דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

לאחר קרוב לארבע שנות מלחמה ופגיעה חוזרת ונשנית בתשתיות האנרגיה שלה, אוקראינה רוכשת גז טבעי מונזל (LNG) מארה"ב לראשונה, במהלך אסטרטגי שמחבר בין וושינגטון, אתונה וקייב. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס חתמו, במעמד שגרירת ארה"ב קימברלי גילפויל, על הסכם להובלת LNG אמריקאי לאוקראינה בין דצמבר־מרץ דרך "המסדרון הוורטיקלי".

● 3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק
● עסקת הגז הענקית עם מצרים תקועה, וקטאר מנסה להיכנס לתמונה

המסדרון הוורטיקלי יוצא מיוון אל אוקראינה דרך בולגריה, רומניה ומולדובה, ונועד לספק יתירות ומאבק מערבי לתוכניות מסדרון שמפעילות או מתכננות סין, רוסיה, טורקיה ואיראן. התקווה היא שבאמצעות הקישוריות הזו מדרום לצפון, התלות של מדינות מזרח אירופה בגז הרוסי תפתח משמעותית.

הזדמנויות מסחריות לצד סיוע לאוקראינה

יוון, בולגריה, רומניה והונגריה הסכימו על פיתוח המסדרון כבר ב־2016, כשאוקראינה, מולדובה וסלובקיה הצטרפו אשתקד. השאיפה הייתה לקדם את התהליכים בשלב הרבה יותר מוקדם אבל מכרזים קודמים לא נחלו הצלחה, משום שיבואני LNG העדיפו נתיב זול יותר - דרך פולין.

המדינות המשתתפות במיזם הפנימו את טעותן, ושינו כיוון. המפעילה היוונית DESFA, בולגרטרנסגז הבולגרית, טרנסגז הרומנית, וסטמולדטרנסגז המולדובנית ו־GTSOU האוקראינית, החליטו להוריד תעריפי מעבר ב־10%, תוך שרומניה ומולדובה הפחיתו את המיסוי בעד 50%.

"בעזרת המכאניזם, אנחנו לא רק מסייעים לאוקראינה במאמציה להבטיח את אספקות הגז בחורף, כי אם גם יוצרים הזדמנויות מסחריות למפעילים במולדובה ובכל המרחב", אמר שר האנרגיה המולדובני. לדבריו, קישינב כבר הבטיחה יותר מ־90% מתצרוכת הגז הצפויה של מולדובה לחורף הקרוב.

בעקבות ירידת התעריפים נוצר ביקוש לתוואי שיוצא מרבית'וסה שבדרום יוון. כבר באוקטובר דאגו החברות DEPA מיוון, DTEK מאוקראינה ואקספו טריידינג השוויצרית לשריין להן 30% מההספק: 6.32 גיגה־וואט־שעה - החל מנובמבר ועד אפריל. בקייב אישרו 200 מיליון אירו מימון לחברה הלאומית נפטוגז, שמרוצה מהמהלך, כי השילוב בין הביקושים לגז לבין הפגיעות הרוסיות בנכסי אנרגיה צפוי להביא להתייקרות תעריפים של כ־10%.

האינטרס האמריקאי: לייבש את רוסיה

מן הזווית האמריקאית מעוניינים להביא את הרוסים, ככל הניתן, לאפס יצוא גז, ואילו זלנסקי הסביר כי העסקה "תכסה קרוב ל־2 מיליארד אירו יבוא גז" שנדרש בעקבות הפגיעה הרוסית בתשתיות. "התמיכה הזו חשובה מאוד לקראת החורף הקשה שמצפה, עם מתקפות יומיומיות על אזרחים". מיצוטאקיס השיב כי "אוקראינה מקבלת גישה ישירה למקורות אנרגיה מגוונים ויציבים, בזמן שיוון הופכת למועד אספקת גז טבעי מונזל אמריקאי למרכז ולמזרח אירופה".

ההשפעה האמריקאית על המהלך הנרחב לא רק ניכרת מעצם העסקה עם קייב או מעצם קיום המסדרון הוורטיקלי, אלא מהאופן שבו היוונים מממשים אותו כעת ומתכוונים להרחיבו בעתיד. לצד רבית'וסה, היוונים מתכננים לכלול בתוכנית המסדרון הוורטיקלי הכוללת את אלכסנדרופולי ואת קומוטיני, אליה מגיע גז מאזרבייג'ן.

באלכסנדרופולי יש פעילות לוגיסטית צבאית אמריקאית שקשורה לנוכחות באירופה, אבל לא פחות חשוב מכך ניכרת ההתעלמות מהנמל הגדול ביותר ביוון ומהחשובים ביותר באירופה: פיראוס. הסבר סביר לכך טמון במי שמפעילה את נמל פיראוס, קוסקו הסינית. בימים שבהם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מנסה להגביל את פעילותה הכלכלית של רוסיה, הוא בוודאי לא רוצה להועיל לסין.

לכן, בתום פגישה שהתקיימה בנובמבר באתונה בין מזכיר האנרגיה האמריקאי כריס רייט ומזכיר הפנים דאג בורגום, סוכם על קידום משמעותי של מסלול 2 ומסלול 3 של המסדרון הוורטיקלי כבר בשנה הבאה. מסלול 2 שצפוי להיות בשלב הבא יצא מאלכסנדרופולי ויגיע אף הוא עד לאוקראינה. הצדדים המעורבים מייחסים לו חשיבות עבור ביזור סיכונים מול מוסקבה.

יוון תתקשה להפחית את התלות בגז האמריקאי

לצד הסוגיות המדיניות והביטחוניות, ניכרת גם החשיבות העסקית שמייחסים בוושינגטון למהלך. לפי דיווח באתר "קת'ימריני" היווני, האמריקאים פעלו מול אתונה להגבלת העברת הגז הטבעי מאזרבייג'ן לאוקראינה, דרך צינור TAP שמגיע מטורקיה ליוון.

בשלב הראשון, ארהצות הברית הטילה וטו על העברת גז מאזרבייג'ן דרך המסדרון הוורטיקלי, אבל בהמשך - נעתרו לבקשת אתונה כי האספקה מבאקו תשמש להעברות אל אוקראינה רק כאופציה האחרונה.

בכירי אתונה היו מוכרחים להיעתר לדרישות וושינגטון, ולא משיקולים עסקיים. שיעור ה־LNG מתוך כלל יבוא הגז היווני זינק בתשעת החודשים הראשונים של השנה לכ־40%, מכ־26% בתקופה המקבילה אשתקד. מתוך כלל יבוא ה־LNG היווני, ארצות הברית סיפקה 19.62 טרה־וואט־שעה (88%). לצורך ההשוואה, ניגריה, נורבגיה ואלג'יריה גם יחד העבירו 2.79 טרה־וואט־שעה.

הפרויקט הנוכחי מביא לסיטואציה שבה קשה לראות את יוון מפחיתה את התלות ב־LNG האמריקאי, אם בכלל להיפך. היתרון מבחינתה טמון בהגברת התלות העסקית בה: במידה והמיזם יושלם כמתוכנן עד 2027 ויובלו בו 14 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), כל הצדדים המעורבים יהיו תלויים ביוון - במקום ברוסיה, המקור כיום לאותו היקף גז טבעי.