הציון שקובע כמה תשלמו על המשכנתא

נכון לסוף 2025, רק ל־10% מאזרחי המדינה יש דירוג אשראי נמוך. אבל מהו בכלל דירוג אשראי, ואיך אפשר לשפר אותו? כסף בקיר, פודקאסט הנדל"ן וההשקעות של גלובס, מקדיש פרק מיוחד לתחום שרבים מהמשקיעים מזניחים - הפן המימוני, בדגש על החשיבות של דירוג האשראי האישי שלכם.

● כסף בקיר: כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל
● כסף בקיר: הוא רק בן 27, וכבר סגר שבע עסקאות נדל"ן

מה זה דירוג אשראי

מערכת נתוני האשראי החלה לפעול ב־2019 וכוללת 7.2 מיליון ישראלים (יכולים להיכלל רק אזרחים מעל גיל 18).

מערכת נתוני האשראי הישראלית נולדה כחלק מרפורמה שנועדה להגביר תחרות בשוק האשראי. "זו מערכת ייחודית מאוד", מסביר ד"ר יגאל מנשה מבנק ישראל, האחראי בין היתר על המערכת. "כל מי שמתעסק באשראי מדווח אליה: בנקים, גופים חוץ-בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי".

 ד''ר יגאל מנשה, בנק ישראל / צילום: דוברות בנק ישראל

מה החשיבות הגדולה של המערכת?
"בכל הלוואה גלום סיכון. כשבנק נותן לך הלוואה, הוא בונה על זה שתחזיר אותה, אבל הוא לא יודע בוודאות שתחזיר אותה. בהתאם לסיכון הוא מתמחר את הריבית.

"הריבית שאתה משלם אינה מושפעת רק מריבית בנק ישראל - יש גורם סובייקטיבי ששונה מאדם לאדם והוא רמת הסיכון. אז דירוג האשראי הוא למעשה ציון שמבוסס על הסיכוי שאתה תחזיר את ההלוואה בזמן האמיתי".

הרעיון שבבסיס המערכת הינו צרכני. הבנקים, שמכירים אותנו די טוב, העניקו אשראי עם ריביות גבוהות מהסיכון, ולכן המדינה ביקשה לפתוח את השוק לתחרות - לתת לעוד שחקנים שביקשו לתת משכנתאות את הכלים להעריך את היציבות של הלווים.

ההצטרפות למערכת נעשית באופן אוטומטי ולא וולונטרי. "האיזון הוא שכל אזרח יכול לצאת מהמערכת בכל רגע - אם כי אנחנו ממש לא ממליצים על זה", מציין ד"ר מנשה.

איך אני יודע מה הדירוג שלי?
"באתר בנק ישראל ניתן להפיק דוח דיגיטלי בחינם ללא ציון. באתרי שתי הלשכות שקיבלו היתר מהמדינה להפיק דוחות מופק דוח כולל עם ציון, ובתשלום של כמה עשרות שקלים".

האם הקמת מאגר האשראי אכן הביאה להוזלה המיוחלת בריבית לצרכנים? על כך יש ויכוח, אך בפן של האזרחים, כפי שמסביר ד"ר מנשה, נפתח הפתח להכיר את מצבם הפיננסי טוב יותר ואף לשפרו. "מעבר לציון, אתה מקבל הסבר לדירוג. אלה הן כמו הוראות ההפעלה שלך שאומרות לך 'תקשיב, אם תעשה פעולה כזו או אחרת תוכל לשפר את הדירוג'. זה גם מצביע לך על הסיבות לפיהן הדירוג שלך נפגע", אומר ד"ר מנשה.

הסיבות העיקריות להורדת דירוג הן פיגורים בתשלומים, צ'קים שחוזרים בגלל חוסר כיסוי, וחריגות ממסגרת האשראי. "כל אלה מאותתים על מצוקה פיננסית", הוא אומר.

הוא מזכיר כי הנתונים במערכת נשמרים רק שלוש שנים לאחור. "זו נקודת איזון", מסביר ד"ר מנשה. "לא להעניש לנצח, אבל כן להסתכל על עבר מספיק רלוונטי".

מה מצבם של הישראלים

לפי נתוני המערכת, ל־80% מאזרחי המדינה יש ציון שנחשב גבוה, דבר שמלמד הרבה על היציבות במשק. "מצבנו בתחום הזה טוב יותר משל ארה"ב", אומר ד"ר מנשה.

אלא שכבר בתקופה הקרובה יש מי שרואים שינוי בתמונה הכללית, ולא לטובה. "מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים כמות פיגורים בתשלומים שהולכת וגדלה. ליותר אנשים קשה לעמוד בהתחייבויות", אומר מאיר וידר, מנכ"ל חברת וידר משכנתאות. הוא משוכנע שהמספרים שעליהם מצביע ד"ר מנשה עומדים להיות פחות ורודים. "המשמעות היא שנראה יותר אנשים שדירוג האשראי שלהם נפגע. אותם 10% שנמצאים ברמזור אדום, עומדים להתרחב לכיוון של 12%־13% מהאוכלוסייה ב־2026", הוא מעריך.

זה אומר שליותר אנשים יהיה קשה לקחת משכנתא, או לקבל משכנתא בתנאים טובים?
"אני צופה שכן, וצריך לשים לב גם לחברות החוץ־בנקאיות שמקומן בשוק הולך וגדל. הן הרי לא מפוקחות על ידי בנק ישראל והן יכולות לאשר הלוואות על פי ראות עיניהן".

 מאיר וידר, וידר משכנתאות / צילום: יחצ

הרמזור של הבנק

מי שפוגשת את הדירוגים הללו יום־יום היא אריאלה רנדלשטיין, מנהלת אגף המשכנתאות בבנק הפועלים. לדבריה, הציבור עדיין לא מודע מספיק לחשיבות הנושא. "רוב הישראלים הם צרכני אשראי, אבל לא מכירים את החוק ואת הזכויות שלהם", היא אומרת.

כיצד הדירוג בא לידי ביטוי בהחלטות שלכם?
"פעמיים. כשאתה בא לבנק ומבקש אשראי, נריץ איזשהו חיווי שמכונה אצלנו רמזור, כדי להבין את הסימנים הראשונים. ירוק זה אומר שהכל בסדר. צהוב מסמן שכדאי לבדוק ולברר. ואדום מסמן שיש משהו בהתנהלות הכלכלית של השנים האחרונות שאיננה טובה. במקרה הזה, ובהסכמת הלקוח אנחנו נפיק מה שנקרא "דוח חוק נתוני אשראי" (חנ"ה) - דוח נתוני אשראי".

 אריאלה רנדלשטיין, בנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

האם אור אדום משמעותו שלא תעניקו אשראי לאותו אדם?
"הבשורה הטובה היא שאור אדום אינו חורץ את גורל ההחלטה שלנו. כגוף מלווה אני אמשיך לבדוק את הסיבות שהביאו לאדום, ואז אקבל החלטה. יש לנו סל של פתרונות".

רנדלשטיין מבקשת להבהיר כי "דירוג האשראי הוא כלי חשוב, אבל לא היחיד. במשכנתא, שהיא התחייבות ל־20-30 שנה, אנחנו בוחנים גם כושר השתכרות, פוטנציאל עתידי, הכנסה פנויה והתחייבויות נוספות".

וידר פוגש את הלווים מהצד השני, וגם הוא נתקל בחוסר ההיכרות עם המערכת ועם החשיבות שלה על הכיס שלנו. "הבעיה הכי גדולה בישראל היא חוסר חינוך פיננסי", הוא אומר. "אנשים לא מבינים כסף - ומשלמים על זה ביוקר". וידר מדגיש נקודה שמעטים מודעים לה: לכל בנק יש מודל דירוג פנימי משלו. "אותה משפחה יכולה לקבל דירוג 7 בבנק אחד ו־10 בבנק אחר - והפער הזה שווה הרבה כסף בריביות", אומר וידר.

לדבריו, דירוג גבוה כמעט תמיד משפר תנאים, אך גם אז יש מקום למיקוח. מנגד, דירוג נמוך מתורגם מיד לעלות גבוהה יותר של כסף.

ויש גם טיפ שרנדלשטיין, וידר וד"ר מנשה חולקים במשותף: להכיר את מצבכם הפיננסי, לפני שמבקשים הלוואה. "תוציאו דוח אשראי מראש", אומר ד"ר מנשה. "תבדקו טעויות, תבינו מה פוגע בכם, ותתקנו". גם האפשרות לצאת מהמערכת זוכה לאזהרה. "אי־הכללה משאירה אותך בלי היסטוריה - וזה מסוכן", מסביר ד"ר מנשה. "עדיף לבקש להיות בסטטוס של אי־מסירה זמנית, שבה ההיסטוריה נשמרת".

ומה לגבי חברות שמבטיחות לנו כיום שירות של "שיפור דירוג האשראי"? וידר נחרץ: "בלוף מסוכן". ד"ר מנשה זהיר יותר, "ייתכן שההצעות לגיטימיות וייתכן שלא. אני לא מפקח עליהם", אך ממליץ למצות קודם את הכלים המפוקחים. "תפיקו דוח, ותבדקו את הכלים שיש. אולי תדחו עסקאות - יש מספיק פעולות שניתן לבצע לבד כדי לשפר את הנראות הפיננסית שלכם", הוא מסכם.