הדרך היחידה להסכם: טראמפ יידרש לוויתורים כואבים מול איראן

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● כותרות העיתונים | זאת הסיבה שבטהרן עדיין נשארים סביב שולחן המו"מ
● כותרות העיתונים | ישראל מאותתת לגאורגיה: התקרבות לאיראן לא תעבור בשקט

1בניו ערב טוענים: "חיסולי חמאס לא משנים דבר - הם נועדו לציבור הישראלי"

"מעטים מיעדי המלחמה של ישראל הושגו בעזה. החיסולים הממוקדים של בכירי חמאס משנים מעט מאוד מבחינה אסטרטגית, אך שולחים מסר לציבור הישראלי לפני הבחירות", כך פורסם בניו ערב אתר חדשות קטארי שממוקם בלונדון.

בשבוע שעבר ישראל חיסלה את מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, עז א־דין אל־חדאד, אחד מאדריכלי טבח ה-7 באוקטובר. ימים ספורים לאחר מכן יורשו, מוחמד עוד, חוסל בתקיפה אווירית. לפי הניו ערב, "ההתנקשויות נראות כמיועדות להעביר מסר שלפיו ישראל השיגה פריצת דרך מודיעינית משמעותית בתוך ההנהגה הבכירה של חמאס".

עם זאת, אנליסטים אומרים כי "עיתוי החיסולים מצביע על דינמיקה אחרת הפועלת ברקע: לחץ פוליטי פנימי גובר, על רקע מלחמה ממושכת ובחירות הרות הגורל המתקרבות".

מוסטפא איברהים, פרשן פוליטי פלסטיני מעזה אמר לניו ערב, כי העיתוי של החיסולים אינו ניטרלי "הוא נועד לשרת את הקהל הישראלי לא פחות משהוא משקף התפתחויות בשטח". לדבריו החיסולים אינם עניין צבאי גרידא אלא "מסר פוליטי שנבנה בקפידה, שנועד להשיב את הביטחון בתוך ישראל ברגע של דיון ציבורי עמוק על מסלול המלחמה, על מחירה ועל יעדיה הבלתי פתורים".

איברהים הבהיר "כאשר ישראל מציגה חיסול ברמה כזו, הוא מתורגם מיד לנרטיב של שליטה, עליונות מודיעינית והתקדמות. זה חשוב בזירה הפנימית, במיוחד עבור ממשלה שנמצאת תחת לחץ, ביקורת ושאלות בנוגע לשאלה אם השיגה משהו מכריע בעזה". לדבריו "המסר הוא לא על התוצאה, אלא על חיזוק התחושה שהמלחמה מנוהלת".

בניו ערב אומרים כי החיסולים עשויים "לחזק זמנית את מעמדו של נתניהו", אך בפועל "השפעתם הצבאית ארוכת הטווח נותרת לא ודאית, והתועלת הפוליטית שהם מניבים היא לעיתים קרובות קצרת מועד".

הפרשן מוחמד אבו קמר אמר לאתר כי "הבעיה אינה בביצוע המבצעים, אלא בהמרתם להישגים פוליטיים מתמשכים. בלי זה, גם חיסולים בפרופיל גבוה נותרים משמעותיים מבחינה טקטית אך מוגבלים מבחינה אסטרטגית".

בינתיים, חמאס ממשיך להשתקם ולהתארגן מחדש "מה שאומר שהדינמיקות המבניות של הסכסוך נותרות ברובן ללא שינוי, למרות עוצמת התקיפות", הבהיר קמר.

גם מבחינת חמאס החיסולים לא משנים את הארגון. אחד המחבלים אמר לניו ערב "הכיבוש טועה אם הוא מאמין שהסרת יחידים יכולה לשנות את טבעה של המערכת".

מתוך הניו ערב מאת מוחמד עומר, לקריאת הכתבה המלאה.

2בטלגרף טוענים: "ישראל לא רק מחלישה את חיזבאללה, אלא מצילה את לבנון"

"התקיפות של ישראל נגד חיזבאללה אינן רק מפרקות שלוחה איראנית, אלא גם מצילות את העם הלבנוני", כך פורסם בטלגרף בכתבה, שכותרתה "ישראל רושמת ניצחון שקט מול הקו הנוקשה באיראן", מאת קון קופלין עיתונאי בריטי ומומחה למזרח התיכון.

במשך 40 שנים מאז חיזבאללה הקים את "מעוז הטרור שלו בלבנון", איראן "מחזיקה בלבנונים כבני ערובה", ובמקביל מקדמת את מטרתה "השמדת ישראל". בינתיים חיזבאללה "רחוק מלהתעניין בהגנה על האינטרסים של העם הלבנוני, ונותר במקום זאת אובססיבי להמשך המתקפה על ישראל", כותב קופלין.

לדבריו חיזבאללה מזלזל בעם הלבנוני והדוגמה המובהקת לכך הוא "גל התקיפות המחודש נגד צפון ישראל שעורר את סבב הלחימה האחרון".

קופלין טוען כי "התעקשותו של חיזבאללה לגרור את לבנון למלחמה עם ישראל, נראית כבלתי פופולרית מאוד בקרב רוב הלבנונים". סקר שנערך לאחרונה הראה כי "79% מהלבנונים סבורים שרק צבא לבנון צריך להיות רשאי לשאת נשק, בעוד 86% מתנגדים לעימות ישיר עם ישראל".

לדבריו הסיכוי היחידי של לבנון להשתחרר מחיזבאללה הוא "שישראל תעשה עבורה את העבודה", וזאת באמצעות "השמדת תשתית הטרור הנרחבת שחיזבאללה הקים בדרום לבנון".

קופלין טוען שאיראן מנסה לקשור את ההסכם עם ארה"ב בהפסקת התקיפות הישראליות בלבנון. לדבריו אם לנשיא האמריקאי יש "עניין בשמירה על ביטחון עתיד המזרחי התיכון - הוא יסרב לכך".

לדבריו "נראה ברור שנתניהו מתכוון להמשיך במתקפה עד שחיזבאללה לא יאיים עוד על ביטחונה של ישראל, בלי קשר לשאלה אם ארה"ב ואיראן יחתמו על הסכם שלום. קמפיין ישראלי מוצלח להשמדת חיזבאללה יספק לגבולה הצפוני של ישראל רמת ביטחון שהאזור לא חווה זה שנים רבות. בינתיים, אזרחי לבנון יוכלו לחגוג את שחרורם מכבלי המדכאים הנתמכים בידי איראן".

מתוך הטלגרף מאת קון קופלין, לקריאת הכתבה המלאה.

3 זו האופציה הפחות גרועה של טראמפ באיראן

לאור המשא ומתן המדשדש עם איראן "ארצות הברית עדיין תקועה בלימבו אסטרטגי, בלי פתרון ברור לסכסוך באופק. למרות שבועות של תקיפות אוויריות קשות, הרפובליקה האסלאמית נותרה שלמה", פורסם בפורן אפיירס כתב עת אמריקאי יוקרתי למדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים.

בכתב העת נכתב כי "המצב מול איראן בלתי נסבל. אולם ככל שטראמפ זקוק להסכם ורוצה בו כדי לסיים את המבוי הסתום, החלטותיו ממשיכות לחבל בתהליך המיקוח". אולם בשביל להתקדם הסיכוי היחידי שלו הוא "לכייל מחדש את דרישותיו כך שיתאימו למציאות האסטרטגית, שכעת נוטה לטובת איראן. פירוש הדבר הוא לוותר על עמדות מקסימליסטיות בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן, ולזנוח סופית כל תקווה להטיל מגבלות על יכולות הטילים של איראן או על תמיכתה בשליחים".

"כדי שהסכם יחזיק מעמד, טראמפ יצטרך להתמודד גם עם בעיה שנוצרה בעקבות פעולות אמריקאיות ב־18 החודשים האחרונים: היעדר ערבויות אמינות". טראמפ צריך לנקוט עמדה משכנעת ואמינה מול המשטר.

בפורן אפיירס כותבים כי למרות המבוי הסתום "עדיין קיימת דרך צרה להסכם, אך היא תחייב ויתורים אמריקאיים, הן בנוגע למצר הורמוז והן בתיק הגרעין. הערבויות האמינות הנחוצות יכולות לבוא בכמה צורות, ובהן תהליך מדורג שיפריד בין מעמדו של מצר הורמוז לבין המשא ומתן הגרעיני, ויתגמל את איראן על התקדמות בכל אחד מן הנושאים, או שימוש בערבים מצד שלישי כמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית".

הסכם כזה "עשוי להיות בלתי נעים לטראמפ, אך בשלב זה וושינגטון ניצבת בפני אפשרויות גרועות בלבד. עימות בלתי מוגבל סביב המצר רק יחליש את עמדת המיקוח האמריקאית, ככל שההשלכות המאוחרות של הוצאת נפט המפרץ הפרסי משוקי העולם יצטברו ויחמירו. הסלמה צבאית נוספת באמצעות תקיפות נוספות גם היא אינה צפויה להביא לכניעה איראנית".

רק הסכם "צר ובר קיימא יוציא את ארצות הברית מן הבוץ הנוכחי ויגן מפני סבבים עתידיים של עימות בין ארה״ב, ישראל ואיראן, היא התוצאה הפחות גרועה עבור טראמפ, גם אם היא מחייבת ויתורים אמריקאיים לא נוחים. למרבה הצער, הוויתורים הללו הם מחיר מלחמה כושלת שהותירה את ארצות הברית במצב גרוע יותר מזה שבו הייתה כשנכנסה אליה".

מתוך הפורן אפיירס מאת ג'ניפר קוואנה ורוזמרי קלניק, לקריאת הכתבה המלאה.