אימפריית המיליארדים שמסתתרת מאחורי המשחק שהפך לאימת ההורים

טל קוחנסקי, אמא למורי בן השמונה מרמת גן, הבחינה כבר זמן מה שהחיים של בנה הולכים וסובבים יותר ויותר סביב אחד המשחקים שהפכו פופולריים במיוחד בקרב ילדים ובני נוער בשנה האחרונה, רובלוקס (Roblox) - אפליקציה שמאפשרת גישה למיליוני משחקים אחרים. את העיסוק במשחקי רובלוקס היא מתארת במונחים של הסלמה הולכת וגוברת: "זה החל בעלייה הדרגתית בזמן שהוא משקיע במשחק, בתשומת הלב, בדיבור עליו גם כשהוא לא משחק, ואז זה כבש את המשפחה: התבקשנו להוריד את האפליקציה לכל המסכים בבית", היא מספרת.

● איך הצליחה אישה אחת לזכות במאה אלף דולר בלוטו, בעזרת ChatGPT
● נטפליקס איכזבה את וול סטריט, והעיניים נשואות לצעדיה בהמשך

משם, היא אומרת, "זה המשיך בצפייה ממושכת בסרטוני הדרכה ביוטיוב שבהם משפיענים מציגים אסטרטגיות ניצחון חדשות, ובאירועי לייב סטרימינג חיים שיכולים להתקיים גם בשעה ארבע בבוקר או בסופי שבוע. חשבנו לעצמנו שיש כאן משהו יוצא דופן, אבל מה בעצם ההבדל בין השכמה מוקדמת לצורך טורניר רובלוקס חי לבין צפייה במשחק כדורגל?"

ואז הגיע הטוויסט בעלילה שאותו לא צפתה קוחנסקי: המשחק התפשט בקרב קבוצת הבנים בכיתה והפך למקום המפגש הדיגיטלי שלהם למשך שעות. הלוקיישן התברר כעולם דמיוני שבו השחקנים מתבקשים לגנוב זה מזה דמויות שעל טיפוחן עמלו זמן רב, והטונים רק הלכו וגברו. "יום אחד מתקשרת אלי אחת האמהות כשהבן שלה בוכה על הרצפה, כי הבן שלי 'גנב' לו את הדמות. הילדים אחוזי דופמין ממשחק שמעודד אותם לגנוב מהחברים שלהם ומעוות את הערכים שלהם בשלב מעצב של החיים, וזה גם גולש למריבות בין אמהות. כך הבנתי שרובלוקס הוא לא רק עוד משחק".

קוחנסקי נטלה יוזמה: היא עודדה את הורי הילדים בכיתה למחוק את רובלוקס מכל המכשירים שלהם, וידאה שאין יוצאי דופן כדי למנוע מקרים של לחץ חברתי, ובמקביל מעוררת שיח בנושא בפורומים של הורים ובתי הספר כדי לעודד הורות מעורבת יותר, ערכים של חברות ובריאות הנפש. להפתעתה, היא לא היתה היחידה שהביעה דאגה, וההורים נעתרו לכך באופן מיידי. "זו לא היתה מחיקה דרקונית ופתאומית, שוחחנו על כך עם הילדים, הסברנו את ההגיון מאחורי המהלך. היה קצת מרמור אבל הוא חלף מהר מאוד, יש לילדים היום יש הרבה אופציות אחרות".

רק דומה למשחק רגיל: "הילדים הפכו למפתחים"

קוחנסקי היא לא היחידה, כמובן. הורים רבים החליטו להסיר את רובלוקס מהמכשירים שלהם לאחר שנחשפו לסרטון שהפיצה באינסטגרם ד"ר קורל שחר, נוירו־יועצת חינוכית ומשפחתית מהעמותה למען הילד בגיל הרך, שהמליצה למחוק את המשחק. הסרטון שהעלתה התפשט כאש בשדה קוצים, זכה לכ־400 אלף צפיות ואף עורר סערה ציבורית כאשר הכנסת יזמה דיון בנושא רובלוקס בועדה לזכויות הילד.

"קיבלתי הודעות נאצה מצעירים שכתבו לי 'תמחקי את הסרטון הזה מהר לפני שאמא שלי רואה את זה'. חטפתי קללות, אבל 98% מההורים שאיתם שוחחנו הביעו תמיכה ביוזמה", אומרת שחר לגלובס. "השאר אמרו לנו 'תפסיקו לשלוט בילדים, האחריות עליהם היא שלנו'. אני לא מזלזלת בהם - אבל לפעמים גם ההורים זקוקים לסיוע ומידע".

רובלוקס הוקמה לפני כ־20 שנה בקליפורניה על ידי משקיע התוכנה דיוויד בסוצקי, אבל רק ב־2018 הפכה לחד קרן וקיבלה תג מחיר של 2.4 מיליארד דולר, כאשר הצטרפו אליה משקיעי צמרת כמו קרן גריילוק וטייגר גלובל. ימי הקורונה העלו אותה על גל חדש של פופולריות, כשרבים הסתגרו בבתים וחיפשו משחקי מחשב חברתיים - ובמרץ 2021 יצאה להנפקה בשווי של של כ־9 מיליארד דולר. כיום, נסחרת החברה המצליחה בשווי של 89 מיליארד דולר בבורסת ניו יורק, לאחר שנה מצוינת שבה עלתה המניה ב־121%, הרבה יותר ממדד הדגל S&P 500, שעלה רק ב־13% באותה התקופה.

השנה רשמה רובלוקס שני הישגים: מספר המשתמשים היומיים שלה חצה לראשונה את רף 100 מיליון, והיא עקפה לראשונה את רף המיליארד דולר בהכנסות ברבעון השני - למרות שהיא מפסידה מדי רבעון למעלה מ־200 מיליון דולר.

"מבחוץ, רובלוקס נראית כמו משחק רגיל, אבל היא שונה בהיותה פלטפורמת רשת חברתית שמאפשרת לכל אחד לפתח משחק ולשתף אותו בחנות שלה", אומר איתן רייסל, מייסד ושותף מנהל בקרן הישראלית Vgames שמשקיעה בסטארט־אפים בתחום הגיימינג והמדיה. "רוב מפתחי המשחקים ברובלוקס הם ילדים או צעירים שמשתמשים בכלי ה־AI של הפלטפורמה כדי ליצור משחקים בקלות, עם ארט ברמה שמזכירה משחקים של אולפנים גדולים יותר. הילדים שלך יכולים למצוא את עצמם משחקים במשחקים שפיתחו ילדים אחרים קצת יותר גדולים מהם - וזה גם אחד מסודות ההצלחה של רובלוקס".

אחד מהם הוא הבריטי אלכס סינגר, שבשנת 2015 - בגיל 13 בלבד - הקים את חברת המשחקים Voldex Games, המפתחת משחקים לרובלוקס ומיינקראפט. הוא גייס לשם כך את קרן הענק אנדריסן הורוביץ. החברה לא חושפת את מספריה, אך לפי ההערכה שוויה עומד על מאות מיליוני דולרים.

מפגשים בשירותים ושוד בנק: הסכנה שמתחבאת

כמו כל פלטפורמה, גם ברובלוקס אפשר למצוא משחקים תמימים ואפילו חינוכיים: המשחק Creator Planet של חברת AVID למשל, מפתח מיומנויות של הנדסה ועבודת צוות בסביבה וירוטאלית של כוכב מרוחק; Robot World מאפשר לבנות רובוטים וירטואליים ולערוך ביניהם תחרויות חינוכיות; CodeCombat Worlds מלמדת פיתוח תוכנה המבוסס על קוד פשוט באווירה משחקית; וגם משחק מבית גוגל - Be Internet Awesome מלמד ילדים על התנהגות נכונה בזירת האונליין באמצעות אתגרי קז'ואל גרפיים וידידותיים.

אבל הדיווחים על משחקים שמכילים תכנים לא נאותים, כמו אלימות, פשע ומין, כמו גם על סביבה לא חינוכית המעודדת אלימות ובריונות, הולכים וגדלים שכן העלאת משחקים לפלטפורמה היא עניין פשוט. גם אם המשחק מכיל תכנים מסוכנים לילדים והוא ייפסל על ידי רובלוקס בסופו של דבר, הוא עשוי לשהות ימים או שבועות בחנות, לאפשר לאלפי ילדים לשחק בו ולגרום לנזקים. כאשר 40 מתוך 118 מיליון השחקנים ברובלוקס הם ילדים - הדבר עלול להיות מסוכן במיוחד.

המשחק Public Bathroom Simulator, למשל, מדמה מפגשים בין דמויות בשירותים ציבוריים, ועל פי תביעה שהוגשה נגד רובלוקס על ידי מדינת לואיזיאנה - חושף ילדים לתכנים מיניים. משחק אחר שהופיע באותה התביעה, Escape to Epstein Island, מוגדר על ידי התובע הכללי כ"גן עדן לפדופילים".

משחקים רבים אחרים מעודדים התנהגויות אנטי חברתיות - בהם המטרה היא לשדוד בנק, לברוח מהכלא או לגנוב פריטים מחנות בקניון. רובלוקס גם הגיעה למזרח התיכון של אחרי השבת השחורה: חודש לאחר טבח 7 באוקטובר הופיע ברובלוקס משחק שפותח ככל הנראה במלזיה, ובו ילדים יכולים לצעוד בצעדות וירטואליות עם דגלי פלסטין ולקרוא קריאות נגד ישראל - עד שהוסר מהחנות.

הקלות שבה עולים תכנים לא נאותים לרובלוקס הכעיסה מדינות רבות - בארה"ב ובעולם. לואיזיאנה וקנטקי תובעות אותה על תוכן פוגעני כלפי ילדים והפעלת מרחב שמאפשר ניצול, ומדינות כמו פלורידה ואוקלהומה מנהלות נגדה חקירה. בסין, טורקיה וקטאר הרחיקו לכת עד כדי חסימתה, אם כי בכמה מקרים מדובר ככל הנראה מחשש לתעמולה נגד השלטון.

בנוסף אליהן, לפחות עשרים אזרחים אמריקאים תובעים את החברה על כך שהם או קרוביהם נוצלו באמצעות שירות הצ'ט במשחק, כך על פי הניו יורק טיימס. תביעה אחת כזו נחשפה בחודש שעבר בניו יורק פוסט: אמו של אית'ן דאלאס בן ה־15, שנטל את חייו לאחר שפדופיל פנה אליו ברובלוקס, המשיך איתו את השיחה באפליקציית דיסקורד, ואיים כי יחשוף תמונות עירום שלו - תובעת את רובלוקס.

רובלוקס הפעילה בחודש יולי אפשרות לבקרת כניסה באמצעות זיהוי פנים, אך מומחי סייבר טוענים כי ניתן לעקוף את האפשרות הזו מחשבונות אחרים.

"הגניבות במשחק זולגות לגניבות בבית הספר"

ד"ר שחר, שפוגשת ילדים והורים לילדים שמשחקים במשחק במסגרת הקליניקה שלה, מספרת על שינוי חד בהתנהגות שחל בעקבות השימוש באפליקציה. "ככל שאתה משחק יותר במשחקים אלימים - עם אפשרות לגנוב פריטים למשל, אנחנו רואים ירידה בתפקוד, יש פחות מעצורים, יש פגיעה בשיקול הדעת, והגניבות במשחק זולגות לגניבות מכרטיס האשראי של ההורים או לבית הספר", היא מספרת.

"המשחקים שם יושבים על בלוטות הדופמין והם מייצרים תחושה של החמצה - הם מייצרים התמכרות למרחב הוירטואלי הזה והם נשארים בו שעות, ואם יש אירוע חי הם לא יכולים שלא להיות בו. העובדה שהפלטפורמה מאפשרת שיחה עם כל החברים בכיתה מגבירה את הלחץ החברתי ומצד שני מאפשרת בקלות גם פנייה מצד שחקנים זרים. עם החשיפה לתכנים פוגעניים כמו אלימות, רצח וגם תכנים אנטישמיים יש יותר התקפי חרדה וקשיים רגשיים".

ד"ר שחר מתייחסת גם למשחק פורטנייט, שגם בו יש אלימות ואפשרות לשוחח עם החברים, "אבל כהורה, אתה יודע למה הילד שלך נכנס. רובלוקס היא סביבה של מיליון משחקים, אחד מהם ייראה תמים ואז באחד החדרים הילד יחשף לטקס מיני או שיאמנו אותו לרצוח יהודים - ואין לך באמת אפשרות לעקוב אחר כל משחק ומשחק".

כמו שחר, גם מנהל מכון "מתבגרים" רן בראון ממליץ שלא להתקין את רובלוקס, אך טוען כי החל מגיל 10 "היא ניתנת לניהול על ידי ההורים, בהנחה שזה לא בטלפון האישי, אלא במקום פתוח שבו ההורה נוכח ויכול לפקח על הנעשה בה". אלא שהפתרון, לדעתו, נמצא בידיים של המדינה.

מההורים ועד המדינה: על מי מוטלת האחריות

"המדינה הפקידה את האחריות בידי ההורים, וזה לא המצב במדינות אחרות שנטלו יוזמה", הוא אומר. "רובלוקס היא רשת חברתית, לא שונה בהרבה מאינסטגרם או טיקטוק, ובשל כך, היא לא אמורה להיות בשימוש ילדים אפילו עד גיל 16. ואם כן, אז לפחות למצוא פתרונות ביניים, למשל שהאפליקציה לא תשב בטלפון. מדינת ישראל צריכה להשית את האחריות על הרשתות החברתיות כך שהן יהיו אחראיות לסנן ילדים מגיל מסוים - וכשיש מסגרת חוקית, קל לכולם הרבה יותר לעמוד בה - להורים ולבתי הספר".

יחד עם יו"ר העמותה שלה, מור דקל, יזמה שחר מספר הצעות לחקיקה הכוללות פיקוח על מחשבים בבתי הספר, סימון אפליקציות בחנויות, כפי שמוצרים מסומנים במרכול לפי דרגת הסיכון שלהם, ופיקוח עליהן. עבור ההורים, היא ממליצה להעדיף משחקים מוגדרים מראש אחרי שחקרו ובדקו אותם ולא "פלטפורמות פרוצות שמאפשרות העלאת תכנים ללא בקרה".

"אפשר ללכת על בטוח - ולתת לילדים משחקים שיש לך שליטה מלאה בתוכן שלהם, שהם לא מרובי שחקנים, שהם לא מאפשרים לכל אחד לפתח עליהם משחקים ושעברו תהליך של בחינה בחנות האפליקציות של גוגל ואפל", אומר רייסל. "רובלוקס בעצמה היא סוג של פרצה, כי היא מאפשרת למשחקים לעקוף את גוגל ואפל ולעלות ישירות על גבי הפלטפורמה. ועדיין, אני אעדיף משחקים על פני כל רשת חברתית, רק עלינו להיות מעורבים יותר במשחקים האלה - לשחק עם הילדים מדי פעם ולשים לב לתוכן שהם צורכים".