מה קורה לפנסיה אחרי שאנחנו מתים, והאם הכסף הולך לאיבוד?

מה קורה לכספי הפנסיה כשחוסך הולך לעולמו, והאם הכסף באמת עלול להיעלם - אלה שאלות שמטרידות לא מעט חוסכים • המחשבון עושה סדר מי זכאי לקצבה, מה קורה כשאין שארים, ואיך בחירת מסלול פרישה יכולה להשפיע על הסכום שיישאר אחרינו

כשהריבית במשק ברמות שיא והאינפלציה מכרסמת בחסכונות, המציאות הכלכלית משתנה. בסדרת טורים חדשה, ננסה לפשט נושאים פיננסיים מורכבים ולהנגיש מידע חיוני וטיפים פרקטיים לניהול כספים.

כותב הטורים הוא תומר ורון, בעל הפודקאסט "הכסף של החיים עצמם", מחבר הספר "ככה לוקחים משכנתא" והיועץ הפיננסי של חברת רייזאפ.

לא פעם אפשר לשמוע את זה בהרצאות שאני מעביר על פנסיה. חצי חשש אמיתי, חצי כאילו בצחוק. ״אם אני הולך, הכסף יכול להתאדות לא?״ או בגרסה קצת אחרת: "ואם אין לי בת זוג, הלך הכסף?". החשש פה אמיתי ובטקסט הזה ננסה לתת לו מענה ונכיר את המנגנון של הפנסיה - למי יש כיסוי, מתי ואיך, מה קורה אם אין שארים ומהם מסלולי הפרישה שנותנים יותר ודאות אבל מורידים את הקצבה.

המחשבון |מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס
המחשבון | שוקלים לדחות את המשכנתא? הסיבה להימנע ולמי זה מתאים
המחשבון | מבחן התשואה והסיכון: בדקו איזו קרן פנסיה מתאימה לכם

התקנון קובע מי הם השארים

ראשית, צריך לעשות הפרדה בין חוסכים שעדיין לא פרשו לבין פנסיונרים שכבר התחילו למשוך את הכסף מהקרן. החשש הוא דומה, המציאות קצת שונה. אם נתחיל בחוסכים - אז מלבד החיסכון עצמו, זה שאמור לספק רמת חיים בגיל הפרישה, הפנסיה מספקת לנו שני כיסויים ביטוחיים - ביטוח למקרה מוות, וביטוח למקרה נכות.

חשוב להגיד כבר בהתחלה, בקרן פנסיה לא ניתן למשוך כספים במשיכה חד פעמית במקרה מוות - לא את החיסכון עצמו וגם לא את כספי הפיצויים. ברוב המקרים, כל עוד יש שארים - הקרן תשלם את הכסף כקצבה. אם אין שארים - הכסף יעבור למוטבים או ליורשים.

מי הם אותם שארים? התקנון מגדיר את זה בצורה ברורה וזה לא נתון לבחירת החוסך: בן או בת זוג, ילדים מתחת לגיל 21, ובמקרים מסוימים גם הורים תלויים. אם יש שארים, הקרן תשלם להם קצבה חודשית לפי שיעורים מוגדרים: לרוב, 60% לבן או בת הזוג, ו־40% לילדים יחד. וככה בעצם בן או בת הזוג והילדים מקבלים קצבה של 100% מהשכר הקובע.

המשמעות היא שעבור עובד שנפטר והיה עם שכר מבוטח של 10,000 שקל, בן או בת הזוג יקבלו 6,000 שקל לכל החיים, והילדים ביחד יקבלו 4,000 שקל, עד שהצעיר יהיה בן 21.

אגב, במקרה שאין ילדים, בת הזוג תקבל 60%, אבל אם הצבירה גבוהה יותר מהסכום המצטבר של כל הקצבאות שתקבל ביחד, היא תקבל קצבה מוגדלת. זו עוד נקודה שצריך להכיר בקרן הפנסיה - עבור חוסכים פעילים (שיש להם הפקדות שוטפות לפנסיה), היקף הכיסוי ייקבע לפי השכר המבוטח או לפי סכום הצבירה - הגבוה מבניהם וכאמור אם הצבירה גבוהה יותר אז הקרן לרוב תגדיל את הקצבאות.

במקרה של עמית לא פעיל (שלא מפקיד מעל 5 חודשים ולא עשה הסדר ביטוח) - המשמעות היא שהוא לא מבוטח ושהשכר שלו לא מבוטח. הכסף לא "נעלם״ אלא התקנון קובע נוסחה להגדרת חלוקת הכספים הצבורים במקדם מסוים. החידוד הוא שהקצבה תינתן לשארים במקרה כזה לפי הסכום שצבר ולא לפי השכר שלו. ואם אין אין שארים, הכסף יגיע למוטבים כסכום חד פעמי.

ומה אם אין שארים?

לפי הגדרות התקנון, אם אין בן או בת זוג מוכרים או אין ילדים מתחת לגיל 21, הקרן לא תשלם קצבת שארים. במקרה כזה החיסכון ישולם כסכום חד פעמי למוטבים או ליורשים.

אגב, במציאות שבה חוסכים לפנסיה ואין שארים לפי הגדרת קרן הפנסיה, אפשר לבטל את התשלום לכיסוי הביטוחי הזה מאחר והוא לא רלוונטי. הביטול צריך להיעשות בצורה אקטיבית והוא תקף לשנתיים בלבד. כלומר לאחר שנתיים, אותו חוסך ישלם את עלות הכיסוי וזאת כדי להגן על מצבים שהסטטוס המשפחתי השתנה אך לא זכרנו לעדכן את הקרן.

מקרה נוסף שבו מתאפשר תשלומים חד פעמיים ולא רק קצבאות, הוא במקרה שבו סכום החיסכון בקרן היה מאוד גבוה. כלומר הקרן תחשב כמה היא תשלם לשארים ואם התשלום הצפוי (המהוון) יוצא נמוך יותר מסכום הצבירה, הקצבאות יכולות להיות בשיעור גבוה יותר או שאת התוספת, הקרן מאפשרת לקבל גם כסכום חד פעמי.

ומה קורה אחרי הפרישה?

החשש הזה קיים גם אחרי הפרישה. קחו חוסך שצבר סכום יפה, חסך והשקיע כל החיים, ומה יקרה אם חלילה שנה אחרי שיצא לפנסיה, הוא נפטר?

אז אחרי הפרישה העסק כבר תלוי בבחירה אקטיבית שעשינו. כשאנחנו פורשים - אנחנו צריכים לבחור את מסלול הפרישה שמשלב בין ודאות מצד אחד, לבין קצבה גבוהה ככל שניתן מצד שני. בצד של ודאות - יש אפשרות לבחור תקופת הבטחה של קצבאות. זה יכול להיות 5 שנים, 10 שנים, 15 שנים ואפילו 20 שנה בחלק מהמקרים. תקופת הבטחה כזו אומרת שלא משנה מה סכום הקצבאות לאותה תקופה מובטח (ואחרי אותה תקופה לפי שיעור הגנה שבחרנו שתקף רק לבן או בת זוג).

בצד השני של קצבה גבוהה ככל שניתן, חוסכים יכולים לבחור מסלול פרישה בלי תקופת הבטחה בכלל. במקרה כזה, הקצבה אמנם תהיה גבוהה יותר ביחס לאלטרנטיבות, אבל אם חוסך במסלול זה נפטר לאחר שנה, ואין בן או בת זוג מוכרים, אז הכסף הולך. אם יבחר מסלול עם הבטחה, לפחות חלק מהסכום יועבר למוטבים.

דוגמה: הבטחה משנה הכול

נניח שצברנו מיליון שקל, במסלול ללא הבטחה ועם 60% לבן או בת הזוג, נוכל לקבל קצבה של כ־5,380 שקל לחודש (מקדם המרה של בערך 185 בדוגמה שלנו. לפי המקדם מחלקים את סכום הפנסיה הצבורה כדי לקבוע את הקצבה החודשית).

אבל אם נבחר במסלול עם תקופת הבטחה של 240 חודשים - הקצבה תרד לכ־5,160 שקל (מקדם 194). כלומר, פחות כסף בחודש - אבל יותר ודאות למוטבים.

מה קורה אחרי תקופת ההבטחה? אנחנו יכולים לבחור איזה אחוז מתוך הקצבה שלנו תקבל בן או בת הזוג. כלומר, הוא או היא מבוטחים לכל החיים. ככל שקיימים, וככל שבחרנו כמובן.

שורה תחתונה

זה לא נושא כל כך פשוט או כזה שכיף לדבר עליו, אבל המטרה של הטקסט הזה הייתה להראות שקרן הפנסיה נותנת הגנה יחסית רחבה לשלל מצבים. כך, שברוב המקרים, הכסף בפנסיה לא הולך לאיבוד.

קרן פנסיה היא לא מוצר חף מבעיות, ישנם מצבי חיים, למשל זוגיות פרק ב', שקרן פנסיה עלולה להיות לא מתאימה עבור הרצונות והצרכים של החוסכים.

בין אם נרצה ובין אם לא, האחריות שלנו היא להבין את הכללים הבסיסיים, כמו להבין את החשיבות של לשמור על הרצף הביטוחי גם אם אנחנו עכשיו בין עבודות, ולצד דמי הניהול ומסלול ההשקעה, לבדוק את המסלול הביטוחי והאם אנחנו והמשפחה שלנו מספיק מכוסים ומוגנים.

הטקסט נכתב בהשתתפות המומחה הפנסיוני, נדב טסלר.