בוול סטריט עוקבים מקרוב אחר ענקית השבבים אינטל , שנהנית מעשרה ימים של ביצועים מעולים - וחריגים. מאז תחילת החודש רשמה המניה זינוק של 58%, הרצף החיובי ביותר של החברה מאז שנות השבעים. לפי ההערכות, רצף העליות הנוכחי הוסיף לאינטל כ־100 מיליארד דולר לשווי השוק, שטיפס מרמה של 216 מיליארד דולר ל־320 מיליארד דולר. כפי שדווח ב־CNBC, אינטל רשמה רצפים דומים בעבר בספטמבר 2023 ובמאי 2005, אז נמשכו העליות לאורך 13 ימי מסחר.
● טאבולה תפטר כ-100 עובדים, המהווים 5% מכוח האדם בחברה
● השיטה שסידרה למשקיע הסדרתי אקזיט של מיליארד דולר
שטף הכרזות ועסקאות
אנליסטים מעריכים כי רצף של עסקאות ענק והכרזות אסטרטגיות הוא שהוביל לראלי הנוכחי, ובו שיתופי פעולה עם גוגל ועם אילון מאסק. לפי דיווח בבלומברג, העלייה החדה הפכה את אינטל במהירות לאחת המניות החמות ביותר במדד S&P 500. בדיווח צוין כי שטף החדשות הטובות במהלך השבועיים האחרונים "חידש את התלהבות המשקיעים מכך שיצרנית השבבים עשויה לבצע תפנית דרמטית לאחר שנים של ביצועים נמוכים, על רקע חששות שאיבדה את יתרונה בייצור מוליכים למחצה".
אינטל הודיעה בימים האחרונים על הרחבת השותפות עם גוגל, שתשתמש ביחידות העיבוד החדשות Xeon 6 לאימון מודלים של בינה מלאכותית ולביצוע הסקה. לצד זאת, החברה הצטרפה בשבוע האחרון לפרויקט Terafab של אילון מאסק באוסטין, טקסס. במסגרת המיזם תתכנן ותייצר אינטל שבבים בהתאמה אישית עבור החברות שבבעלות מאסק, בהן xAI, SpaceX וטסלה.
בנוסף למהלכים אלו, אינטל רכשה בחזרה את המניות שנותרו ממפעל השבבים שלה באירלנד בעסקה שנאמדת ב־14.2 מיליארד דולר. יש להזכיר כי באוגוסט האחרון רכשה ממשלת ארצות הברית כ־10% ממניות החברה, מתוך הכרה בה כחברה המקומית היחידה המסוגלת לייצר שבבים מתקדמים. חודש לאחר מכן הודיעה גם אנבידיה על שיתוף פעולה טכנולוגי עם אינטל בהיקף של 5 מיליארד דולר, עסקה שמנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג הגדיר כ"השקעה מדהימה".

"לא צריך לעבוד קשה"
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, מסביר לגלובס כי מצב המניה בחודשים האחרונים היה כה ירוד, עד שבשורה כזו הפכה למתבקשת. לדבריו, "לא צריך לעבוד קשה מדי כדי להרים את הסנטימנט השלילי במניה לאחר רצף ההודעות הטובות, מהשקעות אנבידיה והממשל ועד גוגל ומאסק". וסצ'ונוק מוסיף כי הבעיה של אינטל לא הייתה מחסור במזומנים אלא קשיים משמעותיים בייצור, אך ברגע ששמות כמו מאסק וגוגל חותמים איתה על הסכמים, הסנטימנט משתנה. "כשאינטל מראה שהיא משקיעה סכומי עתק בכושר הייצור שלה, כפי שעשתה ברכישת המניות במפעל, זהו סימן עבור וול סטריט לכך שהחברה מחזיקה בצבר הזמנות ממשי".
לדברי וסצ'ונוק, המהלכים האחרונים מציבים תחרות לאנבידיה, שכן "כל הלקוחות מחפשים בנרות מקור נוסף לשבבים שאינו אנבידיה. המוצרים שלהם הם הטובים ביותר אך גם היקרים ביותר, ולכן השוק זקוק לתחרות". הוא מוסיף כי קיים חשש שמאנבידיה תיתקל בבעיות בכושר הייצור ובמגבלות נוספות, ולקוחות המבקשים לממש את תוכניותיהם אינם רוצים להיות תלויים בספק יחיד. "אנבידיה יכולה אמנם לפצות על כך באמצעות עליות מחירים, אך ברור שהלקוחות מחפשים פתרונות נוספים". במקביל, תומאס הייז, יו"ר וחבר מנהל ב־Great Hill Capital המנהלת נכסים בשווי של כמיליארד דולר, אמר לבלומברג כי "ברור שאינטל כבר אינה מחוברת למכשירי החייאה".
העובדים הישראלים שמרוויחים בגדול מהזינוק במניה
עבור יותר מ־9,000 עובדי אינטל בישראל - מחציתם במרכזי הפיתוח בחיפה, פתח תקווה וירושלים, והשאר במפעל הייצור בקרית גת - הזינוק לשער של כ־64 דולר הוא בשורה דרמטית ומשתלמת במיוחד. המרוויחים הגדולים הם אלו שהצטרפו בשנים האחרונות, כשהמניה דשדשה בטווח של 30־20 דולר. כדי לעמוד בסטנדרט השכר בענף, עובדים אלו קיבלו כמות גדולה יותר של יחידות מניה, שערכן כעת כמעט שילש את עצמו.
לפי נתוני Levels.fyi, מהנדס חומרה ממוצע באינטל משתכר כ־71 אלף שקל בחודש (כולל שכר בסיס של 56 אלף שקל, בונוסים וחבילת מניות של כ־11 אלף שקל). העלייה הנוכחית מקפיצה משמעותית את רכיב המניות בחבילת התגמול ומחזירה אותן לשווי שיא שלא נראה מאז 2021.
כדי להגיע לממוצע חבילת המניות, נדרשו בעבר כ־137 מניות ששוות כיום כמעט 26 אלף שקל. עובדים שהצטרפו לפני שנתיים כשמחיר המניה עמד על 34 דולר, וכבר שחררו מחצית מהחסימה, נהנים מזינוק מיידי. לפי הערכות, עובדים רבים (כולל כאלו שעברו לאנבידיה או לברודקום) שומרים את המניות בציפייה לעוד עליות. רכיב המניות באינטל מהווה כ־10% מהתגמול בתפקידים זוטרים, ומטפס ל־20%־25% בתפקידי ביניים ובדרגים בכירים.
בישראל מנוהלים פרויקטי הדגל של אינטל העולמית, בהם מעבדי "פנתר לייק" ו"לונאר לייק" למחשב האישי, ופיתוח חטיבת השרתים תחת הנהגת קרין אייבשיץ־סגל. למרות האווירה החיובית והחשיבות האסטרטגית, בקרב העובדים עדיין קיים חשש מפיטורים. לפי ההערכות, גלי הקיצוצים שנערכו לאחרונה בעולם צפויים להגיע באיחור למרכז המקומי, שהליכי השינוי בו התעכבו בשל שאגת הארי.
אסף גלעד
ומה יהיה הלאה?
למרות הזינוק האחרון, מניית אינטל עדיין נסחרת בשפל ביחס לשיא שקבעה ב־2020. לפי בלומברג, מתוך 52 אנליסטים שעוקבים אחר החברה, רק עשרה מחזיקים בהמלצת "קנייה" ושישה ממליצים על "מכירה". חלק מהאנליסטים מדגישים כי על המשקיעים לאמץ מבט ארוך טווח, שכן אינטל אמנם צפויה לרשום השנה הפסד נקי של כ-17 סנט למניה, אך התחזיות צופות רווח של 33 סנט למניה ב-2027 וזינוק ל-2.13 דולר למניה עד 2029.
בוול סטריט עדיין שומרים על זהירות והמניה אף רשמה ירידות בימים האחרונים. וסצ'ונוק מסביר כי התרחיש הזה חזר על עצמו בדוחות קודמים, שבהם הציפיות היו גבוהות אך נקודת ההכרעה איכזבה. "אנו מעריכים כי בטווח הקצר המשקיעים עלולים להתאכזב בשל הגידול בהפסדים", הוא אומר, ומציין כי ההכרזות האחרונות לא יקבלו ביטוי פיננסי בדוחות בשנתיים הקרובות. לדבריו, החברה עדיין עוברת תקופה מאתגרת, בעוד הראלי הנוכחי נשען בעיקר על ציפיות לעתיד. "חובת ההוכחה נותרה גבוהה, אך כשיש לאינטל שותפים כמו גוגל ומאסק, המסלול עשוי להיות קל יותר".
התנודות במניה לא נעלמו גם מעיניהם של המוסדיים בישראל: מנתוני סמארטבול עולה כי הם מחזיקים במניות אינטל בשווי כ־30 מיליון דולר. לפי הניתוח, 34 גופים שונים מחזיקים במניה, ובעיקרם מיטב, גופי גמל בניהול מיטב וקרנות הנאמנות של מור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.