רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

עד כה לא התייחסה הרשות באופן פומבי לשאלת מיסוי הפלטפורמה הפופולרית, כי מבחינתה מיסוי הרווחים הללו מובן מאליו, לא חריג שיש לתפור עבורו חבילת מיסוי חדשה. לעמדתה, כמו כל הכנסה ורווח שמפיקים ישראלים בארץ ובעולם, הרווחים מהפלטפורמה מחויבים בדיווח ומס, גם אם הופקו באמצעות ביצוע עבירה. כך על פי חוק.

הרשות בוחנת כעת בין היתר את היבטי המס בפרשה במסגרתה נעצרו אזרח וחייל מילואים ישראליים בחשד לניהול הימורים על מבצעים צבאיים בפולימרקט. נגד השניים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט, לאחר שעל פי החשד ניצלו גישה למידע מסווג מכוח תפקידם כדי להמר ברשת. כעת השאלה היא האם ייגבה מהם מס בגין הרווחים שהפיקו.

רווחים שנוצרים בפולימרקט ייחשבו כהכנסה מהימורים ויחויבו במס בשיעור 35%, אך עשויים להגיע לחבות של עד כ-50% מהרווח אם הפעילות בזירה היא עסקית וחוזרת, ולא הימור אקראי. בנוסף, הפעילות מתבצעת במטבעות דיגיטליים, וכל עליית ערך של המטבע תחויב במס רווחי הון במימוש, או המרת המטבע. מומחים בתחום מזהירים כי הגדרות המיסוי עלולות לגרום למהמרים בפולימרקט לשלם מס גם על רווחי קריפטו שלא מומשו.

נשמע פוטנציאל לחגיגת מיסוי, אך הרשות עלולה להיתקל בבעיה: מי שלא ידווח על הרווחים לא בהכרח ייחשף לעיניה. פולימרקט מאפשרת למשתמשים לפעול תחת מעטה אנונימיות שעלולה להיות בעוכרי רשות המיסים. ברשות סומכים על הטכנולוגיות החדשות, הצלבות המידע וכלי ה-AI שלהם שמשתכללים כל העת, ומאמינים שאלה ילכדו ברשת את המרוויחים. הזירה הזו צפויה לרכז עניין בתקופה הקרובה, ואולי לנפק חקירות וכתבי אישום נגד מהמרים שהחליטו לדלג מעל משוכת המיסים.

אלה לוי-וינריב

הדברים עוררו את זעם מנהלת פינוי המפרץ הממשלתית, ערי המפרץ וארגונים ירוקים. המבקר נאלץ להוציא הבהרה שהמלחמה חידדה "מצד אחד את הקריטיות למשק האנרגיה בהעדר מקורות אנרגיה חלופיים. מצד שני הסכנה במיקומו הנוכחי של בזן" - כלומר הלך אחורה מהדברים שאמר בדוח.

לצערנו, כבר ראינו היגיון עקום כזה. ב"חרבות ברזל" השדות בעוטף עזה נשרפו, והלולים ש"שמרו על גבולותינו" בצפון היו מטרה נוחה לטילי חיזבאללה. רק יבוא אינטנסיבי שמר על אספקה רציפה לצרכנים. ובכל זאת, יש מי שהגיעו למסקנה ההפוכה - שדווקא טוב לשים את כל הביצים בסל אחד, קרוב לגבולות האויב. המציאות מוכיחה אחרת: הייצור המקומי מועיל כשיש בעיות באספקה מחו"ל, אך דווקא במצבי חירום בארץ, סחר בינ"ל קבוע ויציב הוא הערובה לביטחון האספקה שלנו. ראוי לזכור זאת כשלוביסטים שולפים זאת כתירוץ כדי להגן על עצמם מתחרות מחו"ל.

עידן ארץ

אך השנה, החולים מצאו את עצמם מעבירים את ינואר ואת מרבית פברואר במצב של אי ודאות. אלה שהתרופה הנחוצה להם תיבחר לסל יקבלו אותה מאוחר, לפעמים מאוחר מדי. אלה שהתרופה שלהם לא תיבחר, ידעו רק באיחור של חודשיים מהמועד המתוכנן כי עליהם להשיג אותה איכשהו במימון פרטי.

הסיבה היא לא העומס הגדול על הוועדה - איתו היא מתמודדת בכל שנה - וגם לא מגפה או מחלה כמו בכמה שנים קודמות שבהן לפעמים נדחו דיוני הסל. הסיבות הן נטו בירוקרטיות-פוליטיות. אחרי פרישת ש"ס מהממשלה על רקע חוק הגיוס בקיץ שעבר, מונה חיים כץ מהליכוד כממלא מקום שר הבריאות, בנוסף לשלל תיקים אחרים בהם הוא מחזיק - התיירות, הרווחה והשיכון. אלא שבדיוק כאשר הגיע הזמן למנות את ועדת הסל בספטמבר, מינויו של כץ כממלא מקום פג, ובישראל לא היה שר בריאות. מינוי הוועדה הוא תפקיד השר, וכך נוצר לנו מלכוד.

בסופו של דבר נמצא פתרון לבעיה, ובנובמבר יצאו דיוני הסל לדרך (אחר כך מונה כץ מחדש). הובטח כי הוועדה תפעל מהר כדי לפצות על הזמן שעבר, והיא אכן פעלה מהר ככל האפשר, ובכל זאת סיימה את תפקידה רק כעת. עוד דוגמה להשפעה הישירה והכואבת של הלחצים הפוליטיים על האזרח הקטן.

גלי וינרב