטחון בעשור הקרוב. בהן, תוספת קבועה של 15 מיליארד שקל בשנה עד 2030, ל"התעצמות צבאית".

אולי הדבר היחיד שעליו מסכימים גורמים באוצר ובמערכת הביטחון הוא שהמלצות ועדת נגל כבר אינן רלוונטיות. באוצר בטוחים שאין צורך עוד בתוספות בהיקפים שכאלה. חלק מתקציבי ההתעצמות, למשל, יועדו להיערכות מול איראן - וניתן לטעון שאלה כבר נוצלו מראש. מנגד, במערכת הביטחון כבר מדברים על סכומים שגבוהים בהרבה מ־15 מיליארד שקל.

תאריך היעד החדש לאישור

ברגע שיוכרע המשא ומתן בין האוצר למערכת הביטחון, ישתחרר הפקק בהליך הכנת תקציב המדינה. ראשית יקודם באופן דחוף תקציב מתוקן ל־2025, הליך שמצריך חקיקה ארוכה ומורכבת בכנסת. במקביל, יתחילו באוצר בהתאמת תקציב 2026 כולו לסיכומים עם הצבא.

לפי לוחות הזמנים המקובלים בשגרה, אמור היה התקציב לעלות לאישור הממשלה כבר בחודש הבא. אולם, העיכובים לא יאפשרו זאת והלו"ז עדיין לא נקבע. תקציב 2026 הוא תקציב שנת בחירות. אם המשא ומתן עם מערכת הביטחון לא יצלח מבחינת האוצר ויבקשו שם להעביר גזירות מיידיות על הציבור למימון התוספות לצבא - מאבקים פוליטיים רבים עוד מצפים.