עוד לפני סיום המלחמה, מהו שיעור האינפלציה הצפוי בספטמבר?

לנוכח הדף החדש שפותחת הבוקר הכלכלה הישראלית, היום (ד') אחר-הצהריים תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2025, והנתונים מתייחסים מן הסתם לטרום סיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים.

● בנק ישראל מבהיר: לא צפויה החלטת ריבית "שלא מן המניין"
● האם פרמיית הסיכון של ישראל תרד לשפל חדש, ומי ירוויח מכך?
● ראיון | מנכ"ל אי.בי.אי מנתח איך ישפיע ההסכם על הבורסה ומזהיר - אל תקנו דירה להשקעה

לאחר שהמחירים עלו באוגוסט ב-0.7%, לפי הערכות אנליסטים ובתי השקעות, מדד המחירים לצרכן בספטמבר 2025 ירשום ירידה של כ-0.2%-0.3%, בזכות ירידה במחירי ההלבשה, הנופש והטיסות, לצד ירידה במחירי המזון עקב מבצעי חגי תשרי.

האינפלציה השנתית צפויה לרדת ל-2.5%-2.7%, הנמצאת בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2025 לעומת אוגוסט 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.9% ובפעם הראשונה מזה כשנה ירד מתחת ל-3%.

בתוך המדד, סעיף הפירות והירקות צפוי לעלות ב-2.9% החודש, סעיף הדיור צפוי לעלות ב-0.4%, וסעיף תחבורה ותקשורת צפוי לרדת ב-2%, כאשר תת-סעיף הטיסות צפוי לרדת ב-7.8% מסיבות עונתיות - נסיעות לחו"ל בדרך-כלל יקרות יותר בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט). בספטמבר, עם תום החופשות, המחירים יורדים, מה שגורם להשפעה ממתנת על המדד.

נזכיר כי מאז פרסום מדד אוגוסט 2025, השקל התחזק בכ-0.5% מול הדולר, ומחיר הדלק עלה באוקטובר ב-1%.

השקל צפוי להמשיך ולהתחזק, ובשוק רואים פוטנציאל אדיר לכסף הזר שייכנס חזרה עכשיו כשהמלחמה הסתיימה. אם הפתרון יגיע יחד עם מהלך גאו-פוליטי משמעותי, כסף רב שיצא מפה יוכל לחזור במהירות.

התחזקות השקל בחודשים האחרונים תרמה לריסון האינפלציה על-ידי הפחתת עלויות היבוא, וצפויה להמשיך להשפיע באופן חיובי גם בספטמבר - בדיקה סטטיסטית מקובלת מניחה שיש תמסורת של כ-10% בין המטבע למדד המקומי, כלומר, על תיסוף של אחוז בשקל מול הדולר יש ירידה של כ-0.1% במדד המחירים.

מחקרים של בנק ישראל מצביעים הרבה פעמים על מספרים גדולים יותר, גם בתקופה הנוכחית, כאשר מחירי השכירות לא מוצמדים לדולר, אבל בבנק מזרחי צופים כי רוב ההשפעה הישירה של התיסוף בשקל מול הדולר בחודשים האחרונים כבר באה לידי ביטוי במדדים שפורסמו.

דף חדש

הכלכלה המקומית פותחת היום דף חדש. בתרחיש האופטימי, הכלכלה הישראלית עומדת בפני הזדמנות לחזור למסלול צמיחה בריא, אחרי תקופה קשה של שחיקה בתוצר, העלאות מסים, העמקת הגירעון הממשלתי, גידול ביחס החוב לתוצר והורדות דירוג אשראי.

ההתחזקות הניכרת בשער השקל צפויה למתן את סביבת האינפלציה בשנה הקרובה, חזרת המילואימניקים לשוק העבודה, עלייה מחודשת בהיצע הטיסות. לעומתה, העלייה הצפויה בביקושים ובסנטימנט הצרכני צפויה לפעול, מאידך, לעליית האינפלציה.

בנק ישראל פרסם בסוף ספטמבר וטרם החתימה על ההסכם את תחזיתו לגבי האינפלציה והצמיחה בישראל. הנחת העבודה של הבנק הייתה שהלחימה בעזה תסתיים ברבעון הראשון של 2026, בבנק צפו שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-2.5% וב-2026 ב-4.7%.

הבנק צפה כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2026) יהיה 2.4%. במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 3.0%, ובמהלך שנת 2026 על 2.2%. הריבית הממוצעת ברבעון השלישי של 2026 צפויה לעמוד על 3.75%.

בבנק הדגישו בעיקר את מגבלת ההיצע בעיקר בשל גיוס המילואים הנרחב, שמגבירה את אי-הוודאות הכלכלית, ובכך תורמת להפחתת תחזית הצמיחה ולהעלאת התחזית לאינפלציה ותוואי הריבית הצפוי. במקביל, ההתפתחויות הובילו להעלאה של התחזיות לגירעון בתקציב המדינה, בעקבות הגידול בהוצאות הממשלה הנובע מהתארכות המלחמה. עתה נראה כי כל התחזיות האלה יתעדכנו.

האם הריבית תרד? לא בטוח

בנק ישראל צפוי להחליט על הריבית בסוף נובמבר 2025. מעבר להשפעת הסנטימנט שעשוי להביא לזינוק חד-פעמי בצריכה הפרטית, בטווח קצר ההשפעה החיובית העיקרית של ההסכם היא על הריבית. בנק ישראל ציין באופן כמעט מפורש כי ללא אי-הוודאות הביטחונית , הריבית כבר הייתה יורדת בהחלטה האחרונה. לכן, אם אכן המלחמה מסתיימת, בבנק ישראל ישקלו לפחות להפחית את הריבית.

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, צופה כי העסקה תוביל לירידה בריבית: "עסקת שחרור החטופים מקרבת אותנו להפחתה, בין היתר דרך המשך ירידה צפויה בפרמיית הסיכון כפי שמשתקף בהתחזקות החדה של השקל".

אבל לא כדאי למהר. הנגיד אמיר ירון התייחס לדילמה בראיון שהעניק לגלובס בהודעת הריבית האחרונה. "יכול להיות שגם אם יהיה הסכם, ייקח תקופה עד שנראה את מגבלות ההיצע משתחררות", אמר וציין גם את ההיתכנות ש"יתגברו הביקושים" באופן שיקשה על התכנסות האינפלציה לטווח.