מדד המחירים הקרוב עומד להיות חריג במיוחד

בלמ"ס הוציאו מסמך, שהגיע לידי גלובס, החושף שינויים מהותיים בשיטות מדידה. בלמ"ס הצליחו להגיע לשיעור פקידה של 86%, הודות למעבר מואץ לאיסוף מחירים מקוון ושימוש בנתונים דיגיטליים מרשתות השיווק.

הסעיף הבולט במוקד הוא מחירי הטיסות לחו"ל, בצל סגירה כמעט מוחלטת של השמיים. בקצרה: המחירים ימדדו לפי הזמנת הכרטיס המקורי בחודשים אוגוסט, נובמבר ופברואר, ללא קשר לשאלה אם הטיסה התרחשה או לא. המדד יתבסס אך ורק על חברות ישראליות ועל מספר יעדים מצומצם. במילים פשוטות, אם שילמתם 2,000 דולר על טיסה לתאילנד, זה לא בדיוק ייכנס למדידה. גם לא טיסות החילוץ השונות. מה כן ימדד? רק הזמנות שבוצעו טרם המלחמה. ההתייקרות האמיתית תהיה בטיסות הקיץ, שמוזמנות עכשיו.

ההשפעה תורגש במדדים הבאים, שם תבוא לידי ביטוי הקפיצה החדה במחירי הכרטיסים ביום שאחרי המלחמה. והחופשות בישראל? ביחס לבתי המלון, המדד חושב על סמך המחירים שהתקבלו במרץ במקומות שעבדו כרגיל.

שאלת מפתח שנותרת ללא תשובה מלאה, נוגעת לשוק הדיור. הביקוש לדירות עם ממ"ד קפץ, אפילו לתקופות קצרות. ביחס ליישובי הצפון בקו העימות תשובת הלמ"ס היא: הם נותרו מחוץ למדינה. ביחס לשאר, נכתב כי "מעקב צמוד אחר תופעות חריגות אפשריות בקרב השוכרים, בעקבות תקופת הלחימה, יימשך גם באפריל".

בסיכומו של דבר, בלמ"ס עשו התאמות נדרשות כדי לספק מדד שתואם ככל האפשר למצב בשטח. השאלה הגדולה היא איך ישפיע הדבר על הנתונים בחודשים הבאים, כשהמדידה תחזור לשיטה המקורית.

בר לביא

חוזקו של השקל מסייע במיתון האינפלציה שירדה אל תוך יעד היציבות של בנק ישראל (מתחת ל-3%). שם מייחסים זאת בין השאר לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת ב-CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון). הסבר אפשרי נוסף לביצועים החזקים של השקל נעוץ בפעילות המוסדיים. לפי בדיקת בית ההשקעות מיטב, החשיפה הממוצעת של עשרת המוסדיים הגדולים במסלולים כלליים ירדה בדצמבר מתחת ל-19%. זו רמה נמוכה מבסוף 2022, ערב הרפורמה המשפטית. בנוסף, ברבעון האחרון של 2025 המוסדיים מכרו מט"ח בסכום שיא של 13.3 מיליארד דולר.

גם ההשקעות הזרות עשו את שלהן. לפי בנק ישראל, ב-2025 תושבי חוץ השקיעו נטו בישראל 39 מיליארד דולר, בהשוואה ל-25 מיליארד ב-2024.

השקל שבר שיאים, אך בנק ישראל ספג חבטה "חשבונאית": התחזקותו חתכה את יתרות המט"ח האדירות שלו (כ-234 מיליארד דולר) במונחים מקומיים, מה שהוביל להפסד שערוך "על הנייר" של מעל 66 מיליארד שקל. אלא שבמישור הריאלי התמונה הפוכה: בנק ישראל רשם הכנסות ממומשות של כ-2 מיליארד שקל - רווחים אמיתיים שנבעו מעסקאות ומריביות, הרחק מהתנודתיות התיאורטית של שער החליפין.

בר לביא

דיווח חדש מהלילה שבין רביעי לחמישי מוכיח שאין עשן ללא אש. AI21, חברה שבעבר נתפסה כחלון הראווה של הבינה המלאכותית הישראלית ולא הצליחה לפרוץ לשוק, בדרך להימכר לנביוס של הישראלים ארקדי וולוז' ורומן צ'רנין. נביוס, שהוקמה על ידי חבורה של יוצאי יאנדקס שעלו לישראל כבר לאחר הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב-2014, הפכה בתוך שנתיים לסנסציה בשוק ההון. מנייתה טיפסה בכמעט 50% מתחילת השנה והיא כבר נסחרת ב-32 מיליארד דולר. זאת, בזכות המוחות שלקחה עמה מפעילות ה-AI של יאנדקס הרוסית ובזכות מניית יאנדקס, שהמסחר שבה הושבת עם הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, וכעת הופשרה עבור נביוס.

נביוס כבר הספיקה להחתים את מטא ומיקרוסופט על חוזי ענק שמנים בני מיליארדי דולרים כל אחת. ולמרות שהחברה רשומה בהולנד, היא נושאת DNA ישראלי ומרכז פיתוח בתל אביב. כך, ייתכן כי מי שישלוט במודלי ה-AI הישראלים המתקדמים של AI21 לא יהיה שעשוע, אלא מייסד יאנדקס לשעבר ארקדי וולוז'.

אסף גלעד