חוק הרווחים הצבורים משנה את הכללים: "החשבונאות כבר לא מוכוונת ביזנס אלא מסים"

חוק הרווחים הצבורים שנכנס לתוקף בינואר יצר זעזוע, כשחייב חברות לבחור בין מיסוי של 2% על רווחים לא מחולקים לבין חלוקה שנתית של דיבידנדים בשיעור של לפחות 6% (5% ב־2025). המטרה: למנוע הצטברות רווחים ועידוד חברות להוציא כספים ולשלם עליהם מס.

● כנס החברות המשפחתיות |"איך תכנון ירושה הוא כל כך ברור מאליו, אבל מעטים בלבד עושים את זה?"
● כנס החברות המשפחתיות | מנכ"לית המילטון ליין בישראל: "אנחנו בוחרים את הכי טוב. הרבה מה'הכי טוב' נמצא פה בישראל"

כשמדובר בשימור ההון המשפחתי, החברות נאלצו לחשב מסלול מחדש, אומר רו"ח ניסים כהן, שותף מסים וראש תחום פמילי אופיס ב־KPMG ישראל, בכנס החברות המשפחתיות של גלובס. בהרצאתו "שימור הון משפחתי - כיצד לשחרר את הרווחים הצבורים", מסביר כהן כיצד המצב חדש שינה התנהלות של עשורים: "יש חברות שישבו שנים על השקעות ומזומנים ולא היו צריכות לחלק דיבידנד, וגם לא רצו בכך".

חלק מההגנות, מפרט כהן, הן מנגנונים של השקעות ריאליות שמאפשרים לא לבצע את החלוקה אם קיימות השקעות במלאי, הייטק ועובדים. "צריך להכין דוחות בלוחות זמנים אחרים ולסיים הכל בזמן לחוץ. השנה הדדליין הוא נובמבר, ומי שלא ישכיל לסיים עד אז - ייזכר במשפט הזה בזמן שיחתום על הקנס בסך 5%. זו לא היערכות פשוטה, הכל משתנה בחשיבה".

הנאמנות תיכנס לשוק

הבסיס להיערכות המחודשת הוא החשבונאות, שכן תקרת העודפים תהיה בסיס המס - וחשבונאות יצירתית אומרת מסים יצירתיים. "צריך לחשוב כעת בשוטף על קצב חלוקת דיבידנד ותזרים מזומנים - משהו שהוא לא מוכוון ביזנס אלא מוכוון מסים. וזה אומר שהון גדול עובר מהחברה לידי היחיד. 5%-6% בשנה, בעשר שנים מדובר כמעט ב־50% מהון החברה. זה המון כסף שעובר מהחברה אל המשפחה. זה אומר שלבעלי המניות גם יש הרבה יותר מזומן מבעבר, וצריך לתכנן איך לנהל אותו".

במבנה השקעה מסורתי, למשפחות בעלות הון מסוים יש שלוש רגליים של השקעות: המישור האישי הפרטי - בד"כ מחזיקים בו נדל"ן למגורים ואפיקים פנסיוניים אך ללא מזומנים, ושתי רגליים תאגידיות: רגל של חברה בע"מ ורגל של חברה משפחתית. כך, יש גוף אחד שקוף וגוף שני אטום שההשקעות מנוהלות בתוכם. בשקוף יש השקעות של שוק ההון, מיסוי ריביות, פיקדונות, אג"ח, קרנות וכדומה, ובגוף האטום יש לרוב השקעות ריאליות שמניבות הכנסות עסקיות, שכירויות ודיבידנדים.

"לאיפה אנחנו הולכים? נאמנות - שחקן חדש יחסית בשוק בישראל, כעשור. בארה"ב ובאנגליה כמעט לכל משפחה יש נאמנות, ולא כי יש לה הון מטורף, אלא כי זהו כלי נכון לניהול ההון המשפחתי. מבחינת מסים, הוא טוב שבעתיים מכיוון שהוא מביא גמישות תפעולית ומהווה בסיס טוב לכל הקשור להעברה בין־דורית. כשיש כסף אישי, להחזיק ולנהל אותו אישית זה הדבר הכי פחות מומלץ מבחינה טכנית, מקצועית ומשפטית. רצוי ונכון להרחיק את הכסף לגופים שינהלו אותו, וגוף הנאמנות מתבקש".

להפוך את המבנה ליתרון

וכיצד אפשר להפוך את מבנה ההון שבחברה ליתרון? לדברי כהן, "הון המניות הבסיסי יכול להיות מכשיר מעניין לניהול חכם. אפשר להנפיק מניות מסוגים שונים שמקנות זכויות בחברה, ויאפשרו לבעל השליטה לנהל את העברת ההון המשפחתי ביעילות. למשל הנפקת 'מניית זהב', כך אפשר להעביר לילדים מניות אבל יש לי זכות וטו ואני בפיקוח ובשליטה".

גם פה, מדגיש כהן, לא מדובר באירוע פשוט. "צריך לבדוק אם הנפקת מניה כזו היא אירוע מס, מה המועד הנכון לעשותה, איך מעבירים בין בני המשפחה. יש אירועים שאפשר לעשותם בלי תשלום מסים, ואגב - גם לשלם את המס זה בסדר. אבל סוף מעשה במחשבה תחילה, הפעולות בלתי הפיכות".