זאת הסיבה שבטהרן עדיין נשארים סביב שולחן המו"מ

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● בדרך למחסור דחוף: בית ההשקעות שבטוח - זה מה שעומד לקרות בין איראן וארה״ב
● מחזקת את יכולות ה־AI: אלביט קונה חברה־בת ישראלית

1 איראן חותרת להסכם שיביא לה הקלה כלכלית

בצל התקיפות הממוקדות שארה"ב ביצעה באיראן השבוע, בטהרן עדיין נחושים לחתור להסכם "שישיג הקלה כלכלית, מבלי לאפשר לנשיא טראמפ להכריז ניצחון על סוגיות בתוכנית הגרעין", פורסם בוול סטריט ג'ורנל.

שתי מטרות אלו הן כנראה "מה שמשאיר את איראן סביב שולחן המשא ומתן, למרות תקרית הירי".

התקיפות האמריקאיות התקבלו בהתעלמות יחסית בטהרן וזאת משום שבאיראן רוצים להשיג "הקלה כלכלית באמצעות החזרת השליטה בחלק מכ־100 מיליארד דולר בנכסים שהוקפאו בידי המערב, וכן באמצעות חידוש הגישה לשוקי הנפט העולמיים".

בג'ורנל נכתב כי "איראן אותתה כי התקיפות לא יכשילו את המשא ומתן. ראש צוות המו"מ של טהרן, מוחמד־באקר קאליבאף, נשאר ביום שלישי בקטאר לשיחות". בנוסף, איראן עכבה את ההודעה על כך שאנשי משמרות המהפכה נהרגו בתקיפה האמריקאית "כדי לשמור על המשא ומתן במסלול". דוברת ממשלת איראן, פאטמה מוהאג'ראני, אמרה ביום שלישי כי "הדיפלומטיה צפויה להימשך, על אף הסתירות מצד ארה"ב".

בשנתיים האחרונות טהרן נכנסה לבור כלכלי ומבינה כי בשביל לצאת ממנו יש להשיג הקלה כלכלית באמצעות הסכם. "לפני שבעיות יחמירו ויתדרדרו לגל חדש של הפגנות".

בנוסף, נראה כי האיראנים משיגים את השאיפות הגרעיניות שלהם כאשר "התנגדותה של איראן לפירוק תוכנית הגרעין שלה הייתה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בשיחות. טראמפ הקדיש את סוף השבוע להצגת התקדמות במשא ומתן, אף שארה"ב ואיראן עדיין רחוקות זו מזו בסוגיות המרכזיות. נראה כי הוא נסוג מדרישתו שאיראן תעביר את יתרת האורניום המועשר שלה לידי ארה"ב, ואמר כי הוא מעדיף שאיראן תשמיד את החומר הגרעיני או תעביר אותו למדינה אחרת".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת אמר סעיד בנואה פוקון ואלכסנדר וורד. לקריאת הכתבה המלאה

2ההתקרבות לישראל מסבכת את סומלילנד: העולם הערבי מגנה את פתיחת השגרירות בירושלים

בשבוע שעבר שגריר סומלילנד מוחמד חאגי הודיע לנשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג כי המדינה תפתח שגרירות בירושלים. ההכרזה, והקרבה בין המדינות, מעוררות גלים בעולם הערבי.

השבוע שר החוץ של סעודיה, לצד בכירים ערבים נוספים גינה את הצעד "הבלתי חוקי והבלתי מתקבל על הדעת" של סומלילנד לפתוח "שגרירות בירושלים הכבושה". הגינוי של סעודיה הצטרף לגינויים של "מצרים, קטאר, ירדן, טורקיה, פקיסטן, אינדונזיה, עומאן, סודאן, תימן, לבנון ומדינות נוספות", פורסם ברשת החדשות הסעודית אל-ערביה.

בתקשורת הערבית מציינים כי בין המדינות שלא גינו את ההכרזה של סומלילנד, איחוד האמירויות ובחריין, חברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, ששתיהן נרמלו את יחסיהן עם ישראל.

במקביל, בניו ערב כותבים כי סומלילנד "עשויה להתקשות לשמור על מערכת יחסים מאוזנת עם ישראל". שכנותיה של סומלילנד חוששות ממה שהשלטון עלול "להיות מוכן להציע בתמורה להכרה ולשיתוף פעולה מצד ישראל". במילים פשוטות, החשש המרכזי הוא ש"ישראל מבקשת להקים בסיס צבאי בסומלילנד כדי לתמוך בתקיפות אפשריות נגד החות’ים בתימן".

רק לאחרונה שר הנשיאות של סומלילנד, חאדר עבדי, נשאל על האפשרות שיוקם בסיס צבאי ישראלי, וסירב לשלול אותה ואמר בראיון לבלומברג כי "בשלב מסוים יבחנו את העניין".

למרות היחסים הקרובים, בתוך סומלילנד עצמה גוברת התנגדות מהסכנות שעלולות להגיע בעקבות ההתקרבות לישראל ולשאלה "האם סומלילנד עדיין מחזיקה בהגה".

גולייד דפאק, פעיל זכויות אדם בולט בסומלילנד שתמך בממשלה כאשר כוננה את הקשרים, אמר לניו ערב כי "החלטתה של סומלילנד לפתוח את השגרירות הראשונה שלה בירושלים 'מנוגדת למצפון' ותפגע במאבקה להכרה בינלאומית רחבה". והוסיף ""יחסים עם מדינות אחרות צריכים להתבסס על שוויון. הם לא צריכים לסתור את האינטרסים הלאומיים שלך".

אנדראס קריג, מומחה למזרח התיכון מהקינגס קולג' בלונדון אמר לניו ערב כי מדינות בקרן אפריקה ובפרט סומלילנד "מתקשות לקבוע את גורלן בעצמן משום שנראה שהן הופכות למדינות חסות במשחק של מעצמות ביניים".

מקור דיפלומטי סומלי נוסף השמיע אזהרה דומה, ואמר כי קרן אפריקה מסתכנת בכך שתהפוך "לזירת השפעה בלבד של כוחות חיצוניים, אם מדינותיה לא ישיבו לעצמן את היוזמה".

מתוך אל ערביה. לקריאת הכתבה המלאה, ומתוך ניו ערב מאת פייסל עלי. לקריאת הכתבה המלאה

3 "שנאה עתיקה באסתטיקה חדשה": כך הפך האבטיח לסמל של אנטישמיות

"מאז ה-7 באוקטובר האבטיח לסמל של אנטישמיות קיצונית", כך פורסם במידל איסט פורום מכון מחקר אמריקאי. רק לאחרונה שירות המודיעין של גרמניה כלל את דימוי האבטיח "בין הסמלים המזהים של קיצוניות פרו־פלסטינית חילונית ושל אנטישמיות",

בשנתיים האחרונות ההפגנות ברחבי אירופה ובעולם מלוות בדימוי של אבטיח פרוס "בשר אדום, שוליים לבנים, קליפה ירוקה וגרעינים שחורים שצבעיו משקפים את צבעי הדגל הפלסטיני". כאשר "באיקונוגרפיה הפלסטינית, השחור מסמל דיכוי, הלבן תקווה, הירוק את האדמה, והאדום את 'דם השהידים'".

במידל איסט פורום כותבים כי הצבעים של האבטיח לא מסמלים רק את צבעי הדגל אלא גם "שלוש אידיאולוגיות רדיקליות: אדום לשמאל הקיצוני, ירוק לאסלאמיזם, ושחור, או חום לימין הקיצוני" כל אלו "מאוחדות באנטישמיות ובמטרה משותפת: לעשות דה־לגיטימציה לישראל או לחסל אותה. הלבן, שרק לעיתים נדירות הוא צבע של קיצוניות פוליטית, מציין את המעטים שמדברים על 'שלום' בעצרות".

כעת, הזרמים הללו מתקיימים יחדיו תחת מסגרת שמכונה "ברית האבטיח" שנכללים בה "החל מחוגים מרקסיסטיים, פעילי אקלים, קווירים, פמיניסטיות ופעילים 'פוסט־קולוניאליים'" ועד , "רשתות המתיימרות להיות אנטי־גזעניות ואנטי־פשיסטיות, ועד ארגונים אסלאמיסטיים, אתנו־לאומנים טורקים, ניאו־נאצים וחוגי קוורדנקר בעלי נטייה קונספירטיבית". זו אינה קואליציה רשמית אלא "מרחב גיוס שבו האנטישמיות הופכת לשפה המשותפת".

הקבוצות הללו הפכו למשתפות פעולה מאז ה-7 באוקטובר כאשר "מחקרים על הפגנות רחוב מראים כי ארגונים אסלאמיסטיים, קבוצות שמאל רדיקלי וגורמים מן הימין הקיצוני מופיעים באותן הפגנות. ההנחה תמיד זהה: ישראל איננה מדינה לגיטימית, אלא טעות היסטורית שיש לתקן. עבור השמאל הפוסט־קולוניאלי, היא 'מושבת מתיישבים לבנה'" בעוד שעבור האסלאמיסטים, "מדינה יהודית על אדמה הנתפסת כאסלאמית לנצח היא חריגה מחללת קודש". עבור לאומנים "ישראל היא מוצב של 'כוח יהודי עולמי'".

במידל איסט פורום מציינים שמה שמשותף ל"ברית האבטיח" הוא שמדינה יהודית לעולם לא תתיישב עם התפיסות שלהן עבורן "סדר צודק מחייב עולם ללא ישראל".במקביל, "הם ממעיטים בערכה של השואה, מכחישים אותה או הופכים את משמעותה: 'הציונים/הישראלים/היהודים הם הנאצים החדשים'".

"לרוחב כל ספקטרום האבטיח, אלימות נגד ישראלים ויהודים אינה רק מוצדקת אלא גם עוברת רומנטיזציה. טבח 7 באוקטובר מפורש מחדש כ'התנגדות לגיטימית".

במידל איסט פורום כותבים כי גם אם "ברית האבטיח" עלולה להיראות חדשה היא לא אחרת מאשר ביטוי חדש לאנטישמיות עתיקה. "בסופו של דבר, 'משולש האבטיח'הוא שנאה ישנה באסתטיקה חדשה. המערב צריך להחליט אם הוא משרטט קו גבול או מאפשר לה להמשיך לצעוד מאחורי אימוג’ים אופנתיים".

מתוך המידל איסט פורום, מאת יאן קפוסנאק ופליקס הייבאך. לקריאת הכתבה המלאה