טראמפ מבטיח: מחר נכריז על הגורם לאוטיזם

כאוס בוועדה המייעצת לחיסונים בארה"ב; טראמפ מבטיח - הכרזה על הגורם לאוטיזם תשוחרר מחר

תחושה של כאוס - כך תיארו בקהילה המדעית את המתרחש בוועדת הייעוץ ה-ACIP, הממליצה על מדיניות החיסונים בארה"ב. איגודים מקצועיים בתחום וגם מומחים מדעיים שצפו בישיבות הוועדה בימים חמישי ושישי בשבוע שעבר, אמרו לוושינגטון פוסט כי חברי הוועדה הגיעו לא מוכנים, לא הבינו את המידע שהוצג להם או התעלמו ממידע בעל חשיבות.

● השבוע בביומד | מחקר חדש מצא: זו השעה שבה הכי בריא לאכול ארוחת בוקר
● מחקר חדש מצא: זו השעה שבה הכי בריא לאכול ארוחת בוקר

חברי ה-ACIP שמונו לפני מספר חודשים בלבד על ידי שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי, לאחר שפיטר את כל חברי הוועדה הותיקים - רובם אינם אנשי מקצוע בתחום החיסונים. חמישה חברי ועדה נוספים מונו רק כמה ימים לפני האירוע, רובם גורמים שפעלו בעבר נגד חיסונים. האירוע עצמו היה סוער, כולל הערות ביניים קיצוניים של הקהל כלפי חברי הפאנל וטענות כי הפאנל משתיק ביקורת נגדו.

בסופו של דבר חלק מההחלטות של הפאנל היו פחות גרועות מכפי שהמבקרים חששו. הקבוצה הצביעה ביום חמישי לטובת שינוי המלצות לגבי חיסוני הילדות המשולבים (חצבת, חזרת רובלה ואבעבועות רוח), כך שלא תינתן המנה הראשונה שלהם לפעוטות, אך הצביעה על מתן החיסון לילדים גדולים יותר, באופן שהמומחים ראו כהחלטות הסותרות זו את זו. ביום שישי בוטלה ההמלצה מיום חמישי.

כמו כן, הפאנל נראה כעומד להצביע ביום חמישי לשינוי מדיניות מתן חיסון הפטיטיס B לתינוקות, אולם לאחר גל של ביקורת ציבורית, הוחלט כרגע לא להצביע בנושא.

חלק מחברי הפאנל רצו להמליץ כי חיסון לקורונה יינתן רק במרשם, אולם אחרים טענו כי גישה כזו תקשה על קבלת החיסון עבור מי שבאמת זקוקים לו. חלק מן המשתתפים בועדה דיברו על סרטן, אוטיזם וזיהום DNA כסיכונים אפשריים של חיסוני הקורונה. אלה טענות שאין להן בסיס במדע המקובל, אפילו בקרב מדענים שכן הביעו חששות אחרים לגבי החיסון הזה. אחת מחברות הפאנל הציגה מאמר לגבי התנהגויות דמויות אוטיזם אצל עכברים להם הוזרק החיסון, אולם על פי הוושינגטון פוסט, היא לא ציינה כי מאמר זה הוסר מכתב העת בו פורסם לאחר שנמצאו בו פגמים במתודולוגיה ובמידע.

הוועדה החליטה לא להמליץ על חיסוני קורונה שנתיים גם לקהל המבוגר, ובמקום זאת ייעצו שכל אדם ידון בכך עם הרופא שלו.

כמה ימים לפני הפאנל, נשמעו שמועות לפיהן קנדי עומד להציג בפאנל מידע לפיו 25 ילדים נפטרו מן החיסון לקורונה (וזאת בניגוד למידע המוכר לפיו לא נרשם אף מקרה מוות של ילדים כתוצאה מן החיסון). בסופו של דבר לא הוצגו נתונים כאלה.

ברקע הדברים, ראש ה-CDC, המרכז לשליטה במחלות לו מייעצת ועדת ה-AICP, עזבה את תפקידה ולדבריה פוטרה לאחר שקנדי רמז לה שכדאי לה להתאים את דעתה לזו שלו בנושא חיסוני ילדים.

הפעילות של קנדי בנושא חיסונים הובילה גם אנשים ממפלגתו לנסות לגייס את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרסן אותו. טראמפ אמר כמה דברים בעד חיסונים, אך בינתיים לא נראה כי הוא מוטרד מהדעות והפעולות ההפוכות של קנדי. כך למשל, מייד אחרי הפאנל, אמר טראמפ כי הוא מרוצה מחלקו בקידום וירוס הקורונה. "קיבלתי את החיסון הזה והייתי מאוד מרוצה ממנו", אמר, אך הוסיף כי הוא סומך על קנדי. "שמתי אותו שם כי אני רוצה דעות סותרות", אמר.

טראמפ תומך, כך נראה, בדעתו של קנדי לגבי הגורמים לאוטיזם. קנדי ציין בעבר כי חיסוני ילדות וגם פרצטמול בהריון, הם הגורמים לתסמונת זו. טראמפ הודיע לפני כמה שבועות כי בעקבות עבודתו של קנדי "בספטמבר נפרסם כי אנחנו יודעים מה גורם לאוטיזם". אתמול (שבת) הודיע כי תהיה "הכרזה מאוד חשובה" בנושא אוטיזם ביום שני (מחר)

איל ולדמן מצטרף לדירקטוריון חברת Calmigo

אייל ולדמן, מייסד מלנוקס, וד"ר מרטין רוזנצוייג, לשעבר בכיר בחברת הביוטק יונייטד, מצטרפים לדירקטוריון חברת Calmigo.

CalmiGo פיתחה מכשיר אשר אפשר לנשום לתוכו, והוא עוזר להסדיר את הנשימה לשם הקלה במצבים של חרדה, סטרס והתקפי פאניקה. המערכת לומדת את דפוסי הנשימה של המטופל, ומנחה אותו באמצעות חיווי על בסיס המכשיר, כמה ואיך לבצע שאיפה אוויר כדי להרגיע את תגובת הלחץ. תוך כדי כך המוצר משחרר גם ריח נעים, ולדברי החברה המוצר יוצר גם תהליך של Grounding (חיבור לכאן ועכשיו) בזמן הלחץ, באמצעות חוש הריח, חוש השמיעה והמגע (רעידות בקצה המכשיר עם השלמה של שאיפה), והאורות על גבי המכשיר אשר גם הם נותנים פידבק עם השלמת השאיפה.

החברה הוקמה על ידי עדי ולך, מהנדסת ביו רפואית שעבדה באלביט ובחברות הדפסה תלת-ממדיות וייסדה את החברה ב-2016 לאחר שהתמודדה בעצמה עם התקפי חרדה. בין משקיעי החברה נמצאים J-Ventures, אלון מטס, 2B Angels וקרן וולטק.

ולדמן ייסד וניהל את מלנוקס במשך 22 שנה, עד מכירתה לאנבידיה ב-7 מיליארד. כיום הוא משמש כיו"ר חברת ההשקעות המשפחתית שלו, Waldo Holdings. עד כה מיעט ולדמן להשקיע בתחום הבריאות והוולנס. לדבריו: ״CalmiGo ממוצבת באופן ייחודי המאפשר לה להתרחב במהירות ולשנות את תחום הטיפול בחרדה, פוסט טראומה וייתכן שאפילו התמכרות. היכולת שלה לספק הקלה מיידית לאנשים הסובלים מחרדה ופוסט טראומה הופכת אותה לפלטפורמה בעלת פוטנציאל צמיחה עצום. אני נרגש להשקיע בחברה ולהצטרף לצוות של מומחים, אשר מובילים מהפכה טכנולוגית בתחום בריאות הנפש, המשלבת חדשנות עם השפעה חברתית ואנו פועלים ליצור הזדמנויות חדשות לשינוי משמעותי בחיי אנשים".

לד"ר מרטין רוזנצוויג, המוכר בעולם בזכות פיתוח תוכניות המשפרות ניהול מצבים פסיכיאטריים וקידום רווחת המטופלים במגוון מסגרות, אמר כי: ״אני נרגש להצטרף לוועדה המייעצת של חברה שמציעה פתרון יעיל, חסכוני ומוכח קלינית, לתמיכה באנשים הסובלים מחרדה וטראומה, ללא צורך במרשם.

עם שווי שוק של 19 מיליון שקל, ביולייט מגייסת 20 מיליון שקל

חברת ביולייט , המתמחה בפיתוח תרופות ומכשור רפואי בתחום מחלות העיניים, הודיעה על גיוס של 20 מיליון שקל באמצעות תשקיף מדף. שווי החברה הבוקר (א') לפני ההודעה עומד על 19 מיליון שקל, ובעקבות ההנפקה שוויה הוכפל ל-39 מיליון שקל.

ההנפקה כללה 100 מניות במחיר של 4.6 שקלים, לעומת מחיר של 4.06 למניה הבוקר בשוק. כמו כן כללה ההנפקה כתבי אופציה ביחס של 2 אופציות למניה, סדרה אחת במחיר של 6 שקלים עד מרץ 2026, וסדרה שנייה במחיר של 7.5 שקלים, למימוש עד מרץ 2027. בשבוע שעבר ירדה מניית החברה 32% עם ההודעה על ההנפקה, אך התאוששה קלות מאז.

ביולייט הגיעה להנפקה לאחר שהשלימה שני אקזיטים, בחברת בלקין ויז'ן ובחברת איי אופטימה. החברות אותן היא מדגישה בפורטפוליו הקיים שלה הן: Ocuvia, חברה שפיתחה טכנולוגיה להעברת תרופות לקדמת העין והרשתית, לשוק ה-AMD והגלאוקומה, שני שוקי ענק פוטנציאליים. החברה נמצאת לקראת הניסויים הקליניים - Diagnostear לאבחון מחלות של קדמת העין בנוזל הדמעות, שנסחרת בבורסת CSE הקנדית ב-25 מיליון דולר, ושווי האחזקות של ביולייט בה מוערך בכ-27 מיליון שקל; Taiser, אשר פיתחה תרופה לטיפול במחלה הדלקתית Uveitis וצפויה להיכנס בקרוב לניסוי שלב III בתרופה, ופריפרקס שפיתחה בדיקה המבוצעת כיישום מחשב נייד, לאבחון של פגיעה בראיה ההיקפית.

לביולייט יש שמונה חברות פורטפוליו, כולל חלקה העתידי האפשרי בתשלומי אבני דרך מבלקין ויז'ן שנמכרה. במצגת שלה לשוק ההון היא העריכה את שווי חלקה בחברות הללו ב-497 מיליון שקל, על בסיס שוויין של חברות מתחרות או בתחומים דומים.

רחם בהדפסת תלת-מימד לשיפור קליטת עוברים בטיפולי פוריות

חוקרים ממכללת עזריאלי להנדסה והאוניברסיטה העברית פיתחו מודל תלת-ממד, המדמה את רירית הרחם האישית של מטופלות פוריות, כדי לשפר את הסיכוי להצלחת השרשת העוברים.

תהליך טיפול הפוריות כולל: הבשלת ביציות בשחלות של המטופלת באמצעות תרופות הורמונליות, שאיבה של הביציות בפרוצדורה ניתוחית, הפגשת הביציות הללו עם הזרע, והחזרת הביצית המופרית לרחם. כל אחד מהשלבים הללו עלול להיכשל, אך גם כאשר ישנו עובר שלפחות על פניו נראה בריא ויציב, נדרשות בדרך כלל 4-3 החזרות של עוברים כדי להגיע לסיכויי קליטה של 90%. לפעמים הקושי בהשרשה קשור בפרמטרים של העובר שלא את כולם המדע של התחום מבין עד הסוף, אך לפעמים האתגר הוא ברחם עצמו, ובכך התמקד המחקר הנוכחי, בהובלת ד"ר טלי תבור ראם ממכללת עזריאלי להנדסה בירושלים ופרופ' ראובן רייך מהאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר ליאורה קטן וארז אשר.

על גבי הרחם התלת ממדי, ניתן יהיה לבצע מחקרים מעמיקים יותר על בעיות פוריות ולפתח טיפולים אישיים לנשים שחוות כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה. ד"ר טלי תבור ראם, ממכללת עזריאלי להנדסה בירושלים ומובילת המחקר: "פרוטוקולי טיפולי הפוריות דומים יחסית, ולא לוקחים בחשבון את רמת המוכנות של הרירית הספציפית של האישה. מטרת המחקר שלנו הייתה למצוא את הדרך להתאים לכל אישה את הטיפול הספציפי עבורה ולמצוא את חלון ההשרשה המתאים ביותר ובכך להעלות את סיכויי קליטת העובר. במהלך המחקר גידלנו תאים בשתי שכבות כמו שבנויה הרירית - שכבת תאים תומכת ושכבת תאים שאמורה להיצמד לעובר וחיקינו את שלב ההשרשה. המחקר הזה עשוי לאפשר בעתיד למקסם את שלב השרשת העובר לרחם ולשפר את סיכויי הקליטה שלו ברחם בהתאם למוכנות הרירית".

רוש, שיבא וסטארט-אפ ניישן סנטרל מחפשות חדשנות דיגיטלית בתחום סרטן השד

תאגיד רוש, בית החולים שיבא וארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל לקידום החדשנות הישראלית, הכריזו על תכנית חדשה לאיתור טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך בתחום סרטן השד. התכנית תתמקד באיתור פתרונות דיגיטליים חדשניים לשיפור הטיפול בנשים המתמודדות עם סרטן השד, בדגש על היענות והיצמדות לטיפול, ניטור וניהול המחלה ושמירה על איכות החיים.

החברה שתיבחר תזכה במענק של 50 אלף שקל, ובנוסף, באפשרות לתמיכה לביצוע פיילוט קליני במרכז הרפואי שיבא תל השומר, הטבה ששוויה מעורך בכ-200 אלף שקל. החברה תהנה מליווי של מומחים מתחום הבריאות בחברת רוש ישראל ואונקולוגים בכירים מהמרכז הרפואי שיבא, ותקבל הזדמנות לחשיפה והטמעה של הטכנולוגיה במערכת הבריאות. בנוסף, החברה הזוכה תזכה לחברות במשך שנה ב-ARC, זרוע החדשנות של המרכז הרפואי שיבא תל השומר.

הפניה מיועדת לסטארט אפים וגם לחברות מסחור של האוניברסיטאות ובתי החולים. ניתן להגיש את הבקשות עד 25.9.2025.

מלבד חברת רוש ישראל, ארגון Startup Nation Central והמרכז הרפואי שיבא, שותפות נוספות בתוכנית הן ARC אונקולוגיה, החוג הישראלי לסרטן השד, ארגון 8400 וקרן הון הסיכון אלמדה ונצ'ורס.