תגובת נאוויטס לפרסומים ברשתות ממחישה את השפעתן על השוק

שותפות נאוויטס פטרוליום , הגיבה (ד') באופן חריג ל"פרסומים ברשתות החברתיות", אם כי לא ציינה באיזה פרסומים מדובר ומתי והיכן פורסמו. השותפות הבהירה בדיווח לבורסה כי "הפקת הנפט והגז ממאגר שננדואה טרם החלה, והיא צפויה להתחיל בימים הקרובים. עם תחילת ההפקה מהפרויקט, תפרסם השותפות דיווח מיידי". הכוונה היא לפרויקט הדגל של נאוויטס במפרץ מקסיקו (אמריקה).

● ההנפקה הכי טובה בתל אביב מתחילת השנה כמעט הכפילה את הכסף בחודשיים
● לאחר עלייה של כמעט 200% בשנה: טכנופלס של תומר אבנון פוזלת לתחום ביטחוני לוהט

תגובות של חברות ציבוריות לפרסומים בעיתונות או באתרים הכלכליים הן עניין שבשגרה, אך לא כך לגבי דיונים המתנהלים ברשתות החברתיות.

שננדואה מהווה את מקור השווי המרכזי של שותפות החיפושים שמוביל גדעון תדמור, שרכשה 49% מהמאגר בשנים 2018־2020 תמורת 1.8 מיליון דולר בלבד. לאחרונה העריכה השותפות כי הוא צפוי להניב לה הכנסות של 700 מיליון דולר השנה ושל 1.1 מיליארד דולר בשנת 2026. נאוויטס הכפילה את שווייה בשנה החולפת וזינקה במעל 500% בשלוש שנים (נסחרת בשווי של מעל 11 מיליארד שקל).

בשותפות סירבו להתייחס לפרסום לו הגיבה, אך גם כך הדיווח שלה יכול ללמד על ההשפעה הגדלה והולכת של השיח ברשתות החברתיות על המתרחש בשוק ההון.

מדדי הבורסה בת"א עלו בעשרות אחוזים מתחילת השנה, כשבמקביל משקלם של משקיעי הריטייל במסחר הולך וגדל. אלה מסתמכים לא אחת על הדיונים וההמלצות ברשתות. פרופילים של פעילים וחובבי שוק ההון, אנונימיים ברובם, סוחפים עשרות אלפי עוקבים ולפעמים אף יותר ברשתות X (טוויטר), טלגרם ויוטיוב.

בלי התייחסות לתשואות

הפופולריות הגואה של אותם משפיעני רשת, המפרסמים ניתוחים, טיפים ועצות בנושאי השקעות, הניעה את רשות ני"ע ליזום פיקוח על התחום. הרשות מבקשת להתמודד בחוק עם התחום הפרוץ של ייעוץ השקעות שאינו מכוון למשקיע ספציפי, אלא מופנה לציבור הרחב באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות.

לפי הצעת החוק, מי שמעניקים ייעוץ כללי באינטרנט מבלי שהדבר נוגע לעיסוק שלהם, והייעוץ אינו כרוך בניגוד עניינים, יוכלו להמשיך ולעשות זאת ללא רישיון ייעוץ השקעות. יהיה עליהם לתת גילוי לגבי פרטי הזהות שלהם ולציין כי אין ברשותם רישיון וכי הייעוץ אינו אישי.

ברשות אף מקדמים כי הגילוי יכלול הסבר לגבי הסיכון הכרוך בייעוץ, והאם המשפיען מחזיק בעצמו בניירות ערך או מקבל תמורה כלשהי.

החוק שמקדמת רשות ני"ע נועד לעשות סדר בתחום, אך לאפשר את המשך השיח ברשתות מבלי להטיל עליו הגבלות דרקוניות. ככל שהצעת החוק "תיתקע" בגלל המשבר בקואליציה או אם יוקדמו הבחירות, ברשות יצטרכו להחליט האם לקדמה באמצעות הנחיות מטעמם.

במקביל, ברשות ני"ע שוקלים להחמיר את הפיקוח על משפיעני רשת המקדמים קרנות נאמנות באינטרנט. בין היתר, הרשות עשויה להנחות כי הדיונים ברשתות לא יכללו התייחסות לתשואות.

בדיוק המקום לנהל שיח

שלומי ארדן, שותף מנהל בקרן הגידור ארביטראז' וואליו, נחשב לדמות מוכרת ברשתות החברתיות בשוק ההון. לדבריו הצורך בפרסומים ברשתות הוא הכרחי, בהינתן העובדה שאנשים לא מסוגלים להפנות את משאבי הזמן שלהם לניתוח קפדני של דוחות כספיים. "המצב האידיאלי הוא שכולם היו נכנסים לדוחות הכספיים מדי רבעון, מנתחים אותם ובונים מודל - אך זה מעבר למשרה מלאה", אומר ארדן.

"גם אם בתאוריה כולם היו קוראים את הדוחות, עדיין היה בריא שמשקיעים ידונו במסקנות שלהם ברשתות ויציגו נקודות מבט שונות, שכן זה שיח שמסייע להגעה אל האמת, ומונע ממשקיעים להסתכל רק על הצד החיובי או השלילי של השקעה מסוימת".

הוא מוסיף כי ישנם "הרבה כשלים כשאדם מנתח רק עם עצמו חברה, בפרט הטיית האישור שגורמת לנו לאשש את האמונות הקיימות שלנו. דווקא הרשתות החברתיות, שהן לכאורה המקום שהרגולטור הכי רוצה להגביל, הן המקום שהכי סביר שאם תכתוב דעה מסוימת תוצג לך דעה נגדית.

"הרגולטור רואה למעשה בכל מקום בו יש שיח בין משקיעים, כמעין 'ייעוץ אישי ללא רישיון'. אז מי נשאר - יועץ השקעות בבנק?", תוהה ארדן.

"רבים מהצעירים בני 20 ומעלה בכלל לא ביקרו בסניף בנק במציאות. זה מביא למצב שבו משקיעים שנחשפים להשקעות בעייתיות לא יכולים לשאול אף אחד".

לגבי פרסום התוכן שלו, הוא אומר כי "הבלוג והערוץ שלי בטלגרם היו בעבר פתוחים לתגובות ואז אפשר היה לדון בשאלות שעולות. עניתי שם ללא תמורה על שאלות פיננסיות שעלו בנוגע להשקעות. בהמשך התייעצתי עם עו"ד שאמר לי שכדי להיות בטוח צריך לחסות תחת ההגנה של ערוץ תקשורת, שזה מאפשר לפרסם תוכן אך ללא תקשורת עם הקוראים, וכמובן שעם גילוי נאות.

"ייתכן שהחקיקה המוצעת רק תחמיר את המצב. גם אני לפני כמעט 20 שנה למדתי רבות מדיונים באינטרנט, והיום הדרישה לכך רק גדולה יותר. אם לא תיתן למשקיעים צעירים לדון בהשקעות ולשאול שאלות, כיצד הם ילמדו?".

ארדן מוסיף כי הוא נוהג לפרסם פעם בשנה סקירה על מרבית המניות של החברות הציבוריות בישראל: "זו סקירה חופשית לצפייה שמחולקת בחינם. אם יהיו הוראות מגבילות בחוק, אני לא יודע אם אוכל לפרסם אותה".