מחלוקת של מיליוני שקלים: ישיבת קרית ארבע תובעת את האחים קצובר

הישיבה תובעת את האחים קצובר על סך 2.5 מיליון שקל, בטענה להברחת נכסים מהחברה המשותפת המפעילה את "מרכז גוטניק", השוכן בסמוך למערת המכפלה בחברון • בני קצובר: "תביעה הזויה ושקרית"

בני קצובר / צילום: מעלה היצירה
בני קצובר / צילום: מעלה היצירה

ישיבת ניר קרית ארבע תובעת 2.5 מיליון שקל מבני קצובר, ממייסדי גוש אמונים ולשעבר ראש המועצה האיזורית שומרון, אחיו צבי קצובר וחברת אבן ספיר שבבעלותם. התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, חושפת מחלוקת במיליוני שקלים סביב "מרכז גוטניק", השוכן בסמוך למערת המכפלה בחברון. קצובר אומר בתגובה, כי התביעה הזויה ושקרית.

המבנה הוא בן שלוש קומות ויש בו אולם אירועים, קפיטריה, חנות מזכרות, מקווה לגברים ואנטנות סלולריות. לטענת הישיבה, היא חכרה את המבנה בשנת 1984, יחד עם האחים קצובר, באמצעות חברת "נוי ואומנות חברון". האחים מחזיקים ב-80% מהחברה, ולטענת הישיבה - הם מנצלים את עובדת היותם הדירקטורים היחידים בה, כדי להשתלט עליה ולהבריח את נכסיה.

לדברי הישיבה, שווי הזכויות בנכס הוא 10.7 מיליון שקל, וההכנסות מדמי שכירות בו אמורות להיות 738 אלף שקל בשנה. לשיטתה, היא אמורה לקבל 150 אלף שקל בשנה - אך בפועל, קיבלה בשנים 2025-2017 רק "תרומות", בסך 358 אלף שקל (במקום 1.35 מיליון שקל). עוד נטען, כי קצובר מפעילים בבניין חנות מזכרות וכנראה גם אולם אירועים, בלא לשלם דמי שכירות.

לדברי הישיבה, למרות שההכנסות משכירות יורדות (ואולי אף נעלמות מהרישומים), הוצאות השכר בחברה עולות והגיעו לפני שנתיים ל-460 אלף שקל. בעלי השכר הגבוה ביותר הם יהודית ויחזקאל קצובר, רעייתו ובנו של צבי, אשר למיטב ידיעת הישיבה אינם פעילים במקום.

"בני קצובר: לא קיבלתי אגורה יותר ממה שקיבלה הישיבה"

בתביעה נאמר כי בשנים 2022-2020, נכללו בדוחות החברה הוצאות בסך 20 מיליון שקל, שהוגדרו כ"שיפוצים" ו"שיפורים בנכס". הישיבה סבורה שמדובר ברישומים פיקטיביים, שכן באותן שנים, נרשם תשלום של 740 אלף שקל לחברת בוני יהודה תמורת שיפוץ המבנה - ההוצאה היחידה שניתן לקשר לעבודות שכאלה. לדבריה, לא סביר שהוצאות השיפוצים היו כפולות משוויו של המבנה.

לטענת הישיבה, בדוחות החברה יש עוד נתון פיקטיבי: נטילת הלוואה בסך 13.3 מיליון שקל בשנת 2021 מחברת המימון קליר, אשר אמורה להיפרע מתוך ההכנסות הצפויות מהמבנה המשופץ. לדבריה, אין כל פירוט לגבי תנאי ההלוואה, לא סביר שהלוואה ארוכת טווח תינטל תשע שנים לפני מועד סיום חוזה החכירה של המבנה, מלווה אמיתי וסביר לא יתן הלוואה בסכום העולה על שווי הנכס, ואם ההכנסות משכירות הן אכן 129 אלף שקל בשנה - יידרשו 103 שנים כדי לפרוע רק את הקרן.

הישיבה טוענת כי מדובר ב"הברחת נכסים מהחברה והעלמת הכנסות מהנכס". הישיבה מציינת כי בשל חשדות אלו, היא ביקשה בשנת 2023 מהשר עמיחי אליהו שלא להיענות לבקשת החברה ולהקציב לה מיליוני שקלים להקמת מרכז מבקרים במבנה; בתביעה לא נאמר מה עלה בגורל הבקשה.

בני קצובר אומר בתגובה: "לא קיפחנו את ישיבת ניר בקרית ארבע ולו באגורה. חלקי בחברה זהה לחלקה של הישיבה, ולא קיבלתי אגורה יותר ממה שקיבלה הישיבה. התביעה הינה הזויה, שקרית ומהווה בושה וכפיות טובה למגישיה. זו כנראה התנהלות חסרת־מעצורים של מנהל יחסית חדש, אך גם כפוי טובה, כלפי מי שמעולם לא קיפחו את הישיבה, אלא סייעו בידה לא אחת ולא שתיים".