אסף ענבר, מנכ"ל סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי: "נגדל בביצוע למגורים וכבר בשנת 2026 נכפיל את היקף הפעילות"

"סולל בונה קיבלה החלטה אסטרטגית להרחיב את פעילות הבנייה למגורים, ואנחנו עושים זאת. ב-2026 נכפיל את כמות יחידות הדיור שנבנה" - כך אמר היום (ג') אסף ענבר, מנכ"ל סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי, בשיחה עם הלית ינאי-לויזון, עורכת מוסף נדל"ן בגלובס, בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס ובנק לאומי שנערכה במלון הילטון בתל אביב.

● ועידת ישראל לנדל"ן | יעקב אטרקצ'י: "המקום הכי קשה למכור דירות היום הוא בתל אביב. למה? כי רמ"י שיווקה בשדה דב מאסות"
● ועידת ישראל לנדל"ן | ליאת שוב, בנק לאומי: "החלטות תכנוניות לא יכולות להתבסס על שורת הרווח של מחר בבוקר"
● ועידת ישראל לנדל"ן | משה ליאון, ראש עיריית ירושלים: "תהיה רשת של תחבורה ציבורית, ונכביד מאוד על נסיעת מכוניות בעיר"

"אנחנו רואים הרבה מאוד פניות לבנייה למגורים, ובוחרים בהתאם ליכולות שלנו ובהתאם ליזמים שאנחנו רוצים לשתף איתם פעולה. בשנתיים האחרונות אנחנו מכוונים למגזר הפרטי, שם יש שלושה תחומים בהם יש לנו איכויות, והשוק מזהה אותם: תחום הבנייה למגורים; תחום האנרגיה ותחנות הכוח; ותחום המלונאות", אמר ענבר.

למרות ההאטה בתיירות, ענבר ציין כי יש התעוררות בהקמת המלונאות, ופירט כי בימים אלה החברה מקימה בתל אביב את מלון מנדרין מול הדולפינריום ואת מלון באזל, ונמצאת בשלבים התחלתיים של בניית מלון ליד גן העצמאות. לדבריו, ישנם פרויקטים נוספים בקנה.

האתגרים בענף הבנייה

ענף הבנייה סובל בחמש השנים האחרונות מאירועים גלובליים, החל במגפת הקורונה, דרך השפעות המלחמה באוקראינה וה-7 באוקטובר. "מהיום למחר, 100 אלף עובדים פלסטינים חדלו מלהגיע לעבוד בארץ", שם ענבר זרקור על אחת הבעיות שהציפו את הענף בשנתיים האחרונות. "המחסור של 100 אלף עובדים גרם באופן ישיר לעלייה במחיר העובדים. אם יום עבודה לפועל בניין טרום המלחמה היה כ-750 שקל, המחיר קפץ ל-1,300-1,500 שקל - פי שניים.

"מעבר למחסור בכוח-אדם, צריך לציין גם את חוסר היציבות במחירי חומרי הגלם, במחירי המלט ובעיות בזכוכית, בגבס ובאלומיניום, ועם האתגרים האלה הקבלן פועל בחוסר ודאות וצריך להתמודד גם עם המציאות הזו".

אתגר נוסף שהציף ענבר הוא שחלק גדול מעובדי הענף שמשרתים במילואים, אולם הוא הדגיש כי גם פה ניתן למצוא פתרונות, אולי לא אידאליים, אבל כן נעשים מאמצים כדי לגשר על הפערים.

"25% מעובדי האתרים שלנו משרתים במילואים, ואנחנו מאוד גאים בזה ותומכים בהם ובמשפחות שלהם", אמר ענבר, והוסיף כי בממוצע, עובדי החברה שירתו במילואים שישה חודשים מאז פרצה המלחמה. "חברה קבלנית נמדדת בהון האנושי, ואצלנו הוא בולט בתקופה הזו. עובדים שנשארו באתרים יצאו מגדרם לגשר על הפערים, ומנהלים שנלחמו ברפיח קיימו ישיבות עם האתר תוך כדי תנועה, על-מנת שתהיה רציפות ניהולית".

"מובילים תרבות של בטיחות"

מתחילת השנה נהרגו 25 אנשים באתרי הבנייה, קרוב לקצב התאונות שנרשם לפני שנתיים. ענבר הציב זרקור לנושא ואמר כי אתר בנייה הוא מקום מסוכן, וכי בחברה מקפידים לנהל תרבות של בטיחות. "אנחנו מובילים תרבות של בטיחות ומחנכים את קבלני המשנה ואת הספקים לחשוב על הפרטים, משקיעים אינסוף שעות חשיבה איך לשפר ולעשות טוב יותר, מעודדים מנהלים לדווח על אירועים של 'כמעט ונפגע', בהם קרה דבר שאפשר להפיק ממנו לקחים ולהימנע מאירועים דומים בעתיד. זה נושא שמעסיק את כולנו ולא אירוע של שגר ושכח.

"אתר בנייה הוא מקום דינמי. אתה לא עובד על פס ייצור. כל בוקר הוא אירוע משתנה, המציאות בה עבדת אתמול היא לא זו בה תעבוד מחר, ולכן צריך הרבה עירנות, להסביר לעובדים איפה הם נמצאים. רוב התאונות קורות בימי ראשון, מפני שהעובדים חוזרים מסופי השבוע קצת 'מעופפים', ולכן אוספים אותם ומזכירים איפה הם נמצאים".

"ההצמדה למדד לא משרתת את המטרה"

בהתייחס לעתירה שדניה סיבוס הגישה לבג"ץ נגד הלמ"ס, ועדיין מתבררת, בבקשה להורות ללמ"ס לעדכן את מדד תשומות הבנייה לנוכח הזינוק בעלויות שסופגים הקבלנים בעקבות המלחמה, ציין ענבר כי "כשקבלן חותם על חוזה קבלני, והוא צמוד למדד, המטרה היא לשמור על הערך הריאלי של התשלומים שהקבלן יקבל. במציאות בה שכר העבודה עלה ב-100%, והמדד עלה בפחות מ-7%, יש מציאות בה ההצמדה למדד לא משרתת את המטרה, כי החוזה הקבלני נשחק. התשלומים שהקבלן מקבל בערך ריאלי נשחקים".

לדבריו, "בתחום התשתיות המצב חמור עוד יותר. תחום התשתיות זה תחום של מכרזי מדינה, מכרזים שצמודים למדד הסלילה והגישור. במקרים מסוימים יש תמהיל של אחוזים מסוימים לסלילה וגישור ואחוזים מסוימים לדיור, זה משתנה. שכר העבודה עלה בתשתיות ובמגורים, וההצמדה למעשה לא משרתת את המטרה לשמה מצמידים חוזה".

"מעבר צה"ל לנגב - פרויקט ציוני"

אחד הפרויקטים שמושכים עניין הוא פרויקט קריית התקשוב בבאר שבע, שענבר מתאר כעיר שלמה. "סולל בונה נוסדה ב-1924 ביוזמת דוד בן גוריון, והיא לקחה חלק בפעולות חומה ומגדל, פרצה את דרך בורמה, בנתה את כנסת ישראל ואת מלון הילטון שאנחנו יושבים בו. אין סמל תשתיתי שלסולל בונה אין טביעת רגל בו", אמר ענבר.

לדבריו, "פרויקט מעבר צה"ל לנגב, יוזמה ממשלתית מתחילת שנות ה-2000, הוא פרויקט ציוני ממדרגה ראשונה, וכך אנחנו רואים אותו. זה פרויקט שבו שיכון ובינוי היא הזכיין, פרויקט PPP שסולל בונה מתכננת בו את המתחמים ומבצעת את עבודות הקבלנות.

"שני הפרויקטים של באר שבע - קמפוס התקשוב וקמפוס המודיעין - הם בהיקף של כמעט מיליון מ"ר. קמפוס התקשוב יאוכלס ברבעון האחרון של השנה, וקריית המודיעין בשלהי 2026. אלה פרויקטים שיביאו מעל 25 אלף חיילים, 12 אלף אנשי מילואים, ואין לי ספק שזה יעשה 'בוסט' יוצא מן הכלל לרוביק (דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע). זו הזדמנות חד-פעמית לכולנו.

"שיכון ובינוי תפעיל ותתכנן את הפרוקטים האלה ל-21 שנה, ואין לי ספק שתהיה חוויית משתמש מעולה, וחיילים ואנשי מילואים ירצו לשרת שם".