ההוצאה הביטחונית של חברות ברית נאט"ו צמחה ב־2025 ביותר מ־15% ל־1.6 טריליון דולר, הזינוק השני בגובהו בעשור החולף. כך לפי נתוני הברית, שעברה ועודנה עוברת שינוי מהותי בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה שמתנהלת כבר שלוש שנים וחצי.
● כותרות העיתונים | הפרשן שבטוח: זאת הסיבה שלא תהיה מלחמה בין טורקיה לישראל
● פרשנות | מה התועלת בשליחת עוד ועוד חיילים לשטח? הלקח של אובמה מאפגניסטן
לפי הערכת נאט"ו, 31 מבין 32 חברות הברית יעמדו השנה ביעד תקציב ביטחון בשיעור 2% מתוך התמ"ג, למעט איסלנד שהצטרפה ב־1949, אבל לא מפעילה צבא. זהו רק שלב אחד בהתקדמות חברות הברית ליעד השאפתני שאליו התיישרה נאט"ו ביוני האחרון, בהתאם לדרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ: תקציב ביטחון של 5% מהתוצר עד 2035, בפילוח של 3.5% לאמל"ח ולחיילים, ויתר ה־1.5% לפיתוח תשתיות.
סוגיית התשתיות תופסת בימים אלה מקום מרכזי באיטליה. ממשלתה של ג'ורג'ה מלוני מתכננת גשר שיחבר את דרום ארץ המגף עם סיציליה, וברומא טענו כי הוא מיועד לייעוד דואלי: הן למעבר אזרחים והן למעבר כוחות צבאיים בשעת חירום. התקציב המיועד לגשר עומד על כ־13.5 מיליארד אירו (כ־15.8 מיליארד דולר), תוך שהשקעת 1.5% מהתמ"ג האיטלקי בתשתיות שווה לכ־30 מיליארד אירו.
בנק ההשקעות האיטלקי אקיטה העריך כי הקמת הגשר תהיה שווה כ־0.2% מהתמ"ג האיטלקי לשנה (כ־4 מיליארד אירו) בשיא הבנייה, ובכך גם תועיל לעמידה בדרישות הברית. אולם וושינגטון לא קיבלה זאת, והשגריר האמריקאי בנאט"ו מת'יו וויטאקר דאג שברומא לא יחשיבו זאת כעמידה ביעד של 5% מהתוצר.
"שלום אינו מתנה, זה דבר שמשיגים אותו", אמר וויטאקר. "הוא נבנה דרך פתרון, השקעה ואמונה בלתי ניתנת לערעור, כי על חירות מוכרחים להגן". בכל הנוגע לאיחוד האירופי כולו, סוכנות ההגנה האירופית מעריכה כי התקציב הביטחוני הכולל של מדינות האיחוד יעמוד על כ־392 מיליארד אירו (כ־456 מיליארד דולר), עלייה של כ־11% ביחס לשנה קודמת, שבה הצמיחה עמדה על 19%.
ברית חזקה מרתיעה ממלחמות
בארה"ב שבעי רצון מהשינוי - ולא מסתירים זאת. "נאט"ו ערוכה כעת הרבה יותר להקרנת כוח צבאי, דיפלומטי וכלכלי", כתב לאחרונה מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו במאמר ל־USA טודיי. לדבריו, כאשר הברית חזקה יותר, היא מרתיעה ממלחמות עתידיות.
לכן, ההחלטה של נאט"ו להגדיל את יעד תקציבי הביטחון מ־2% ל־5%, הוא בעל משמעות כלכלית אדירה: תוספת של טריליון דולר למשאבים של מדינות הברית עד 2035.
ד"ר קובי ברדה, חוקר יחסי ישראל־ארה"ב ומרצה בבית הספר ללימודים רב־תחומיים HIT חולון, מציין כי עוד בקדנציה הראשונה של טראמפ, הוא לחץ על הברית להשקיע יותר בתחום הביטחון.
מנגד, מזכ"ל נאט"ו דאז ינס סטולטנברג השיב כי הברית ניצלה בזכות נשיא ארה"ב. "באותה תקופה, כמעט אף מדינה לא עמדה ביעד 2%, ואירופה פעלה הפוך: מדינות היבשת התעקשו לרכוש גז מרוסיה - ואף פתחו קו צנרת נוסף 'נורד סטרים 2'. כיום, אירופה אמנם מתחמשת, אבל עדיין רוכשת גז מרוסיה".
המצב הנוכחי של ההתחמשות האירופית נובע מהגעתו של מזכיר ההגנה פיט הגסת' לגרמניה עם תחילת הקדנציה, וההבהרה כי תשומת הלב של וושינגטון עוברת לאסיה־פסיפיק מול סין.
יתרה מכך, לא בטוח כלל כי האמריקאים יפנו תשומת לב להגנה על אירופה. "הנתונים המעודכנים הם תוצאה של אקסלרטור בן חצי שנה מאז אותה הצהרה", מסביר ד"ר ברדה. "באירופה מבינים כי טראמפ 2.0 הוא לא טראמפ 1.0, ואם פוטין יפלוש למדינה נוספת - לא בטוח כי הן ייהנו מהגנה אמריקאית".
מפנימים את הצורך בשינוי מהותי
מנתוני נאט"ו אכן עולה עד כמה מדינות שבאופן מסורתי התעקשו לא להצטייד, עושות זאת כעת. מדינות שניכרת מהן ההפנמה האירופית עד כמה נדרש שינוי מהותי הן ספרד, צ'כיה, בלגיה, סלובניה, סלובקיה והונגריה שב־2014 השקיעו בתקציב הביטחון פחות מ־1% מהתוצר. כעת, הן נמצאות על 2% ומעלה.
השינויים הקיצוניים ביותר ניכרים ממדינות המשקיעות כעת בתקציב הביטחון שלהן שיעור גבוה יותר מזה שמשקיעה ארה"ב, שנמצאת על 3.22%.
לטביה וליטא השקיעו עד לפני עשור פחות מ־1% מהתוצר בתקציב הביטחון, ועתה הן עומדות על 3.73% ו־4% בהתאמה. השיאנית של נאט"ו היא פולין, שנשקה ל־2% מלמטה ב־2014, וכעת עומדת על 4.48%.
אחת הנהנות הגדולות ביותר מצמיחת הביקושים האירופית לאמל"ח היא ישראל. מנתוני סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני) במשרד הביטחון עולה, כי שיעור היצוא לאירופה מכלל היצוא הביטחוני הישראלי זינק מ־35% ב־2023 ל־54% ב־2024. לצורך ההשוואה, באותה תקופה צנחה אסיה־פסיפיק מ־48% ל־23%.
כלומר, אירופה היוותה את הגורם הקריטי לצמיחת היצוא הביטחוני הכולל של ישראל אשתקד ב־11.7% לכ־14.795 מיליארד דולר - סכום שהוכפל בתוך חמש שנים.
עמדה אמביוולנטית כלפי ישראל
בצל מלחמת חרבות ברזל, אירופה מציגה עמדה אמביוולנטית לגבי ישראל. מחד גיסא, חלק ממדינות היבשת ממשיכות לסגור עסקאות ענק עם ישראל. לדוגמה, ביוני, בחר משרד ההגנה של רומניה במערכת ספיידר של חברת רפאל כזוכה במכרז שלו לרכישת מערכת הגנה אווירית לטווחים קצרים וקצרים במיוחד (V/SHORAD), במכרז שמוערך בסכום גדול במיוחד של כ־1.9 מיליארד אירו (כ־2.2 מיליארד דולר).
לאחר מכן, ביולי, זכתה אלביט בחוזה בהיקף של 260 מיליון דולר לאספקת מערכות הגנה עצמית מסוג DIRCM לצי מטוסי A400M של גרמניה.
מאידך גיסא, הקנצלר פרידריך מרץ הודיע על אמברגו נשק נגד ישראל לגבי אמל"ח שמשמש "ברצועת עזה", וצרפת מגבילה שוב ושוב את הופעת החברות הישראליות בתערוכות הביטחוניות היוקרתיות בשטחה. לאחרונה, הצטרפה אליה בריטניה, שהקשתה על הגעת בכירים ישראלים לתערוכת DSEI בלונדון.
בנוסף, משרד ההגנה של ספרד הורה ביוני על השהיית עסקת ענק לרכישת טילי נ"ט מדגם ספייק LR2 מרפאל תמורת כ־285 מיליון אירו (כ־310 מיליון דולר) לצבא ספרד.
ד"ר ברדה מסכם כי מדינות אירופה צפויות להמשיך לרכוש מישראל אמל"ח בהיקפים גדולים, משיקולים עסקיים. "האמל"ח הישראלי מוכח בשדה הקרב, זול יותר וזמני האספקה מהירים יותר לעומת האמריקאי. על כן, מדינות אירופה ימשיכו לקנות אותו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
