המחתרת החדשה של חמאס: המפקדים הזוטרים שהפכו לאנשים הכי חזקים בעזה

שמו של עז א־דין אל-חדאד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בעזה שחוסל בסוף השבוע, חזר פעם אחר פעם בעדויות של חטופים ישראלים ששבו מהשבי. עבור רבים מהם, אל־חדאד לא היה רק עוד שם בשרשרת הפיקוד של חמאס, אלא אחת הדמויות המשפיעות והמאיימות שנותרו ברצועה בשלב המאוחר של המלחמה. הוא היה אחראי, לפי גורמי ביטחון, על שמירת רצף הפעילות של הזרוע הצבאית ברצועה, ועסק בשיקום תשתיות שנפגעו ושמירה על קשר בין מוקדי הכוח השונים של ארגון הטרור בתוך עזה.

● כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל
● "אור איתן" לא מספיקה: מערכת הלייזר הקיימת מפספסת את האיום האמיתי

החיסול של אל־חדאד מצטרף לשחיקה המתמשכת של הנהגת הארגון בתוך הרצועה. יותר משנתיים וחצי לפרוץ המלחמה, ואחרי שורת חיסולים של בכירים בדרג המדיני והצבאי, עולות השאלות מי נותר לנהל את עזה מבפנים ועד כמה חמאס עדיין מצליח לקיים מנגנון פיקוד מסודר ומתפקד בתוך הרצועה.

"כנראה שגם באמ"ן לא מכירים את כולם"

החיסולים בעזה הותירו חלל מסוים בניהול הרצועה. לפי ניתוח המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), חמאס נמצא כעת במורכבות עמוקה: הזרוע הצבאית מתפקדת ברמת השטח, מונעת על ידי מפקדים זוטרים וחסרי ניסיון, בלי מנהיגות בכירה שתכוון אותם. גורם בכיר לשעבר בוועדת החוץ והביטחון אף אומר לגלובס שחלק מהדמויות שנותרו ברצועה הן חדשות ולא מוכרות, כנראה גם לא לאמ"ן.

"יש כרגע בעזה פרגמנטציה עמוקה", מסביר קובי מיכאל, חוקר בכיר ב־INSS ופרופסור במרכז הבינלאומי לשיטור וביטחון באונ' דרום ווילס בבריטניה. "מבחינה צבאית, אל־חדאד היה הבכיר האחרון שנותר ברצועה, וחיסולו יצר חלל גדול".

בפועל, סבור פרופ' מיכאל, הדברים בחמאס עובדים כעת ברמת השטח, עם שיקול דעת של מפקדים הרבה פחות מנוסים. מדובר בשינוי מהותי באופי הפיקוד: מארגון שהתנהל עם שרשרת פקודה ברורה ומנהיגות בכירה שתיאמה בין הזירות, לארגון שמתפקד כעת בצורה יחסית מבוזרת בתוך הרצועה.

"המפקדים האלה אמורים עכשיו לא רק לנהל את הלחימה מול ישראל, אלא בעיקר לעסוק בשיקום הזרוע הצבאית: מינוי מפקדים, בניית מסגרות, גיוס פעילים, ואיסוף אמצעי לחימה", מסביר ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין ולשעבר יועץ לענייני פלסטינים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים. "מדובר באתגר, על אחת כמה וכמה שקשה להכניס אמל"ח לעזה בגלל השליטה הישראלית בציר פילדלפי".

השם המוביל להפוך לאיש החזק בעזה

על פי דיווחים, מי שירש את מקומו של אל־חדאד הוא מוחמד עודה, אך חמאס טרם הודיע על כך באופן רשמי. עודה נחשב לדמות ותיקה ובעלת השפעה בזרוע הצבאית של הארגון. במשך שנים הוא עמד בראש מנגנון המודיעין הצבאי של חמאס, גוף שאחראי בין היתר על איסוף מידע, בניית תמונת מודיעין מבצעית, אבטחת בכירי הארגון ותכנון פעולות נגד ישראל. לפי פרסומים שונים, הוא היה מעורב גם בתכנון מתקפת 7 באוקטובר ונחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר להנהגה הצבאית הבכירה של חמאס.

בניגוד לחלק ממנהיגי ארגון הטרור שהפכו עם השנים לדמויות מוכרות יחסית בציבור הפלסטיני והערבי, עודה שמר לאורך השנים על פרופיל נמוך במיוחד. הוא כמעט שלא הופיע בפומבי, נמנע מראיונות ומחשיפה תקשורתית ופעל בעיקר מאחורי הקלעים של מנגנוני הביטחון והמודיעין של הארגון. במערכת הביטחון בישראל רואים בו דמות חשאית, מנוסה וזהירה מאוד - אדם שפחות מזוהה עם כריזמה ציבורית ויותר עם עבודת מטה, תכנון והפעלה של מנגנונים צבאיים ומודיעיניים.

אם אכן ירש את מקומו של אל־חדאד, ההערכה היא שהוא ינסה להמשיך לנהל את שרידי הזרוע הצבאית במודל מחתרתי ומבוזר, תחת הלחץ הצבאי הכבד שמופעל על חמאס ברצועה.

המפקד הזוטר שמעמדו השתדרג

מלבד עודה, במערכת הביטחון מסמנים בכירים צבאיים נוספים שמעמדם בתוך חמאס השתדרג משמעותית מאז תחילת המלחמה, על אף שב־7 באוקטובר הם לא נחשבו לדמויות הבולטות ביותר בצמרת הארגון. אחד מהם הוא עימאד עקל, שמכהן כראש מנגנון החזית הפנימית של חמאס, גוף המקביל במובנים רבים לפיקוד עורף.

עקל נחשב לדמות ותיקה מאוד בחמאס ופועל בארגון כבר עשרות שנים. לאורך הקריירה שלו מילא שורת תפקידים ביטחוניים וצבאיים, בהם אחריות על מנגנוני אבטחה, התמודדות עם משתפי פעולה וניהול מערכים פנימיים בתוך הרצועה.

במערכת הביטחון בישראל מייחסים לו ניסיון רב בעבודת מטה, ארגון והפעלת מנגנונים פנימיים, ופחות תדמית של "מפקד שטח" קלאסי. לפי הערכות, מאז המלחמה עקל הפך לאחת הדמויות שמעורבות בניסיון לשמר את התפקוד הפנימי של חמאס בתוך הרצועה, כולל תיאום בין מוקדי הכוח השונים, ניהול מנגנוני החירום והמשך הפעלת המערכות האזרחיות והביטחוניות שנותרו בידי הארגון.

השם שלו מוכר היטב גם בהיסטוריה של הסכסוך מול ישראל. בתחילת שנות ה־2000 היה עקל יעד מרכזי של מערכת הביטחון, ובישראל ייחסו לו מעורבות בפעילות טרור ובהכוונת חוליות ברצועה, לרבות רצח מפקד בכיר במשטרת עזה באוקטובר 2002. הוא שרד לאורך השנים ניסיונות חיסול ופעל בעיקר מתחת לרדאר, הרחק מחשיפה ציבורית או תקשורתית. גורמי ביטחון מתארים אותו כאדם זהיר, חשאי ובעל קשרים עמוקים בתוך מנגנוני חמאס.

לצד עקל, ניתן למנות שמות כמו תאופיק אבו נעים, ראש מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועת עזה; מוהנד רג'ב, שהיום הוא מפקד חטיבת עזה, תפקיד שבו שימש אל־חדאד ערב המלחמה; ונאפז סביח, שהיה סגן מפקד גדוד והיום הוא מפקד גזרת דרג' תופאח.

נזק אזרחי של 71 מיליארד דולר

ברקע המלחמה, נתוני האו"ם מפברואר האחרון מצביעים כי כלכלת הרצועה התכווצה ב־84% מאז 7 באוקטובר, ושיעור האבטלה טיפס ל־80%. המחירים של מוצרים בסיסיים עלו בפברואר 2026 לבדו בכמעט 38%. במקביל, אלפי בוגרי אוניברסיטאות נאלצו לנטוש את מסלולי הקריירה שלהם ולפתוח דוכני תבלינים או למכור ממתקים ברחוב.

האו"ם והאיחוד האירופי מעריכים את עלות השיקום ב־71 מיליארד דולר על פני עשור, כשבתוך 18 חודשים בלבד יידרשו 26 מיליארד דולר כדי לשקם את התשתיות הבסיסיות ולהחזיר לאוכלוסייה גישה למים, חשמל ושירותי בריאות.

מבחינת הניהול האזרחי בעזה, אחד השמות הבולטים בעזה הם עלי אל־עאמודי, חבר בלשכה המדינית של חמאס ועל פי דיווחים מופקד בפועל על ניהול עבודת הלשכה המדינית ברצועה. "עאמודי הוא דמות מרכזית כרגע בעזה. הוא פחות מוכר לציבור הישראלי, אבל הוא חבר הלשכה המדינית ומנהל את מערכי השלטון ברצועה. הוא ואנשי ההנהגה בקטאר מגבשים יחד את האסטרטגיה - גם השליטה היומיומית וגם קביעת העמדות בנושאים כמו פירוק מנשק, ושם, לדעתי, אין שום כוונה להתגמש", אומר ד"ר מילשטיין.

לצידו יש את מוחמד אסמאעיל דרוויש, שהוא ראש מועצת השורא של חמאס (הגוף שמנהל את מוקדי הכוח ואת דרגי ההנהגה בארגון). אלא שפרופ' מיכאל סבור שכוחו מאוד מוגבל בהיררכיה הארגונית. "הוא יותר פיגורה פנים־מפלגתית, חצי־הלכתית", אומר פרופ' מיכאל.

בשורה התחתונה, בעזה של 2026 אין כיום דמות אחת דומיננטית כמו יחיא סינוואר או מוחמד דף, אלא רשת של מפקדים ואנשי מנגנון שמנסים להחזיק יחד את שרידי הזרוע הצבאית והמערך האזרחי תחת לחץ צבאי, כלכלי והומניטרי חסר תקדים. למרות זאת, נראה כי הארגון עדיין מצליח לשמר מנגנון תפקודי חלקי בתוך הרצועה - גם אם מבוזר, מאולתר ופחות מנוסה מבעבר.