כשהדולר המתרסק מטלטל את אסטרטגיית ההשקעות

מבאס לראות את השאלות הללו כעת. האזהרות על כך שהשקל כנראה יתחזק נכתבו כל כך הרבה, גם על ידי כותב שורות אלה, כבר לפני שנתיים. סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט, למשל, אמר בזמנו: "ברגע שתהיה רגיעה בישראל, השקל יכול להתחזק בצורה דרמטית. ייסוף של 4% או 5% בחודש יכול להיות קטלני, ולמרות שנכון שעכשיו זה נראה כמו חזון אחריות הימים, זה עשוי לקרות".

אותה תוצאה קטלנית משתקפת היטב בפער התשואות בין מסלולי המניות (29% בשנה האחרונה) לעומת 3.4% במסלולי S&P 500. מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא נהנו כמעט מתשואה, בזמן שהשווקים זינקו.

את השאלה האם השקל יתחזק או ייחלש נשאיר בצד. אבל האירוע הזה מזכיר שוב את הכלל הכי בסיסי בעולם ההשקעות: פיזור, פיזור, ושוב פיזור. כל המומחים אומרים ש"אף אחד לא יודע להעריך את כיוון המט"ח". גם אם יש לכם תזה, לא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד. לא בטוח שכדאי לשים את כל הכסף על S&P 500, והשנה האחרונה מוכיחה זאת, אך גם לא כדאי ללכת לקיצוניות השנייה, לוותר על חשיפה למט"ח או ללכת אול אין על ישראל. הכיוון יכול להשתנות, גם אם כרגע זה לא נראה כך. למשל, בגלל ירידות חדות בשווקים.

ואם כל כותרת על דולר שוקע או שקל נוסק עושה לכם כאב בטן ותהיות לגבי אסטרטגיית ההשקעה, אולי צריך לחשוב עליה לפי כל פרמטר נדרש - רמת סיכון, נזילות וכל זה. גם אם צריך לבלוע את הגלולה של הצניחה בדולר, היא לא מבטלת החלטות שעשינו בלי רעשי רקע.

נתנאל אריאל

האחרון מצא כי נפלו פגמים בטוהר המידות של גופמן סביב התנהלותו כמפקד אוגדה בהפעלת הנער בן ה-17, אורי אלמקייס, לצורך מבצע השפעה. אחרי שהמבצע הסתבך, אלמקייס נכלא לשנה וחצי בגין פרסום מידע מסווג, והאישום נגדו בוטל רק אחרי שהתברר שהופעל באישור גופמן. אלמקייס עתר לבג"ץ בעקבות אישור המינוי, אשר לו התנגד גם ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע.

מעבר לפגמים בהתנהלות גופמן, ההחלטה לאשר את כהונתו בראשות אחד מגופי הביון המרכזיים של ישראל מבלי שצבר ניסיון רלבנטי, ועל רקע קרבתו האישית לנתניהו, חושפת את הכשל המובנה בהרכב הוועדה. כך, איינהורן היא תומכת נלהבת ברה"מ (ואמו של שרוליק איינהורן, החשוד בפרשות קטארגייט והבילד); הרשקוביץ כיהן כשר בממשלת נתניהו ומונה על ידו לנציב שירות המדינה; וטרי, שכיהן כיו"ר רשות ני"ע, היה בעברו בליכוד. עם ההרכב הזה, הוועדה איננה אלא חותמת גומי למועמדי נתניהו. פיקוח אמיתי יהיה אפשרי רק אם להבא ייבחרו מועמדים עצמאיים כחברי ועדה, או שהסמכות למנותם תוצא כליל מידי הממשלה.

עמירם גיל

הכבאות, באופן חריג, יצאו בקמפיין נגד ההצעה, כולל סרטון מפחיד ברשת. אבל הקמפיין לא הצליח, וברביעי בערב המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הצביעה ברוב של 21 בעד ו-4 נגד לטובת ההקלה הרגולטורית.

כעת שר הפנים צריך לחתום על התקנות החדשות. בימים כתיקונם, מדובר בעניין פורמאלי בלבד. אלא שהיום אין שר פנים קבוע שיכול לחתום. שר הפנים משה ארבל מש"ס פרש, יחד עם כלל סיעתו, כמחאה על אי-קידום חוק הפטור מגיוס. בינתיים הממשלה לא מעיזה למנות מחליף קבוע מסיבות פוליטיות: שר הפנים הוא סמכות חשובה מול ראשי ערים, וסירוב להם עלול להיות מסוכן לקראת הפריימריז הצפויים בליכוד. חמור מכך, דחיקת אנשי ש"ס החוצה עלולה לגרור תרעומת שתקשה על הליכוד להעביר חוקים ולהרכיב את הקואליציה הבאה.

כך, מה שהתחיל כשיח ציבורי ראוי מאוד על גבולות הרגולציה והמחיר שהיא גובה בעלויות הדיור ובהתחדשות עירונית, נתקל בקיר האבסורד של הפוליטיקה היום-יומית. היכולת לנהל דיון מורכב על רגולציה מתנגשת עם הסחר-מכר הפוליטי שעושים לנו מעל הראש.

עידן ארץ