עתירה לבג"ץ נגד התקנות לשעת חירום בנוגע למתקפות סייבר

עו"ד שחר בן מאיר מבקש מבג"ץ (24.7.25) לבטל את התקנות לשעת חירום לשם התמודדות עם מתקפות סייבר חמורות בשירותים הדיגיטליים, אותן אישרה הממשלה אתמול (ד'). השימוש בתקנות נעשה בניגוד לדעתה של היועצת המשפטית, עו"ד גלי בהרב-מיארה, משום שבשל המשבר מול הסיעות החרדיות - הממשלה לא יכלה להשלים את החקיקה בנושא.

● אוניברסיטת קולומביה תשלם 200 מיליון דולר בעקבות ההפגנות נגד ישראל
● הג'וב החדש של היועצת המשפטית שסירבה לאשר לנתניהו מימון הוצאות

בדצמבר 2023 פורסם חוק ההתמודדות עם מתקפות הסייבר, על רקע הצרכים שהתעוררו במלחמת "חרבות ברזל". הוא אומנם היה הוראת שעה לשנה בלבד, אך תוקפו הוארך עד נובמבר 2025. במקביל, בחודש שעבר הותקנו תקנות שעת חירום באותו נושא בשל המלחמה עם איראן, המרחיבות את הסמכויות הקיימות בחוק, ותוקפן היה למשך חודש - עד אתמול.

הממשלה החליטה כי מן הראוי לעגן תוספות אלה בחוק הקיים, והן אושרו בקריאה ראשונה בשבוע שעבר. אולם בשל המשבר סביב חוק הגיוס - בעטיו הסיעות החרדיות פרשו מן הממשלה ואינן מצביעות עם הקואליציה - החקיקה לא הושלמה. עקב כך אישרה הממשלה אתמול במשאל טלפוני את הארכת התקנות לשעת חירום, שכאמור נועדו במקור רק למלחמה עם איראן.

המשנים ליועצת המשפטית, ד"ר גיל לימון ועו"ד אביטל סומפולינסקי, התריעו אתמול כי "אין בסיס חוקי להסגת גבולה של הכנסת", וכי על הממשלה לפנות בהקדם לכנסת כדי שזו תשלים את החקיקה. הם הזכירו כי הפסיקה קובעת שיש להשתמש בתקנות לשעת חירום כתחליף לחקיקה רק בעיתות חירום וכאשר אין כל אפשרות לפנות לכנסת. מאחר שהממשלה הניחה את הצעת החוק על שולחן הכנסת, הכדור מצוי בידי האחרונה לבדה.

הליך פגום

לאחר שהממשלה אישרה את התקנות למרות חוות-דעת זו, כתבה בהרב-מיארה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי מדובר בהליך פגום. לדבריה, "היעדר היתכנות פוליטית קואליציונית, והחלטה של הכנסת שלא לקדם חקיקה בעניין מסוים, אינה מהווה בסיס חוקי לשימוש בכלי החריג ביותר של התקנת תקנות שעת חירום, תוך עקיפת סמכויותיה של הכנסת, בניגוד לעיקרון הפרדת הרשויות". השימוש בתקנות מנוגד לחוק יסוד הממשלה ויוצר פתח לשימוש בהן לצרכים פוליטיים, התריעה בהרב-מיארה.

לטענת עו"ד בן מאיר בפנייתו לבג"ץ, "אין מדובר בתקנות שעת חירום בעניין שולי, אלא בתקנות המעניקות סמכויות לגופים של הממשלה לפגוע בפרטיות של אזרחי המדינה בצורה בוטה ביותר, והכול בהיעדר חוקיות בולטת".

התקנות מאפשרות למנהל מערך הסייבר הלאומי לדרוש מידע נרחב מספקי השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון, אם יש לו יסוד סביר להניח שמתרחשת או עומדת להתרחש מתקפת סייבר חמורה. הן גם מחייבות את הספקים לדווח למערך על התקפות כאלה.