דווקא כעת המניות הביטחוניות בארה"ב נכנסות למקלט. כמה הסברים לתופעה

ניתן היה להניח שהמלחמה מול איראן תהווה הזדמנות עבור יצרניות נשק אמריקאיות, אך למרבה ההפתעה כמעט ולא חל שינוי בשווי מניותיהן של החברות הביטחוניות הגדולות ביותר מאז פרוץ המערכה. למשקיעים יש כנראה סיבות טובות להיות זהירים.

● האם השווקים בדרך לנפילה חדה? האזהרה של משקיע העל
● לשפשף את העיניים: לעובדים בחברה הביטחונית הזאת יש אופציות של מיליארדים

ככל שהמלחמה מתארכת, היא הולכת ומדלדלת את מלאי הטילים של ארה"ב. ארבעת הימים הראשונים בלבד של התקיפות באיראן עלו, על פי הדיווחים, כמעט 11 מיליארד דולר, מתוכם כ־5.7 מיליארד עבור מיירטי טילים וכטב"מים איראניים. אלה כוללים את מערכות הפטריוט וה-Thaad, אשר יחד עם טילים ותחמושת אחרים הן הלחם והחמאה של חברות הביטחון. צמצום המלאי חמור עד כדי כך, שארה"ב עשויה להעביר אל השטח נכסי הגנה אווירית מדרום קוריאה.

למרות זאת, במניות חמש חברות התעשייה הביטחונית הגדולות - לוקהיד מרטין , נורת'רופ גרומן , ג'נרל דיינמיקס , בואינג ו־RTX - חלה דווקא ירידה מתונה של כ־1% בממוצע מאז פרוץ מלחמת איראן.

אחת הסיבות לכך היא שמחיריהן כבר גילמו ציפיות לצמיחה משמעותית. השווקים היו אופטימיים בנוגע ליצרניות הנשק מאז שהסנטימנט בבחירות נטה לטובת דונלד טראמפ. מאז עימות הבחירות ביוני 2024 מול הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, חמש חברות ההגנה הגדולות ביותר עלו בכ־50% בממוצע. ארבע מתוכן נסחרות בממוצע במכפיל רווח חזוי של כ־26, קרוב לשיאים ההיסטוריים שלהן.

למשקיעים היו סיבות רבות לפנות למניות הביטחון. הרבה לפני מלחמת איראן, גורמים בפנטגון היו מוטרדים ממצב מלאי הנשק של ארה"ב ודחקו ביצרניות הנשק להגדיל את קצב ייצור הטילים, כפי שדיווח הוול סטריט ג'ורנל. מוקדם יותר השנה, הפנטגון חתם על הסכמים רב-שנתיים עם חברות הגנה מובילות כדי להגביר את ייצור הנשק. הזמנות גדולות לחידוש טילים אמורות להועיל לכל חברות הביטחון הגדולות, אך במיוחד ל-RTX, שעוסקת בעיקר בייצור טילים.

התקציבים גדלים, אבל

העימותים שהתרבו בעולם העלו את תקציבי הביטחון בכל מקום. זה של ארה"ב לשנת הכספים הנוכחית בשיא של טריליון דולר; החברות האירופיות בנאט"ו העלו את יעדי ההוצאות הצבאיות שלהן ל־5% מהתמ"ג. כמחצית מההוצאות הללו זורמות בדרך כלל לחברות אמריקאיות, מציינת שילה קהיאוגלו, אנליסטית מניות בג'פריס. גם יפן, קוריאה הדרומית והודו העלו את יעדי ההוצאות הצבאיות שלהן. לטראמפ יש שאיפות להוצאות גדולות אף יותר. בינואר הוא קרא להקצות תקציב ביטחון של 1.5 טריליון דולר לשנת הכספים 2027, על בסיס ההכנסות ממכסים, אלא שמאז ביהמ"ש העליון ביטל אותם. הממשל שולח בדרך כלל בקשת תקציב לשנת הכספים הבאה בפברואר, אך השנה זה עדיין לא קרה, אומר ג'רי מקגין, ראש תחום הבסיס התעשייתי במכון CSIS.

אך לחברות הביטחוניות לא מובטח הפעם ניצחון מוחץ. עוד לפני העימות הנוכחי, ממשל טראמפ גילה עניין בטכנולוגיות הגנה חדשות וגמישות יותר. במסגרת התקציב המורחב של ארה"ב ל־2026, ההוצאות על תוכניות ותיקות נותרו קבועות, ואילו התקציב לטכנולוגיות חדשניות יותר כאלה הקשורות לחלל, ל־AI ולכטב"מים צמח ביותר מ־20%, לדברי קן הרברט, אנליסט RBC Capital. "הרעיון הוא להביא עוד שחקנים חדשים, ויותר פתרונות מסחריים", הסביר ג'רי מקגין, ראש תחום התעשייה במכון CSIS. טכנולוגיית ביטחון הייתה במרכז תשומת הלב של מספר ממשלים נשיאותיים בארה"ב, אף שהעניין התגבר בכהונתו השנייה של טראמפ.

הזדמנות לקטנות יותר

מלחמת איראן עשויה להטות את הכף עוד יותר לטובת חברות טכנולוגיית ביטחון, כשהדגישה עד כמה יקרה אסטרטגיית החימוש של ארה"ב ובעלות בריתה במפרץ. הן משתמשות בטילים ובמטוסי קרב בשווי מיליוני דולרים כדי ליירט רחפנים של איראן, שעולים רק עשרות אלפי דולרים. דווח כי ארה"ב ובעלות בריתה בוחנות אפשרויות כלכליות יותר. ובעוד שלחברות הביטחוניות המובילות יש אמנם חשיפה לטכנולוגיות חדשות יותר, רוב הכנסותיהן מגיעות מתוכניות ותיקות, אמר הרברט מ־RBC.

זו עשויה להיות אחת הסיבות לביצועים העדיפים במניות של חברות טכנולוגיות-ביטחוניות קטנות יותר. במהלך 12 החודשים האחרונים, המניות בקרן המדד State Street SPDR S&P Aerospace & Defense, בעלת משקל שווה עם חשיפה גבוהה יותר לחברות טכנולוגיות ביטחוניות קטנות יותר, עלו ב־67%, בעוד שהמניות בקרן הסל iShares U.S. Aerospace & Defense, שבה יש חשיפה גדולה יותר לחברות המובילות, עלו ב־54%.

המשקיעים מודאגים גם מהפיקוח ההדוק של ממשל טראמפ על הוצאות הכספים של חברות הביטחון הגדולות, שבמסגרתו נאסר עליהן לחלק דיבידנדים או לקנות ממניותיהן עד ש"יהיו מסוגלות לייצר מוצר מעולה, בזמן ובתקציב שהוגדרו". לכך עשויה להיות השפעה על הרווח למניה של החברות, לפחות בטווח הקרוב.

ישנם סיכונים נוספים שעלולים להתעורר אם הלחימה במזרח התיכון תימשך. ראשית, אם המלחמה תתגלה כלא פופולרית עד כדי הפסד לדמוקרטים, הדבר עלול להפעיל לחץ על תקציב הביטחון. סיכון נוסף טמון באפשרות שהממשלה תפנה לחוק הייצור לצורכי ביטחון, סמכות שכבר איימה להשתמש בה נגד אנתרופיק, כדי לחייב ייצור של מערכות נשק.

כך שהעימותים הגוברים מסביב לעולם לא בהכרח יוצרים סביבת שוק בטוחה עבור יצרניות נשק.