"פוטנציאל שוק עצום": זה הסטארט-אפ החדש של מייסד וויקס

נדב אברהמי הוא המייסד הפחות מוכר של חברת האינטרנט המצליחה וויקס (Wix) - אחיו אבישי הוא מנכ"ל החברה ונשיאה, וניר זוהר הפך לפנים המוכרות שלה בתקשורת הישראלית. עם זאת, אברהמי היה זה ששרבט את הרעיון הכללי מאחורי החברה - כלי מקוון ופשוט להקמת אתרים. השאיפה הייתה לבנות ממשק עריכה שיספק תוצאות מעולות גם לאלה שאינם בעלי חוש עיצוב גרפי מפותח או בעלי ידע מתקדם בתכנות.

● קרן הענק שנעלמה: המשקיעים הזרים מצמצמים חשיפה להייטק הישראלי
● עוד לפני ההשקה: הסטארט־אפ של גור שץ מפטר עובדים ומשנה כיוון

היום, אחרי קרוב ל־20 שנה בחברה, נוטל אברהמי האח את חפציו ועוזב כדי להקים חברה אחרת בשם דאזל (Dazl), עם צוות של 30 עובדי החברה ותמיכה פיננסית מהחברה וממייסדיה. החברה החדשה היא מעין ספין אוף של וויקס. המטרה: להפוך לחלק מהנוף המתעורר של חברות ה"וייב קודינג", טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת שמאפשרת לכל משתמש להקים אפליקציה, אתר או שירות מבוסס ענן באמצעות הוראות טקסט פשוטות.

אל אברהמי חובר אסף שגיא, לשעבר הישראלי הבכיר ביותר בטיקטוק וסמנכ"ל תחום המשחקים. יחד, השניים מגייסים כעת 10 מיליון דולר בהובלת קרן ישראלית חדשה בשם פורטי (40RTY) - שבין המשקיעים בה אפשר למצוא את מייסדי וויקס אבישי אברהמי וניר זוהר, מייסד מלאנוקס איל ולדמן, מנכ"ל פייבר מיכה קאפומן וממייסדי ווקמי רפאל סווירי.

את הקרן החדשה, שגם היא יוצאת היום לראשונה אל טווח הרדאר התקשורתי, מנהלים אנשים שסבבו ברובם סביב וויקס, כגון אנשי קרן מנגרוב לשעבר רועי סער ואיתי גיל אסולין; אייל בן יעקב, לשעבר איש ארנסט אנד יאנג שליווה את וויקס בהנפקה; ענבר חכם, יוצאת קרן אין קפיטל שהיתה מהעובדות הראשונות בוויקס; איש השיווק אריאל מרגלית, ומנהלת קשרי המשקיעים ורוניקה פבלוביץ'. משקיעים נוספים בחברה הם וויקס עצמה וקרן וולדו של איל ולדמן.

וויקס אמנם רכשה, כידוע, את חברת בייס44 של מאור שלמה, אחד מחלוצי תחום הוייב קודינג, בתמורה ל־80 מיליון דולר, אך לדעתו של אברהמי יש מקום לעוד חברות רבות בתחום. בייס44 עצמה מדווחת על צמיחה גדולה מאוד בשימוש ובהכנסות, ומנכ"ל וויקס אף צפה שקצב ההכנסות השנתי שלה יעלה ממיליוני דולרים בודדים בעת הרכישה ביוני ל־40-50 מיליון דולר בסוף השנה. במקביל, בייס44 גם זוכה לביקורת נוקבת על איכות אבטחת מידע חלשה - עניין מדאיג, אך לא כזה שאמור להוות מחסום עבור עסקים קטנים - שהם הרוב המכריע של לקוחות וויקס.

 איל ולדמן. משקיע בחברה / צילום: יח''צ

אחד התחומים הצומחים בעולם

תחום ה"וייב קודינג" - שם קוד למוצר המאפשר באמצעות פקודות מילוליות פשוטות ותקשורת אנושית בלתי אמצעית לבנות אפליקציות ואתרים - הוא אולי אחד הצומחים בעולם. חברות בייס 44 הישראלית, Windsurf האמריקאית או Lovable השבדית מוכיחות שוב ושוב דפוסי צמיחה מעוררים השתאות.

בייס44 אמנם נרכשה ב־80 מיליון דולר, אבל לובאבל כבר שווה 1.8 מיליארד דולר וווינדסרף שווה 2.4 מיליארד. בדאזל הישראלית מסכימים עם הטענה שהגל הראשון של כלים ג'נרטיביים לבניית אתרים ואפליקציות אפשרו כמעט לכל אחד ליצור אבות-טיפוס פשוטים. כתוצאה מכך, יזמים, אנשי שיווק ומעצבים הפכו לבוני מוצרים עצמאיים, ללא תלות בצוותי פיתוח.

"אך לצד ההתרגשות עלה גם תסכול", אומרים בחברה. "הכלים הקיימים כמעט אף פעם לא מצליחים לספק תוצאה ויזואלית או פונקציונלית מלאה. משתמשים נאלצים להריץ עשרות פרומפטים ורבים נותרים עם תוצרים חלקיים במקום מוצר מוכן להשקה. דאזל תוכננה לספק דיוק רב יותר בפענוח פרומפטים, וכך להפחית את מספר סבבי הניסוי והטעייה בתקשורת עם ה-AI. בנוסף, היא מבטיחה שהמודל לא 'יאבד הקשר', מה שמוביל לפחות טעויות, ולירידה דרמטית בתסכול המשתמשי".

"קשה להעביר את כל הרעיונות שלנו באמצעות פרומפטים - פקודות טקסט", אומר אברהמי. "לעתים הדרך הכי טובה להעביר רעיון מסוים היא באמצעות ייצוג ויזואלי. בנוסף, נוצר כאן דור חדש של יוצרים שלא קורא קוד - והוא נדרש לסט של כלים שינגישו עבורו את מה שקורה בקוד ושיאפשרו לערוך אותו ולתקשר איתו. יש לכך חשיבות מכרעת בבנייה של סביבה שבה תזוזה של פיסת קוד אחת או גורם אחד משנה את כל ההקשר".

"מסע של סטארט-אפ"

אברהמי עצמו החל את דרכו בתור אחראי על ממשק העריכה בראשית ימיה של וויקס. בהמשך הוא עבר לנהל את תחום החדשנות בה, עסק גם בהצמחת מאנדיי (עוד כשזו נקראה דה-פולס והייתה מעין חברה בת של וויקס), ואחר כך עבר ליצירה מבוססת קוד ומצא את עצמו עומד בראש צוות בן 30 איש בתוך וויקס במשך מספר שנים.

"וויקס היא הבית שלי והיא עבורי כמו משפחה", הוא אומר. "אבל הצעד הזה שאנחנו עושים היום הוא צעד נכון גם עבורי וגם עבור וויקס. העולם הוא גדול ויש מקום לכולם. אם אנחנו במציאות שמזכירה את מהפכת האינטרנט, ויש כאן נניח אלף אתרים ולא ברור מה ההבדל ביניהם - יש כאן פוטנציאל שוק עצום והזדמנות אדירה. יש לא מעט חברות וייב קודינג פעילות, אבל לא כולן מכוונות לאותו המקום. אנחנו בדאזל רוצים לתת למשתמשים להתמקצע ולהתקדם, כמו שעשינו בוויקס - שיצרה קהילה חדשה של אנשי מקצוע.

"אני אדם שמאמין בכלי יצירה שנותנים את הכוח לאנשים לייצר את הדברים שהם רוצים בעידן שבו היצירה עברה דמוקרטיזציה: היום וידאו אומר טיקטוק, תמונה זה אומר אינסטגרם - אנחנו רוצים שכשאתה מדבר על אפליקציות העתיד, תגיד דאזל".

מדוע לא לנצל את העובדה שוויקס רכשה את בייס44, ואז למזג בין הצוות שלהם לזה שלכם?
"אין מקום שיש בו מערכת אחת פעם אחת. גם בוויקס, אין פלטפורמת עריכה אחת, אין מוצר אחד, יש מספר מוצרים שאמורים לפנות לקהלים שונים ולרמה טכנית או עיצובית שונה של משתמשים. הבידול בינינו לבינם נמצא ביכולת לערוך את הקוד באופן ויזואלי ולהנגיש אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית למשתמש. הרגשנו שהמסע הזה צריך להתקיים בחוץ, זה מסע של סטארט-אפ, אבל כזה שידרוש אינטראקציות עם וויקס, שמהווה גם משקיעה בחברה".

"הדבר הכי גדול מאז וויקס"

שותפו של אברהמי הוא כאמור אסף שגיא, שניהל את תחום הגיימינג בבייטדאנס, החברה פיתחה את אפליקציית טיקטוק. הוא מצידו שואב לא מעט השראה ממקום העבודה הקודם שלו לדאזל "זה נכון שהיום כל אחד יכול לייצר תוכנה באמצעות פרומפטים (שאילתות טקסט), והטכנולוגיה הפכה את היצירה האנושית לנגישה הרבה יותר - אבל הבעיה היא שהתהליך הזה שבור: כשאתה מתחיל לבנות דבר מה בתוכנה זה נראה כמו קסם בהתחלה, אבל אז מתחילות הבעיות, ה־AI לא מבין מה אתה רוצה, הוא שוכח הקשרים והוראות קודמות ולא מאפשר לך להיות יצירתי כפי שהיית רוצה", אומר שגיא.

"פגשתי את נדב אברהמי כשרציתי להקים חברה בתחום הזה, ונדהמתי עד כמה הוא והצוות שלו מבינים תנועה של קוד תוך כדי הרצת תוכנה ויצירת שינויים בה. אנחנו נכנסים לשוק קיים, אבל גם טיקטוק לא הייתה ראשונה - היא רק הייתה זו שנתנה כלי יצירה והנגשה גם להמונים וגם למקצוענים שקודם לכן היו עובדים עם צוותי וידאו והיום הם משפיענים ברשתות".

"כשבאנו להקים את וויקס התגובה של המשקיעים הייתה: זו בעיה פתורה", מוסיף אברהמי. "אמנם הייתה תחרות בתחום בניית האתרים כבר כשהקמנו את החברה, אבל ראינו שיש צורך להפוך את היצירה לדמוקרטית לגמרי ולאפשר לאנשים להיות מומחים במה שהם עושים. ללא ספק כל העולם משתנה שוב, וזה הדבר הכי גדול שאני אבנה מאז וויקס - יש כאן דמוקרטיזציה של יצירת קוד, כי איש כבר לא קורא קוד בעידן החדש הזה".