רשתות פארם | שאלות ותשובות

"חוק ליאור עדיקה" מגיע להצבעה סופית. איך ייראו הכללים החדשים?

בימים הקרובים תכריע הכנסת האם להחריג רשתות פארם קטנות ובינוניות מהרגולציה הכבדה של חוק המזון • אבל לצד השאיפה לעודד תחרות מול סופר פארם ו-Be, ישנם לחצים של לוביסטים וחשש מפגיעה בשקיפות המחירים • גלובס עושה סדר בתיקון שעשוי לשנות את הרגלי הקנייה שלכם

חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר
חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר

בשבוע הקרוב צפויה הכנסת להצביע בקריאה שנייה ושלישית על תיקון לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, שזכה לכינוי "חוק ליאור עדיקה". מטרת המהלך היא להקל על רשתות פארם קטנות ולהחריג אותן מחלק מהחובות הרגולטוריות שמוחלות כיום על שחקניות גדולות בשוק.

החוק נולד מתוך המקרה של רשת הפארם שהקים איש העסקים ליאור עדיקה, שנקלעה ל"מלכוד רגולטורי" שנועד במקור לרשתות הענק. עדיקה, שפועל בשוק מצומצם יחסית, מצא עצמו כפוף למגבלות שנועדו להתמודד עם שחקנים דומיננטיים, ולא עם רשתות קטנות ובינוניות.

עסקי היופי מעולם לא היו תחרותיים יותר. כך ספורה מתכננת להישאר בטופ
בלעדי | בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

מה כולל התיקון?

התיקון קובע רף חדש שלפיו רק רשת פארם עם מחזור שנתי של מעל 450 מיליון שקל (לעומת 280 מיליון שקל בחוק המקורי) ולפחות 12 סניפים, תיחשב כ"קמעונאי גדול". בכך היא תוכפף לחובות הרגולטוריות של חוק המזון.

החוק מחייב את הרשתות הקמעונאיות הדומיננטיות לדווח באופן שעתי, ברמת הסניף, על מחירי המוצרים השונים, ואוסר עליהן להקים סניפים במרחק גאוגרפי מסוים מהמתחרות שלהן. כמו כן, הרשתות אינן רשאיות להתערב במחירי הספקים ובעבודתם מול רשתות אחרות, והן מוגבלות בהפעלת מותג פרטי.

מה המצב היום?

כיום חלה על כלל הרשתות בשוק הפארם רגולציה שנבנתה במקור עבור השחקניות הגדולות בשוק המזון, בלי התאמות לגודל העסקים, מספר הסניפים או כמות הכסף שהם מרוויחים במחזור. כתוצאה מכך, החוק הקיים פגע בשחקנים הקטנים - שאמורים לייצר תחרות לרשתות הגדולות.

כיצד ישפיע התיקון על השוק?

אם תיקון החוק יעבור, תיווצר הבדלה רשמית בין רשתות קמעונאיות גדולות ומבוססות לשחקניות חדשות בצמיחה. החוק יבדיל ביניהן כדי שהרשתות הקטנות יוכלו לפתוח סניפים בערים חדשות בלי לבקש אישור מיוחד מרשות התחרות, ולא ייאלצו לדווח מחירים לרשות להגנת הצרכן ומשרד הכלכלה. "זה עיוות שאנחנו מנסים בכל הכוח לתקן", מסביר ח"כ משה פסל (הליכוד), אחד מיוזמי החוק.

"החלת חוק המזון על שחקנים קטנים היא דוגמה לרגולציה שלא מבינה את השוק", מסביר תמיר בן שחר, יועץ ומומחה למסחר ושיווק. "חובת דיווח המחירים לא יצרה תחרות אמיתית, היא יצרה יישור קו. כולם רואים את כולם, ואז מוכרים ב-99.5 שקל במקום ב-100 שקל. זה לא מה שמוריד או יוריד את יוקר המחיה".

האם החוק פוגע בשקיפות המחירים?

בפועל, החוק באמת מכניס רשתות גדלות מתחת לרף הרגולציה הנדרש בחוק לדיווח על מחירים. עם זאת, זו אחת הטקטיקות שבה משתמשות כיום רשתות הקמעונאות הגדולות כדי להוריד את האטרקטיביות של המתחרות שלהן.