נמחקה תביעת הענק הייצוגית נגד "בית הפנקייק"

בית המשפט מחק את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד "בית הפנקייק" בהיקף של מעל 2.5 מיליון שקל, שהגושה בטענה כי הרשת מטעה את לקוחותיה לחשוב שהם צורכים סירופ מייפל אמיתי בעוד מדובר בסירופ בטעם מייפל. בית המשפט הורה על דחיית התביעה ומחיקת ההליך בשלב מקדמי זה של התביעה, לאחר שהוגשה בקשה להסתלקות מהתביעה ללא כל פסיקת גמול בידי המבקש, ובטרם הוגשה תגובת בית הפנקייק עצמו.

● שאלות ותשובות | השופטים יקבלו כלי חדש שיסייע לעבודתם. האם הוא יפחית את העומס?
● ביהמ"ש קבע: האישה תקבל מעל 200 מיליון שקל מהגרוש

המבקש טען כי הוא חייל בסדיר ומשפרצה המלחמה הוא אינו מעוניין להמשיך להיות מעורב בהליך המשפטי וביקש למשוך ידיו מההליך. ב"כ המבקש טען בפני בית המשפט כי הסיבה בגללה הוגשה בקשת ההסתלקות היא בשל התערבות של ח"כ אביר קארה וההתבטאויות שלו ברשתות כלפי ההליך. לאור כל אלו, קבעה השופטת יעל מושקוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כי "בנסיבות בקשת ההסתלקות לא מצאתי שיש צורך לנסות ולאתר מבקש חלופי. העובדה כי ב"כ המבקש לא עלה בידו לאתר מבקש חלופי על אף המאמצים שעשה, עשויה אף היא לבסס את עמדה כי אין אינטרס ציבורי מהותי בבקשת האישור".

נזכיר כי התביעה הוגשה בתזמון מורכב, יומיים בלבד לפני פרוץ מבצע שאגת הארי. בזמן שהנהלת רשת בית הפנקייק נאבקה לשלם משכורות לעובדים בתוך חוסר ודאות כלכלית, היא נאלצה לגבש גם מענה משפטי. עילת התביעה התמקדה בשאלה: האם המייפל הוא אכן מייפל. בבקשה נטען כי הרשת מטעה את לקוחותיה לחשוב שהם צורכים סירופ מייפל אותנטי, בעוד שעל האריזות מתנוסס הכיתוב "סירופ מייפל" ומדובר בנוזל תעשייתי, כך נטען. לטענת התובעים, "סירופ המייפל" הוא למעשה "נוזל תעשייתי" המכיל חומרים משמרים וחומרי טעם. טענות דומות הועלו גם לגבי סירופים אחרים ברשת, כשהטיעון המרכזי הוא הטעיית צרכנים: הלקוחות הולכו שולל לחשוב שמדובר ברטבים משובחים המבוססים על חומרי גלם טבעיים, בעוד שבפועל מדובר במוצר תעשייתי.

לא פעם כלי התביעה הייצוגית מנוצל לרעה

התביעה נגד בית הפנקייק הציתה את הוויכוח על ניצולו של כלי התובענה הייצוגית - במיוחד במקרים שמעוררים תהיה לגבי נחיצותם. השאלה המשפטית: האם כיתוב המילים "סירופ מייפל" על אריזה המכילה מוצר תעשייתי, במקום "סירופ בטעם מייפל", מהווה עילת תביעה מספקת? כדי להבין את הנושא, צריך לצלול למהות. תובענה ייצוגית היא מכשיר דיוני ייחודי שנועד למצב בו הנזק לצרכן הבודד קטן מכדי להצדיק תביעה פרטית. ללקוח שקנה פנקייק אין תמריץ כלכלי לשכור עורך דין בגלל איכות הסירופ, אך כשמאחדים אלפי לקוחות, התביעה הופכת לכדאית ובעלת כוח הרתעה. המטרה של המנגנון הזו היא הגברת אכיפת החוק, הרתעת חברות מניצול כוחן לרעה וצמצום פערי הכוחות בין התאגיד לצרכן. ממבט על, לא פעם הכלי הזה מנוצל לרעה. תביעות אזוטריות נעטפות בתיאורים רבי חשיבות, כשמטרתן האמיתית אינה תיקון עוולה אלא "סחיטת" פשרה כספית מהירה. בעלי עסקים מוצאים עצמם בלחץ לשלם כדי להיפטר מהליך משפטי יקר, פגיעה תדמיתית או חובות דיווח - גם כשמדובר בתביעה חסרת בסיס.

נזכיר כי רק לפני שבועיים יצא פסק דין מבית המשפט העליון שבו שניים מתוך שלושה שופטים אותתו לערכאות מטה שבשלה העת לפסוק הוצאות כבדות יותר על מבקשי בקשות אישור תביעות ייצוגיות במקרים המתאימים. לגישת השופט כשר, ניתן לשקול הוצאות כבדות יותר על המבקש כאשר ההליך נמחק או נדחה. השופטת רונן מנתה רשימת מקרים שבהם ניתן לשקול לדעתה את החמרת פסיקת ההוצאות: בתחומים המתאפיינים בריבוי בקשות סרק; בתחומים שבהם אין פערי מידע משמעותיים; במקרים שבהם אין תשתית עובדתית או משפטית מינימלית; בתביעות משוכפלות שדרשו השקעה מינימלית; כשיש פער בין הנטען למציאות בפועל; או במצבים של חוסר תום לב, גם אם לא מדובר בבקשת סרק.

מטעם עו"ד עו"ד אייל בליזובסקי ב"כ המבקש נמסר: "תגובתי הוגשה לבית המשפט והיא מדברת בעד עצמה. ⁠בית המשפט לא דחה את הבקשה אלא מחק אותה בהסכמת הצדדים מה שאומר שניתן להגישה מחדש באמצעות מבקש אחר. מה שנדחה היא תביעתו האישית של המבקש לבקשת".