כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

בשלושת השבועות האחרונים התכנסה ועדת חוק השידורים החדשה בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן שבע פעמים, כדי לדון בהצעת החקיקה הממשלתית של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, שר התקשורת, העוסקת באסדרת שוק השידורים בטלוויזיה.

● בג"ץ הקפיא את סגירת גל"צ, אך העימות בין העובדים לכ"ץ מתעצם
● העלאות המחירים מגיעות גם לטלוויזיה: המהלך של קשת ורשת

את עבודת הוועדה במשכן הכנסת ניתן להמשיל למחזה של התכתשות: פקידים שהולמים בהם משני צדדי הפוליטיקה, חוסר שיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים וסימני שאלה שרק נערמים.

מצד אחד, הוועדה מקיימת דיונים, ומפצירה במשרד המשפטים לשוב לדון עם משרד התקשורת על החלקים המהותיים שלא הושלמו בחקיקה. מצד שני, משרד המשפטים מפציר ביו"ר הוועדה לעצור את הדיונים, כדי להשלים את העבודה הסדורה על החוק. מה עומד כעת על הפרק?

הפגיעה בפקידים

נזכיר כי הצעת החוק שבה עוסקת הוועדה הגיעה אחרי התנגדויות רבות בשוק, כולל ממשרד המשפטים ורשות האסדרה. הוועדה עצמה הוקמה לשם עקיפת ועדת הכלכלה, בהתחלה בטענות נגד היו"ר דוד ביטן, ובהמשך בטענה שאי אפשר לשתק את ועדת הכלכלה עם החוק הזה.

המשנה ליועמ"שית עו"ד אביטל סומפולינסקי נוכחת בדיונים רבים, וטוענת שוב ושוב כי יש מניעה בקידום החוק, וכי לא הושלמה העבודה הנדרשת על חקיקה ואסדרה כה רחבה. יתרה מכך, כל שאלה מהותית שנדונה עד כה נדחתה להמשך הדיונים - בין אם עד שיגיעו לסעיף הרלוונטי, ובין אם תהיה התייעצות חיצונית מול יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק.

אחת ההתכתשויות הדרמטיות בוועדה נוגעת לרשות האסדרה. מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי פרסם מכתב חריג, ותקף בחריפות את יו"ר הרשות יואל בריס ואת התנהלות הרגולטור, תוך האשמה בחוסר תום לב והעלאת חשש שקיימים מניעים זרים.

יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן רצתה שלא לעסוק כלל בסוגיה, ואילו בריס הגיב בשאט נפש ואמר כי "חוות הדעת שלנו מקצועית, אנחנו משרתים את הציבור. אין אצלנו שום הסתרה ושום סודות". הוא אמר שהוא פנה למנכ"ל המשרד וכתב לו שהוא סומך עליו לתיקונים, אך התיקונים לא נעשו.

לפי יועמ"שית רשות האסדרה, עו"ד מיכל עקביה, הדרך הפרוצדורלית כעת היא "שהממשלה תמשוך את הצעת החוק, והמנכ"ל יבוא וישמע מה הפגמים שהרשות הצביעה עליהם, ויעשה את העבודה המקצועית בהתאם. אחר כך יבוא וידון בפגמים המשפטיים עם הייעוץ המשפטי, ויגישו את הצעת החוק מחדש".

אך בריס לא היה הפקיד היחיד שהתקשה לדבר או להציג את עמדתו. גם המשנה ליועמ"שית עו"ד אביטל סומפולינסקי נתקלת בקשיים, וכך גם דוברים נוספים. מצד שני, גם כשמנכ"ל המשרד מקדסי מנסה להשלים את התשובות לשאלות, חברי האופוזיציה מפריעים למהלך הדיבור - מה שממשיך את הכאוס בוועדה.

השאלות הפתוחות

בדיונים המהותיים עלו מספר סוגיות בחוק הדורשות שינוי: היעדר סעיף מטרות החקיקה או הרגולטור, אי מגבלה על כמות הקנסות שאפשר להטיל על גוף, היכולת של הרגולטור להתערב בתכנים וכן הלאה.

עם זאת, השבוע, כבר כשהחלה הקראת הפרק השני שעוסק ברשות התקשורת החדשה, עלתה שאלה לגבי הסעיף הראשון: האם הרשות, שצריכה לפקח על תכני אודיו-ויזואליה, כוללת אך ורק שידורי טלוויזיה או גם רדיו משודר? האם אתרי חדשות, שמקיימים שידורי אולפן, נכללים בתוך ההגדרה בחוק או שלא? גם שאלה זו נשארה להמשך, ללא תשובה.

נכון לעכשיו, הייעוץ המשפטי של הוועדה עדיין לא הגיש את עמדתו הסדורה ביחס לחקיקה, מה שלא מאפשר לחברי הכנסת והארגונים המקצועיים לקבל קריאת כיוון. לזה מצטרף גם הכאוס שמתנהל בין הרגולטורים הקיימים.

אמנם הרשות השנייה הגישה את עמדתה הסדורה ביחס לחוק, אך בעבודת מועצת הכבלים והלווין קיים חוסר סדר. מעבר לכך שעדיין לא הוסדרו ההסכמים מול עובדים שיסיימו את תפקידם, ומעבר לכך שהרגולטור מתמודד עם תת-תקינה ומחסור בבעלי תפקידים כמו ייעוץ משפטי ויו"ר מתפקד - ישנה גם בעיה עמוקה ביחס לייצוג שלו בוועדה.

השבוע נאמר כי עו"ד זיו מאור, חבר מועצת הכבלים והלוויין וכן מייסד ועורך ראשי של מהדורות החדשות ברדיו גלי ישראל, הוא נציג המועצה הרשמי בוועדה. אלא שלמרות שהדבר אכן נקבע בהחלטת ישיבת המועצה, מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין יעל קוטיק נמנעה עד כה לבצע על כך הצבעה, ולשלוח החלטה סגורה.

בייעוץ המשפטי הכירו בכך שאין החלטה, ואילו יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן התעקשה בהתחלה שמאור מהווה נציג רשמי, ובהמשך אמרה שתפנה ליועמ"שית הכנסת, אך עד כה לא התקבלה החלטה. במועצה נמנעו מלהשיב לפניית גלובס בנושא.

בשבוע הבא תשוב הוועדה ותתכנס בימים ראשון ושני, ותעסוק ברשות החדשה לתקשורת המשודרת שמוצע לפתוח. ככל שהוועדה תמשיך לפעול אך לא תענה על השאלות שהתגלעו עד כה, ניתן להעריך כי הטונים רק ימשיכו להיות גבוהים וכי ההתנגשויות ימשיכו להתעצם.