התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

אבל הפאניקה של המשקיעים במניות התוכנה והדאטה בשבועות האחרונים היא אירוע אחר. הן בסנטימנט הארוך, הן בעוצמת הירידות והן בהבנה כי לפחות אצל חלק מהחברות, לא יהיה מנוס משינויים דרסטיים.

בצד התוכנה נראה שהוודאות שהמשקיעים נהגו לקבל, צבר עסקאות יציב ל-3-5 שנים, נחתכה. וכשאין ודאות איך העסקים האלו ייראו בעוד כמה שנים, השוק דורש פרמיה משמעותית, שניכרת בירידה במכפילים ובמחיקת שווי. השבוע, בתוך יומיים בלבד, איבדו המניות בתחום מאות מיליארדי דולרים. יש חברות תוכנה שנלחמות לא רק על הרווח, אלא על הרלוונטיות. גם הדברים של מנכ"ל אנבידיה, כי "ישנה סברה שכלי התוכנה בדעיכה ויוחלפו ב-AI. זה הדבר הכי פחות הגיוני בעולם, והזמן יוכיח זאת" - לא הפיגו את החששות.

הפאניקה החלה התחיל עם יכולות חדשות שהציגה אנתרופיק המאיימות לכאורה על ה"חפיר", היתרון התחרותי של לא מעט חברות. זה המשיך עם כלי חדש של גוגל שנגס במניות הגיימינג, ובמוצר של OpenAI שטלטל את ענקיות התיירות. השיא הגיע בדוחות אלפאבית: חרף נתונים פנומנליים, המניה ירדה. סימני החולשה בולטים בתוכנה, אבל גם יתר מניות הטק מתחילות לדשדש.

לכאורה החרדה מופרזת. חברות התוכנה המובילות לא מאבדות לקוחות בקצב מסחרר ולא מחטיאות דרמטית בתחזיות הרווח. אבל בשוק מפקפקים, וגם סבורים שזה יגיע לעובדים - מגלי פיטורים ועד לפגיעה במודל התגמול והאופציות, עד לא מזמן סימן ההיכר של הענף.

בר לביא

בזמן שבחלב יש ניסיון לרפורמה, ענף הביצים הוא נמוך ממנו בהרבה בסדרי העדיפויות, והשינוי שם דרוש אף יותר. אך בשל אינטרסים בליכוד ובש"ס, במקום לפתוח את השוק - סוגרים אותו ל-16 שנה.

הביצים בישראל מנוהלות בתכנון ריכוזי: כדי לייצר ביצים בצורה חוקית, נדרש כרטיס כניסה לקרטל בשם "מכסות ביצים". הן קובעות כמה ביצים מותר לייצר בשנה, ולמי. המטרה: העלאת מחירי הביצים כדי לתמוך בלולנים. זה כמובן עובד, ומחירי ביצים בישראל הם מהגבוהים ביותר במערב, על חשבון החלשים שקונים אותן.

הייצור בארץ כל כך לא יעיל, שכל פעם שיש שיבוש כלשהו, אנחנו נדרשים לייבא ביצים מחו"ל כדי להימנע ממחסור ארצי. זה ניכר מאוד במלחמה, כשהלולים בגבול הצפון הפכו למטרה קלה לטילי חיזבאללה, והסיבה היחידה שהיו לנו ביצים על המדף היא יבוא מסיבי.

אם בחלב, שדווקא מתאמץ להתקדם ולהשתפר, דרושה פתיחה של השוק, קל וחומר שהיא נדרשת בענף הלול, שחלקים עצומים ממנו זכו לכינוי "לולי זבל" בשל תנאי התברואה הירודים בהם. אך נכון להיום, הכוח של הקרטל חזק יותר מאשר האינטרס הציבורי הרחב.

עידן ארץ

אנשים עוברים בחייהם התפתחות מוזיקלית - לרוב שומעים מיינסטרים בגיל הנעורים, מגבשים טעם עם הזמן, וננעלים על אסתטיקה מועדפת, גם אם מגוונת. וישנם מחקרים שמצביעים על כך שהטעם המוזיקלי של מרבית האנשים מתקבע סביב גיל 30, ולאחריו ישנה נטייה פשוט להפסיק לחפש או להאזין באופן פעיל למוזיקה חדשה. הסיבה היא שהמוח מעדיף מוזיקה מוכרת, שמפעילה את מערכת התגמול.

תחנת רדיו שמכריזה במפגיע - אין טעם בלנסות לגלות עולמות חדשים, עדיף להיצמד למה שכבר שמענו (ושמענו, ושמענו) - בעיני מפספסת את תפקידה. היא נוחה יותר לאוזן, זה בטוח. אבל ההחלטה מראש לסגור את צינור הידע המוזיקלי, לעצום את העיניים ולהגדיר את גבולות הגזרה למוכר בלבד, הופכת את 102FM לישות בלתי מתחדשת בעולם שבו הכול מתחלף מרגע לרגע. המכנה המשותף לקהל ששמח בזה הוא היעדר סקרנות.

ארן הרשלג