בנט שלח את עוקביו לקרוא מקורות לא קיימים

ראש הממשלה לשעבר ביקש להתריע מהמגמות הדמוגרפיות באירופה והביא נתונים • אלא שחלקים מהביבליוגרפיה שסיפק הם פיקטיביים • המשרוקית של גלובס

רה''מ לשעבר נפתלי בנט פוסט ברשתות החברתיות, 18.8.25 / צילום: תמר מצפי
רה''מ לשעבר נפתלי בנט פוסט ברשתות החברתיות, 18.8.25 / צילום: תמר מצפי

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד משמעי

הביקורת המדינית שישראל חווה מכיוון אירופה מוסברת לא פעם באוכלוסייה המוסלמית ביבשת, ויש מי שמזהירים מהעתיד. "אירופה מתאסלמת", התריע בפוסט ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. "מעל חצי הילדים בבריסל, וכ־40% מילדי אמסטרדם, וינה ולונדון הם מוסלמים". האם המספרים נכונים?

המשרוקית מתחדשת: הכירו את סולם הציונים החדש

נתחיל מהסוף: מארבע המדינות הרלוונטיות בפוסט, רק הלמ"ס הבריטית (ONS) מספקת נתונים בחיתוך משולש של דת, גיל ורשות מקומית, ולפיהם בלונדון של 2021 (אז נערך המפקד האחרון), מבין הילדים בגיל 3־15, כ־23% היו מוסלמים. מהלמ"ס הבלגית (Statbel) נמסר לנו שנאסר עליהם לאסוף נתונים על השקפות דת. לפי בדיקה שערך עבורנו פרופ' דירק ג'ייקובס על סמך בחירה באסלאם בשיעורי הדת בבתי הספר, יש בבריסל כ־20% תלמידים מוסלמים. הלמ"ס האוסטרית (Statistik Austria) תדע להגיד לכם כמה משקי בית מוסלמים יש בווינה (12.2%) או כמה צעירים עד גיל 16 יש בכל אוסטריה (13.6%), אבל לא שילוב. גם לגבי אמסטרדם אין נתונים בחתך גיל. מצב זה לא מאפשר לתת ציון לאמירה של בנט.

אבל בנט לא סתם זרק מספרים: הוא צירף לפוסט שלו גרף שמראה כיצד שיעור "הילדים בגיל בית ספר" במספר בירות אירופיות עלה מ־2000 עד 2025, ובתגובות צירף רשימה ביבליוגרפית. החלטנו לבדוק אותה ולראות מה פספסנו. לפי הרשימה, מי שהפיק את המספרים הוא דוד דריי. מצאנו אדם כזה, שהקים חברה שעיסוקה הוא קבלת החלטות על בסיס ביג דאטה, אבל לא מדובר בדמוגרף. פנייתנו לחברה כדי להבין אם אכן זה האדם שעומד מאחורי הנתונים טרם נענתה.

אבל זה לא אמור להפריע: המשך הרשימה מספק את המקורות עליהם התבסס דריי. ראשית, חמישה לינקים אינטרנטיים. הראשון שבהם הוא מאמר של מכון Pew על מוסלמים באירופה. אלא כפי שהעירו רבים, מדובר במאמר מ־2017, שלא עוסק בערי בירה ובכלל מספק כמה תחזיות ל־2050 (לפיהן, באף אחת מהמדינות המדוברות שיעור המוסלמים לא יעלה על 20%). ארבעת האחרים הובילו ל־ONS, למחלקת המחקר והנתונים של עיריית אמסטרדם, מכון בריסל לסטטיסטיקה ואנליזה (IBSA) וללמ"ס האוסטרית. אבל הקישורים לא מובילים לנתונים, אלא לעמודי הבית של הגופים האלו. בנוסף, מעיריית אמסטרדם ו־IBSA נמסר לנו שנאסר עליהם לאסוף נתונים על הדת של התלמידים. הגרף הנ"ל, יצוין, לא מופיע באף אחד מהלינקים, ומופץ ברשת רק בפוסטים.

בנט גם מספר על שלושה מחקרים אקדמיים. את הראשון ברשימה, שכותרתו "מוסלמים בבריסל", לא מצאנו ודירק ג'ייקובס, שאמור להיות אחד המחברים, אמר לנו שאינו זוכר שעסק בניתוח מספרי של הנושא. גם את המחקר השני, "דמוגרפיה ודת בווינה", לא איתרנו. החוקרים אליו הוא יוחס, אריק קאופמן ואן גוז'ון, אישרו בפנינו שהם לא כתבו אותו. השלישי הוא ספר על "השתלבות חוקית של האסלאם", שדווקא קיים. אלא שלפי אחד המחברים, כריסטיאן יופקה, אין בו ניתוח של ערי בירה באירופה, ובטח לא ניתוח כמותני שלהן.

לבסוף, הרשימה מפנה לדוחות מוניציפליים, שגם בחלקם בעייתיים. לדוגמה, ניתוח של עיריית לונדון רבתי למפקד בתי הספר. אלא שכשפנינו לעירייה וביקשנו נתונים בנושא, הפנו אותנו למשרד החינוך שעורך את המפקד, ושם בוחנים מוצא אתני אך לא דת (ואלו לא תמיד חופפים). אנחנו לא יכולים לדעת מאיפה הגיעו המקורות האלו (יש מקום להניח שצ'אט GPT) וכיצד הגיעו לבנט, אבל הדבר מראה שלא כל ביבליוגרפיה מעידה על אמינות.

פנייתנו לנפתלי בנט לקבלת המחקר או תגובה לא נענתה.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: נפתלי בנט
מפלגה: בנט 2026
פלטפורמה: רשתות חברתיות
תאריך: 18.8.25
ציטוט: "מעל חצי הילדים בבריסל, וכ-40% מילדי אמסטרדם, וינה ולונדון הם מוסלמים"

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פרסם פוסט ברשתות החברתיות שבו נכתב: "אירופה מתאסלמת. מעל חצי הילדים בבריסל, וכ-40% מילדי אמסטרדם, וינה ולונדון הם מוסלמים". לכך הוא צירף גרף שכותרתו (באנגלית) "שיעור הילדים המוסלמים בגילי בית ספר בבירות אירופה (2000-2025)". הגרף מציג מספר ערים באירופה, אך התמקדנו בארבע שבנט הזכיר: בריסל (52% ב-2025), אמסטרדם (43%), וינה (41%) ולונדון (37.5%).

בנט עשה דבר לא שגרתי, וצירף בתגובה גם ביבליוגרפיה עליה נשען הגרף. לפיה, הוא התבסס על אדם בשם דייוויד דריי. לפי מה שמצאנו דריי הוא מייסד של חברת Anodot, שאכן עוסקת בנתונים, אך מעמוד הלינקדאין שלו לא מדובר בדמוגרף. ניסינו ליצור קשר עם דריי כדי לאשר שמדובר בו ואם כן אז לקבל את המחקר המלא, אבל נכון למועד הפרסום לא קיבלנו מענה.

הביבליוגרפיה טוענת שדריי התבסס על שורה של מקורות. הראשון שבהם הוא מאמר של מכון Pew מ-2017 על מוסלמים באירופה, מה שכבר שולל את האפשרות שהוא נתן נתוני אמת על 2025. בנוסף, המאמר מספק מספר תרחישים על שיעור המוסלמים במדינות אירופיות, ולא מתחייב לאחת מהן. כמו כן, התחזיות הן ל-2050, ולא מתייחסות לערי בירה או לקבוצת גיל. יצוין שלפי התחזית, בכל המדינות שציין בנט (בלגיה, הולנד, אוסטריה ובריטניה) שיעור המוסלמים ב-2050, במקרה של הגירה גבוהה, יעמוד על פחות מ-20%.

ההפניות הבאות היו לניתוחים של לשכות מרכזיות לסטטיסטיקה ומכוני מחקר במדינות הרלוונטיות, בתוספת כותרת שמתמצתת את הנתון הספציפי. אלא שבאף אחד מהמקרים הלינק לא הוביל לנתון המפורש, אלא לעמודי הבית של המרכזים האמורים (למעט במקרה של בריטניה, בו הלינק אכן הוביל לנתוני הדת שנאספים, אך גם שם לא לנתון המדובר). בנוסף, חיפוש הכותרות בגוגל העלה רק את הפוסטים של בנט. ובכל מקרה, באף אחד מהלינקים שבנט סיפק הגרף המדובר לא הופיע, וחיפוש שלו באינטרנט העלה רק פוסטים ברשתות החברתיות שמזהירים מפני עליית האסלאם, אך לא למחקר המקורי. לכן, פנינו לגופים עליהם הסתמך בנט באופן עצמאי.

המדינה היחידה שבנט הזכיר בה נעשה פילוח על בסיס דת, גיל ועיר בו-זמנית היא בריטניה, בה עושה זאת המשרד לסטטיסטיקה לאומית (ONS). עם זאת, הנתונים סובלים משתי בעיות: ראשית, הם נמצאים אך ורק במפקדים הנעשים אחת לעשר שנים, כשהאחרון פורסם ב-2021, כך שהם לא בהכרח עדכניים. שנית, הם לא מאפשרים לתפוס אך ורק את קבוצת הגיל של מי שנמצאים בגיל בית ספר בגלל המבנה של קבוצת הגיל. בסיוע דוברות ה-ONS, שהפנתה אותנו לעמוד הרלוונטי באתר כדי להוציא את הסטטיסטיקה הספציפית הזו, הפקנו את הנתונים האפשריים ללונדון רבתי. קבוצת הגיל הקרובה ביותר לכיסוי מדויק היא של בני 3-15 (קבוצת הגיל הבאה היא של בני 16-24, מה שכולל רבים שעברו את גיל בית ספר), וב-2021 23.4% מתוכם היו מוסלמים. כדי שהמספר בו נקב בנט יהיה נכון, על שיעור התלמידים המוסלמים היה לגדול ב-14.1 נקודות אחוז תוך ארבע שנים, דבר שאינו סביר.

ה-ONS ועיריית לונדון הציעו לנו לברר גם עם משרד החינוך הבריטי, שמקיים מפקדי תלמידים משלו (בסוף הרשימה הביבליוגרפית של בנט ישנה הפניה לניתוח של עיריית לונדון למפקד הזה, אך מטעמה הפנו אותנו בחזרה למשרד החינוך). עם זאת, שם נמסר לנו שהם לא מפלחים את התלמידים לפי דת, אלא רק לפי מוצא אתני. הדבר מקשה על פילוח לפי דת, שכן בעוד מוצאים כמו פקיסטן (4.8% מתלמידי לונדון ב-2025) ובנגלדש (6.2%) הם כמעט בוודאות מוסלמים, בקרב ההודים (7.8%) הדתות מגוונות בהרבה, ולקטגוריות "אחר" (6.7%) ו"בלתי מסווגים" (2.2%) לא ניתן לשייך דת ספציפית.

בשאר המדינות לא יכלו לעזור כלל. הלמ"ס הבלגית (Statbel) מסרה לנו שמתוקף חוק אסור לה לאסוף נתונים על ההשקפה הדתית של אינדיבידואלים. דבר דומה נמסר לנו גם ממכון בריסל לסטטיסטיקה ואנליזה (IBSA), שהביבליוגרפיה של בנט מפנה אליו כאחד ממקורות המידע, מסר דבר דומה, ובו גם סירבו למסור מידע על מוצא אתני. ב-Statbel כן מספקים מידע על מוצא אתני, אך בלי חלוקה לקבוצות גיל. לפי הנתונים האלו, ב-2025 38.1% מתושבי בריסל הם ממוצא אפריקאי או אסייתי כלשהו או שלא הייתה קטגוריה למוצאם, אך זה כמובן לא יכול לתת מסקנה לגבי הדת שכן הדתות ביבשות אלו אינן אחידות. מה שניתן להוציא לגבי קבוצות גיל (הרלוונטית לענייננו היא 0-17) זה האם לאדם יש רקע בלגי או זר, אבל גם זה בעייתי כיוון שלא אומרים מהו הרקע הזר, ואדם יכול להיספר כבעל רקע זר אם לאחד מהוריו יש אזרחות זרה, שיכולה להיות גם אירופית או אמריקאית.

מי שסייע לנו בדרך עקיפה הוא פרופ' דירק ג'ייקובס מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, שבדק עבורנו כמה תלמידים בעיר בחרו באסלאם לשיעורי דת. ממצאיו מראים שמדובר בכ-20% מהתלמידים, משמעותית פחות ממה שבנט דיבר עליו.

עיריית אמסטרדם מסרה לנו שהיא לא מורשית לאסוף מידע על דת של תלמידים, והפנתה אותנו למאמר של מחלקת המחקר שלה, לפיו שיעור המוסלמים בעיר ב-2018 היה כ-13% (אם כי בגרף במאמר נראה שהשיעור גבוה מעט יותר). כמובן, לא ניתן להסיק מכך על המצב בקרב התלמידים. יצוין שברשימת הלינקים שבנט סיפק, הלינק לגבי אמסטרדם היה של אותה מחלקת מחקר, כך שלא ברור על מה התבססו שם.

בלמ"ס האוסטרית (Statistik Austria) אמרו שאין להם את הנתונים בחלוקה שתאפשר לפלח את שיעור המוסלמים גם לפי עיר וגם לפי גיל. במקום זאת, הציעו לנו מסד נתונים (טבלה 3a) שמאפשר לדעת או את שיעור המוסלמים בגילי 0-16 בכל אוסטריה (13.6%), או את שיעור משקי הבית המוסלמים בווינה (12.2%).

מלבד זאת, בנט הפנה לשלושה פרסומים אקדמיים שגם היו אמורים להוות בסיס למחקר. לא הצלחנו למצוא את המאמר הראשון ברשימה ("Muslims in Brussels"), גם במאגרים אקדמיים. כן הצלחנו למצוא מאמר אחר עליו חתומה אחת המחברות, קורין טורקנס, בשם "Being "Both": Identifications of Second and Third Generation Brussels Muslim Youths towards the Country of Origin and the Country of Residence". המאמר עדכני יותר (2023), אך בהתאם לסטטיסטיקות שמספקים ב-Statbel, המספרים היחידים שיש שם הם לגבי המוצא, מבלי התייחסות לדת. הכותב השני אליו מיוחס המאמר, דירק ג'ייקובס אותו הזכרנו קודם, אמר לנו שהוא לא זוכר שהוא אי-פעם עסק בניתוח מספרי של הנושא.

גם את המאמר השני ("Demography and Religion in Vienna") לא הצלחנו למצוא. המחברים שאליו הוא מיוחס - אריק קאופמן ואן גוז'ון - אישרו בפנינו שהם לא כתבו מאמר שכזה. גוז'ון הפנתה אותנו למסמך שכתבה ב-2016 עבור מכון וינה לדמוגרפיה (שגם המאמר הלא קיים משויך אליו). המסמך כלל תחזיות לחלוקה דתית ב-2046 לפי מספר תרחישים. בתרחיש של הגירה גבוהה, בו גם יש בסופו של דבר את שיעור המוסלמים הגבוה ביותר, 30% מתושבי וינה יהיו מוסלמים. עוד היא סיפרה לנו שבעבר הגישה בקשה (שנדחתה) למימון מחקר על אסלאם בערי בירה, ושייתכן שבינה מלאכותית הוציאה את הבקשה משם.

הספר "Legal Integration of Islam" דווקא קיים. עם זאת, מתוכן העניינים עולה שבכל הנוגע לאירופה, הוא עוסק בשני מקרי מבחן בצרפת ובגרמניה, בלי התייחסות לערי הבירה דווקא. אחד ממחברי הספר - כריסטיאן יופקה - אישר בפנינו שאין בספר עיסוק בבירות אירופה (למרות שלפי הרשימה של בנט הגרף שפרסם נשען על ניתוח של בירות אירופה מתוך הספר) או בכלל ניתוח כמותני שיכול לסייע בשאלות האלו.

אנחנו לא יכולים לדעת כיצד נוצרו המקורות הפיקטיביים והשגויים, וכיצד הם הגיעו לשמש את בנט. השערה שניתן להעלות היא שימוש בצ'אט GPT.

מטעם רה"מ לשעבר נפתלי בנט לא התקבלו המחקר או תגובה.