הסיגריה ששברה את טראמפ? מה עומד מאחורי הדיווחים על פיטורי ראש ה־FDA

איך הגיב הנשיא טראמפ לדיווחים על כוונתו לפטר את ראש ה־FDA מרטין מקארי • החברות הישראליות שזינקו בעקבות דוחות טובים • הסטארט־אפ הצעיר שזכה במכרז של משרד הבריאות הסלובקי • וכנס הביומד שיוצא לדרך השבוע, לראשונה בשיתוף רשת 8400 • השבוע בביומד

חדשות הביומד / צילומים: AP- Jose Luis Magana, Julia Demaree Nikhinson
חדשות הביומד / צילומים: AP- Jose Luis Magana, Julia Demaree Nikhinson

הסיגריה ששברה את טראמפ? הכיסא של ראש ה־FDA מתנדנד

"מה עם מקארי? הכול בסדר. אני קורא על זה הרבה, אבל אני לא יודע על זה כלום" - כך הגיב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הדיווחים בכמה מכלי התקשורת, שלפיהם הוא כבר חתם על צו לפטר את ראש ה־FDA מרטין מקארי.

עם מיליוני צפיות ומעריצים הוא הפך לגורו של המתמטיקה בישראל
הניסוי שהקפיץ את המניה של תרופה לקרחת משנות ה־80 והחזיר אותה לכותרות

הידיעות על פיטוריו המתקרבים של מקארי החלו כחשיפה של בלומברג ולאחר מכן אומתו על־ידי "וול סטריט ג'ורנל" ופוליטיקו, אך לא ניתן להן עדיין תוקף רשמי. ברקע המהלך הזה עומדת, לפי התקשורת בארה"ב, המחלוקת סביב סוגיית הסיגריות האלקטרוניות.

בשבועות האחרונים הפעיל טראמפ לחץ על מקארי לאשר במהירות מוצרי וייפ (סיגריות אלקטרוניות המכילות ניקוטין) בטעמים, הנחשבים מפתים במיוחד לבני נוער. טראמפ הבהיר כי המוצרים הללו חשובים לקהל המצביעים שלו, אבל מקארי הטיל וטו. לבסוף, במקביל לפרסומים על כוונת טראמפ לפטרו, מקארי אישר. ייתכן שזה היה מאוחר מדי מבחינת הנשיא.

נקודות חיכוך נוספות היו סביב התרופה להפלות מיפפריסטון (מיפיג'ן), שרפובליקאים בקונגרס מנסים להביא ללחסימת השימוש בה וטוענים שמקארי מונע זאת.

מקארי, מינוי של רוברט פ. קנדי ג'וניור, שר הבריאות של טראמפ, דווקא שיתף פעולה עד היום עם כמה מהמהלכים השנויים במחלוקת של הממשל. הוא לא התנגד כשקנדי חסם פרסום מאמרים הנוגעים לבטיחות חיסונים לקורונה ולשלבקת חוגרת, או כשקנדי וטראמפ טענו שמצאו את הסיבה ואת הפתרון לאוטיזם, בניגוד לקונצנזוס המדעי. הם פעלו בתיאום גם בהחלטה להסיר אזהרות לגבי תופעות לוואי מאריזות הורמונים לטיפול בתסמיני גיל המעבר.

מקארי הוביל, בתמיכת טראמפ וקנדי, קו של הפחתת העול הרגולטורי על חברות התרופות וצמצום מספר הניסויים הנדרשים, וגיבש תוכנית לקידום מהיר של תרופות ש"תואמות את סדרי העדיפויות שלנו".

הסיפור הזה מספק הצצה לאופן שבו החלטות מתקבלות כרגע בגוף המוביל בעולם בתחום המזון, המכשור הרפואי והתרופות. בעבר, נשיא ארה"ב ושר הבריאות שלו לא היו מעורבים באופן עמוק כל כך בהחלטות המקצועיות שה-FDA מקבל. ההתנהלות תחת ממשל טראמפ מאופיינת גם בקיצוצים ובחילופי כוח־אדם תדירים וכאוטיים בארגון.

אם מקארי יעזוב, לא ברור מה יקרה לתוכניות שלו לקיצור תהליכי אישור התרופות, נושא שיכול להשפיע מאוד גם על חברות ביומד ישראליות.

נכון לשעה זו, המשרה של מקארי באוויר. בין שיעזוב לבסוף ובין שיישאר, המהלך הנוכחי של טראמפ לא תורם ליציבות הארגון, שלפי בלומברג נמצא "בבלגן גדול".

"המידע מעניין יותר מההכנסות": Immunai מרחיבה את ההסכם עם אסטרהזנקה ב־37.5 מיליון דולר

חברת Immunai הישראלית, שפיתחה כלי בינה מלאכותית המסייע לחברות בתכנון פיתוח התרופות שלהן, הודיעה על הרחבה שלישית של הסכם עם ענקית התרופות אסטרהזנקה, הפעם בהיקף של עד 37.5 מיליון דולר עד סוף 2027.

החברה פיתחה מודל ממוחשב של מערכת החיסון ושל מערכות נוספות בגוף, על בסיס מידע מידע ממקורות גלויים ומטכנולוגיה שבבעלותה לחקר הביולוגיה והגנטיקה של תאים בודדים. המערכת מספקת לחברות המלצות בתחומים של בחירת מטופלים לניסויים, אופטימיזציה של מינונים, סמנים ביולוגיים ועוד.

ל־Immunai יש הסכמים עם 40 חברות, ובהן ענקיות תרופות כמו פייזר, טבע ו־Bristol Myers Squibb. כמו כן, יש לה שיתופי־פעולה עם ארגונים אקדמיים ובתי חולים מובילים, כולל סטנפורד, מאונט סיני וממוריאל סלואן קטרינג, שכוללים שיתופי מידע המחזקים את המערכת שלה.

לדברי ד"ר נועם סולומון, מייסד ומנכ"ל Immunai, המערכת עברה משימוש על־ידי חוקרים לשימוש של מפתחים וכעת גם לניסויים קליניים. "אחת החברות שעבדנו איתן העריכה שאנחנו יודעים לשפר סיכויי הצלחה בניסוי קליני מתקדם מכ־50% עד אפילו 65%, שיפור ששווה המון כסף. חברות משתמשות במוצר שלנו בעשרות ניסויים כאלה".

כמו חברות אחרות המציעות שירותים עתירי בינה מלאכותית לחברות פארמה, Immunai עורכת בהדרגה הסכמים שבהם היא מעורבת בשלבים רבים יותר של התהליך וכך לוקחת נתח יותר גדול מההכנסות, אך אין לה כוונה לפתח מוצר משל עצמה בטווח הקרוב.

"אנחנו נמצאים בתקופה שבה מזומן הוא המלך, המון חברות טובות נסגרות כי נגמר להן הכסף מוקדם מדי", אומר סולומון. "המודל של הביוטק הקלאסי מאתגר מאוד. אנחנו הולכים בדרך מאוד זהירה שמכריחה אותנו להוכיח ערך".

לדבריו, החברה כבר רושמת הכנסות קבועות ובינתיים לא מכוונת להנפקה. "לקחנו פה הימור רציני על המדע הבסיסי, ולחברה כזאת חשוב להישאר פרטית תקופה ארוכה. אנחנו חותמים על הרבה הסכמים מסחריים, אבל המידע שאנחנו מקבלים מהם מעניין אותנו כרגע יותר מההכנסות. אנחנו עדיין עסוקים בהבטחת ההימור הטכנולוגי העמוק שלקחנו. לכן למרות שעד 2028-2029 לא נהיה כנראה תלויים בגיוס כספים נוספים, אנחנו לא רואים הנפקה בעתידנו בשנתיים הקרובות לפחות".

עם שווי של 1.7 מיליארד שקל, סופווייב בדרך לנאסד"ק

מניית סופווייב , המפתחת מכשירים לטיפולים אסתטיים מבוססי אולטרסאונד, עלתה בחמישה הימים האחרונים 8.4% בבורסה בתל אביב, לאחר שהחברה פרסמה דוחות חיוביים. בשנה האחרונה היא השלימה עלייה של 130%, ועכשיו פניה לנאסד"ק. החברה הודיעה על כוונתה להירשם למסחר שם.

עם תשואה של 76% מאז ההנפקה ושווי של 1.7 מיליארד שקל, סופווייב היא ההצלחה הגדולה (אולי היחידה) של בציר הנפקות הביומד ב־2020-2021.

החברה החלה לשווק את המוצרים הראשונים שלה רק ב־2020, ובהדרגה הוסיפה מוצרים, כך שמדובר באימוץ מהיר יחסית של הטכנולוגיה שלה. לפי הדוח שפרסמה, היא מצליחה לשמור על רווחיות וצופה צמיחה נוספת בזכות התרחבות גאוגרפית, בין היתר בשוק היפני. היא גם מצפה ליהנות משוק המשתמשים בתרופות ההרזיה, שחלקם ממשיכים אחר־כך לפרוצדורות מיצוק עור וחיזוק שרירים.

כשבוחנים תוצאות של חברות אחרות בשוק, נראה כי תחום האסתטיקה בארה"ב מתייצב אחרי תקופה חלשה ואולי אפילו מתחיל לצמוח.

דוח מרשים נוסף הציגה חברת יורוג'ן , המפתחת תרופות לסרטן בדרכי השתן. לקראת פרסום הדוח ולאחריו היא עלתה 30%. בשנה האחרונה היא עלתה 183%, והחברה נסחרת לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר.

הצלחתה של יורוג'ן נובעת בעיקר מהשקת המוצר השני שלה, שתחילת דרכו הייתה מגומגמת, וגורמים שונים ב־FDA התלבטו אם לאשרו. אחרי האישור, באמצע 2025, המוצר אומץ על־ידי השוק.

הכנסות החברה גדלו ב־152% בהשוואה לתקופה המקבילה, מעל לציפיות האנליסטים. מתוכן 29.2 מיליון דולר מהמוצר החדש ZUSDURI, הפונה לשוק גדול משמעותית מזה של הראשון. לדברי החברה, הגידול המהיר בהכנסות הוא תוצאה של שיפוי ביטוחי שניתן למוצר.

יורוג'ן מעוניינת להגיש ל־FDA עוד השנה גרסה משופרת של ZUSDURI, ויש לה מוצרים נוספים בפיתוח. עם זאת, היא עדיין רושמת הפסדים משמעותיים. ברבעון האחרון היא הפסידה 23.6 מיליון דולר, שיפור בהשוואה להפסד של 43.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2025. בקופתה יש 140 מיליון דולר אחרי שמיחזרה חוב בתחילת 2026.

השבוע: רשת 8400 מצטרפת לכנס הביומד השנתי

כנס ביומד 2026 ייערך השבוע בפעם ה־24, במשכנו הקבוע במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לראשונה, רשת הבריאות 8400 חוברת למארגני הכנס ובין היתר תוביל את תחרות הסטארט־אפים שתנעל אותו.

ההרצאות והמושבים השנה יתמקדו במגמות ובפריצות הדרך העדכניות ביותר בתחומי הרפואה - מהשפעת הבינה המלאכותית על פיתוח תרופות חדשניות ועד טכנולוגיות לאריכות ימים, חידושים בתחום המוח והסרטן והדור הבא של רפואה גנטית.

כ־150 חברות ישראליות יציגו את מיטב החידושים והטכנולוגיות בענפי מדעי החיים וההלת'טק.

QLog זכה במכרז של משרד הבריאות הסלובקי

סטארט־אפ הבריאות הדיגיטלית הישראלי QLog, המפתח פלטפורמה לניהול תפעולי של מוסדות בריאות, זכה במכרז של משרד הבריאות הסלובקי. במסגרת ההסכם, המוערך בכ־3 מיליון אירו לארבע שנים, תטמיע החברה את הפלטפורמה שלה בכל 19 בתי החולים הממשלתיים בסלובקיה, ותשמש עשרות אלפי אנשי צוות.

QLog פיתחה שיטה ייחודית לאיתור וניטור ציוד ואנשי צוות בבית החולים באמצעות בלוטות' ובינה מלאכותית, ללא צורך בהתקנת חומרה מורכבת. המערכת יכולה לזהות את מיקום המכשירים ואת תקינותם, וכך לבצע אופטימיזציה של תהליכים לוגיסטיים ותפעוליים, לצמצם שגיאות ולמנוע עיכובים.

במקביל לזכייה במכרז, QLog שילבה בפלטפורמה שלה יכולות IoT, כלומר חיישנים למדידת טמפרטורה, לחות, נפח ונזילות, נוסף על היכולות הקיימות לניטור מיקום וניהול המשימות.

החברה נוסדה ב־2019 על־ידי ד"ר עמית להבי, רופא מרדים ובעבר סמנכ"ל פיתוח בחברת HelloTech. עד כה היא גייסה 3 מיליון דולר בהובלת קרן eHealth Ventures. היא מעסיקה כ־15 עובדים בישראל.

מ־QLog נמסר כי החברה הצליחה בשנים האחרונות במאמצי הפיתוח והשיווק שלה, למרות שמנכ"ל החברה ורבים מצוות ההנהלה והעובדים היו בשירות מילואים פעיל של אלפי ימי מילואים במצטבר. המנכ"ל, ד"ר להבי, משרת כרופא ומפקד במילואים ביחידה מובחרת, ובמקביל למילואים ולניהול החברה, עדיין משמש כרופא פעיל בתחום ההרדמה במחלקת הילדים בבית החולים רמב"ם.