קרן הענק שנעלמה: המשקיעים הזרים מצמצמים חשיפה להייטק הישראלי

שפל חדש בגיוסים של קרנות ההון סיכון הישראליות, מכשיר ההשקעה העיקרי בחברות ההייטק הפרטיות הישראליות, שהצמיח בשנים האחרונות את ה"סטארט-אפ ניישן" והפך את ישראל למדינה שהענף בה מעסיק קרוב ל-400 אלף איש, או 11.3% מכלל המועסקים. 12 קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו מאז תחילת השנה 260 מיליון דולר בלבד, קצב גיוס כה נמוך - שאם ימשיך עד סוף השנה - יעמיד את סך גיוסי הקרנות השנה (2025) על 40% מזה שגויס בשנה שעברה - 1.27 מיליארד דולר. הגיוס הוא כה נמוך, עד כי הסכום שגויס מאז תחילת השנה עומד על כ-208 מיליון דולר זמינים להשקעה בניכוי דמי ניהול והוצאות.

● בלעדי | חיפה אאוט, נשר אין: ההצעה החדשה לקמפוס אנבידיה והאיום של ראשי הרשויות
● בלעדי | עוד לפני השקת הבנק הדיגיטלי: ניר צוק רוצה למכור את התוכנה למתחרים

תשע מתוך 12 הקרנות ש"העיזו" לגייס בתקופה קשה שכזו הן קרנות הון סיכון חדשות שקמו מאז תחילת 2024. בתסריט האופטימי מעריכים עורכי המחקר, IVC, משרד גורניצקי ו-KPMG, כי הוא יסתיים ברף מקסימלי של 350 מיליון דולר. קשה להשוות את 2025 לשנים של שפע כמו 2021 או 2022 שבהן גיסו קרנות ההון סיכון הישראליות סכומים מופלגים של מעל ל-6 מיליארד דולר בממוצע בשנה, אך גם בהשוואה לשנים צנועות יותר, מדובר בירידה דרמטית. ב-2016, גייסו הקרנות הישראליות 1.98 מיליארד דולר ובשנה שעברה, שהייתה שנת מלחמה, גייסו הקרנות, כאמור, 1.27 מיליארד.

31 קרנות ישראליות נמצאות כיום בשלבי גיוס שונים

למרבה ההפתעה, שתי הקרנות שמעוניינות לגייס כעת יותר מ-100 מיליון דולר הן אלמוניות באופן יחסי: קרן קינטיקה של אארון אפלבאום שמתכננת לגייס 150 מיליון דולר, וקרן קיוביט ונצ'רס של יואב רוזנברג, דורית דור ומאיה נצר שמגייסת 100 מיליון דולר - ותהליכי הגיוס האלה עודם נמשכים. קרן ההון סיכון רד דוט שהודיעה רק ביולי האחרון על גיוס של 320 מיליון דולר, גייסה אותה בכלל בשנה שעברה, על פי הדוח. יתר על כן, אף אחת מהקרנות הישראליות הגדולות - פיטנגו, ויולה, ורטקס, או סטייג'וואן נמצאות בשלבי גיוס על פי הדיווח. בשנת 2024 הצליחו רק חמש קרנות לחצות את רף ה-100 מיליון דולר: פיקצ'ר קפיטל (112 מיליון דולר) של בכירי הסייבר הישראלי; אנגולר ונצ'רס של גיל דיבנר המנוהלת מלונדון, עם 125 מיליון דולר; קרן הגיימינג וי גיימז עם 142 מיליון דולר; קרן הצמיחה החמישית של וינטג' עם 200 מיליון דולר וכאמור, הקרן השלישית של רד דוט עם 320 מיליון דולר.

 עו''ד יובל הורן / צילום: איל יצהר

הדוח של IVC, גורניצקי ו-KPMG מגלה כי 31 קרנות ישראליות נמצאות כיום בשלבי גיוס שונים, בהיקף מצטבר של 1.2 מיליארד דולר - אם וכאשר כולם יצליחו לגייס הון כפי שרצו. עם זאת, שיעור ההצלחה רק הולך וקטן: שיעור הקרנות שמגייסות לפי היעד קטן בהדרגה מ- 2018, עם 87% מהקרנות המגייסות לפי היעד, ועד 45% מהן נכון ל-2023 ו-29% בשנה שעברה. "הנתונים מצביעים על ירידה בהשקעות ראשונות ובגיוסי הון חדשים, כאשר רק 12 קרנות הון סיכון חדשות הוקמו במחצית הראשונה של 2025", אומר עו"ד יובל הורן, ראש פרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים בגורניצקי GNY, ממחברי הדוח. "משקיעים זרים הפחיתו פעילות בהשקעות ראשונות, בעוד משקיעים ישראליים שמרו על נוכחות יציבה יחסית".

מה הסיבות להתכווצות של קרנות ההון סיכון הישראליות?

הדוח חושף שינוי חד בצמרת הקרנות הפעילות, כאשר שמות שבלטו בחציון הראשון של השנה שעברה - כמו OurCrowd ,Fusion ו-J-Ventures ירדו בקצב ההשקעה שלהם, ובמקומן עלו קרנות כמו F2 של יוצאי ג'נסיס שהגיעה לצמרת עם חמש השקעות חדשות, Earth & Beyond של דניאל רקנאטי ודורון זאובר, קרן ג'ייב של אסף יעקובי, וכן הקרן האמריקאית לייטספיד - אחת המרוויחות הגדולות מהאקזיט של וויז.

לייטספיד מובילה גם את טבלת ההשקעות של הקרנות הזרות בישראל, ששמרו על קצב יציב של 4-3 השקעות חדשות בחציון הראשון של השנה. סקויה, למשל, הגבירה את קצב ההשקעות שלה בישראל עם 3 השקעות בחצי שנה, בעוד שאנדריסן הורוביץ נעלמה מהרשימה, וכמוה גם אינדקס. קרן אקסל חזרה להשקיע בחברות ישראליות עם 3 השקעות בחציון האחרון.

 רו''ח דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ב-סומך חייקין KMPG / צילום: אייל מרילוס

מה הסיבה להתכווצות המדאיגה של קרנות ההון סיכון הישראליות? אלה לא חושפות את ביצועיהן בפני הציבור אלא מותירות את המספרים קרוב לחזה - חשופים רק למתי מעט משקיעים פרטיים. ההערכה היא כי ביצועי הקרנות הישראליות בפרט נמוכות - עם כמה יוצאים מן הכלל - ועם זאת לא ניתן לבטל גם את השפעות הסנטימנט השלילי כלפי ישראל במלחמה: נתון מדאיג נוסף מסמן את היעלומתן של קרנות ההון סיכון התאגידיות מהנוף הישראלי - כאשר השתתפותן בהשקעה בחברות צעירות חדשות בענף ההייטק המקומי הגיע למספר חד-ספרתי. אחרי השנים האחרונות שבהם נסגרו בישראל קרנות תאגידיות כמו סמסונג נקסט, ורייזון ונצ'רס ואחרים פסקו מלהשקיע.

"השוק הישראלי מתכנס"

מדובר במצב מדאיג, אך לא רק המשקיעים הזרים מפחיתים את השקעותיהם בחברות הישראליות - גם המוסדיים הישראליים שהיו למממנים הגדולים של התעשייה בשנות השפע. ההשקעות של חברות הביטוח והפנסיה הישראליות נמצאות אמנם ברמה גבוהה יחסית לממוצע השנתי, אך רובו של הסכום - 69 מיליון דולר מתוך 87 מיליון, מוקצה לסבבי המשך בהשקעות קיימות ולא מופנה להשקעות חדשות.

מבין המוסדיים, הראל הפך למשקיע הגדול ביותר עם 33% מכלל ההשקעות בחברות, לעומת 10% בלבד בשנה הבאה; הפניקס הכפיל את שיעור ההשתתפות שלו מ- 9% ל- 18% השנה; כלל ירדה משיעור של 14% ל- 10% השנה ומגדל הקטינה דרמטית את שיעור ההשתתפות שלה בהשקעות בחברות הייטק ישראליות בקרב המוסדיים, מ- 9% ל- 2% בלבד.

"השוק הישראלי מתכנס: הירידה בהון הזמין להשקעות מאלץ קרנות לבחור בקפידה יתרה השקעות חדשות", אומרת דינה פסקא-רז, ראש תחום הטכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "במקביל, משקיעים זרים הופכים אף הם סלקטיביים יותר, חלקם בסך ההשקעות ירד ל-49% ומטבע היותם מעורבים בשלבים מאוחרים יותר, גם ה-ticket הממוצע גדול יותר, חציון של 2.4 מיליון לעומת 1.3 מיליון דולר של משקיעים ישראליים. התוצאה היא שוק דו-קוטבי שבו חברות AI וסייבר מצליחות לגייס סכומי עתק, בעוד סקטורים שדורשים פיתוח ארוך טווח כמו קלינטק ומדעי החיים נדחקים לשוליים".

פסקא רז מוסיפה: "דרמה אמיתית מתרחשת בחברות הצעירות יותר: סטארט-אפים מבטיחים, שקמו רק לפני חצי שנה עד שנה, במיוחד אלה שממוקמים בליבת הבינה המלאכותית, מצליחים לגייס בקלות יחסית. לעומתם, חברות שקמו לפני 2-3 שנים, ויש להן כבר מוצר מבוסס והכנסות ראשוניות מלקוחות משלמים, מתקשות לגייס סבבי A. נדמה כי הבינה המלאכותית הגנרטיבית מייצרת רף ציפיות שהיה בלתי נתפס עד לפני שנתיים שלוש, הן מבחינת מהירות הפיתוח והן ברמת החדירה לשווקים, ונראה כי חברות שנחשבו טובות ומבטיחות והתקדמו בהתאם לציפיות "הישנות", מתקשות לעמוד בקצב".

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות מסרה כי "נתוני המחצית הראשונה של 2025 מצביעים על ירידה חדה בהיקפי הגיוס של קרנות הון סיכון בישראל, מ-2.2 מיליארד דולר ב- 2023 לכ-260 מיליון דולר השנה. זוהי מגמה עולמית של ירידה בגיוסים וקונסולידציה, שמאתגרת במיוחד קרנות קטנות ובינוניות, ומעלה חשש ליכולתן של חברות סטארט-אפ בתחומים מגוונים לגייס את ההון הדרוש להן".