מחלוקת על מיליוני שקלים: ישיבת קריית ארבע תובעת את האחים קצובר

ישיבת ניר קריית ארבע תובעת 2.5 מיליון שקל מבני קצובר, ממייסדי גוש אמונים ולשעבר ראש המועצה האיזורית שומרון, אחיו צבי קצובר וחברת אבן ספיר שבבעלותם. התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, חושפת מחלוקת במיליוני שקלים סביב "מרכז גוטניק" השוכן בסמוך למערת המכפלה בחברון. בני קצובר מסר בתגובה כי התביעה הזויה ושקרית.

● בשל תשעה באב: הממשלה דחתה את הדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה
● אוניברסיטת קולומביה תשלם 200 מיליון דולר בעקבות ההפגנות נגד ישראל

המבנה הוא בן שלוש קומות, ויש בו אולם אירועים, קפיטריה, חנות מזכרות, מקווה לגברים ואנטנות סלולריות. לטענת הישיבה, היא חכרה את המבנה בשנת 1984, יחד עם האחים קצובר, באמצעות חברת "נוי ואומנות חברון". האחים מחזיקים ב-80% מהחברה, ולטענת הישיבה, הם מנצלים את עובדת היותם הדירקטורים היחידים בה, כדי להשתלט עליה ולהבריח את נכסיה.

לדברי הישיבה, שווי הזכויות בנכס הוא 10.7 מיליון שקל, וההכנסות מדמי שכירות בו אמורות להיות 738 אלף שקל בשנה. לשיטתה, היא אמורה לקבל 150 אלף שקל בשנה - אך בפועל, קיבלה בשנים 2025-2017 רק "תרומות" בסך 358 אלף שקל (במקום 1.35 מיליון שקל). עוד נטען כי קצובר מפעילים בבניין חנות מזכרות וכנראה גם אולם אירועים, מבלי לשלם דמי שכירות.

לדברי הישיבה, למרות שההכנסות משכירות יורדות (ואולי אף נעלמות מהרישומים), הוצאות השכר בחברה עולות והגיעו לפני שנתיים ל-460 אלף שקל. בעלי השכר הגבוה ביותר הם יהודית ויחזקאל קצובר, רעייתו ובנו של צבי, אשר למיטב ידיעת הישיבה אינם פעילים במקום.

בני קצובר: "לא קיבלתי אגורה יותר ממה שקיבלה הישיבה"

בתביעה נכתב כי בשנים 2022-2020 נכללו בדוחות החברה הוצאות בסך 20 מיליון שקל, שהוגדרו כ"שיפוצים" ו"שיפורים בנכס". הישיבה סבורה כי מדובר ברישומים פיקטיביים, שכן באותן שנים נרשם תשלום של 740 אלף שקל לחברת בוני יהודה תמורת שיפוץ המבנה - ההוצאה היחידה שניתן לקשר לעבודות שכאלה. לדברי הישיבה, לא סביר שהוצאות השיפוצים היו כפולות משוויו של המבנה.

לטענת הישיבה, בדוחות החברה יש עוד נתון פיקטיבי: נטילת הלוואה בסך 13.3 מיליון שקל בשנת 2021 מחברת המימון קליר, אשר אמורה להיפרע מתוך ההכנסות הצפויות מהמבנה המשופץ. לדבריה, אין כל פירוט לגבי תנאי ההלוואה; לא סביר שהלוואה ארוכת-טווח תינטל תשע שנים לפני מועד סיום חוזה החכירה של המבנה; מלווה אמיתי וסביר לא יתן הלוואה בסכום העולה על שווי הנכס; ואם ההכנסות משכירות הן אכן 129 אלף שקל בשנה - יידרשו 103 שנים כדי לפרוע רק את הקרן.

הישיבה טוענת כי מדובר ב"הברחת נכסים מהחברה והעלמת הכנסות מהנכס". הישיבה מציינת כי בשל חשדות אלה, היא ביקשה בשנת 2023 מהשר עמיחי אליהו שלא להיענות לבקשת החברה ולהקציב לה מיליוני שקלים להקמת מרכז מבקרים במבנה; בתביעה לא נאמר מה עלה בגורל הבקשה.

בני קצובר מסר בתגובה: "לא קיפחנו את ישיבת ניר בקריית ארבע ולו באגורה. חלקי בחברה זהה לחלקה של הישיבה, ולא קיבלתי אגורה יותר ממה שקיבלה הישיבה. התביעה הזויה, שקרית ומהווה בושה וכפיות-טובה למגישיה. זו כנראה התנהלות חסרת מעצורים של מנהל יחסית חדש, אך גם כפוי-טובה, כלפי מי שמעולם לא קיפחו את הישיבה, אלא סייעו בידה לא אחת ולא שתיים".