סבב הלחימה הציף מחדש את החורים הקיימים במתווה הפיצויים

מתווה הסיוע לעסקים שהוכן עבור מבצע "שאגת הארי" נמצא בתוקף עד לשנת 2030, והוא יופעל אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יחתום על צו חדש בנושא, ללא צורך בחקיקה חדשה.

בשלב הזה של סבב לחימה נוסף מול איראן עוד מוקדם לדעת אם אכן ייחתם הצו, ובעלי העסקים עדיין לא יכולים לדעת - אם יקבלו פיצוי על אובדן הכנסות - לאיזו תקופה יושווה המחזור העסקי שלהם, שכן ביוני אשתקד פרץ מבצע "עם כלביא", אף הוא מול איראן. והאם עובדים יזכו לחל"ת?

● יום של מלחמה: מי רשאי להישאר עם הילדים בבית, והאם מקבלים שכר?
● המשקיעים בתל אביב יצאו לקנות, וגם סבב לחימה עם איראן לא עצר אותם

עד מתי המתווה בתוקף, ומה נדרש כדי להפעילו?

מתווי הסיוע של הממשלה מחולקים למעשה לשניים - האחד הוא מתווה סיוע לעסקים, והשני מתווה הסיוע לעובדים, שכולל את ימי החל"ת.

במסגרת הדיונים על המתווים, שארכו שבועות ארוכים, סוכם לראשונה על מתווה אוטומטי בלחיצת כפתור, שאינו דורש הליך חקיקה ייעודי כפי שהיה בפעמים הקודמות ומאז תקופת הקורונה, דרך מלחמת ה-7 באוקטובר ועד לסבבי הלחימה מול איראן ביוני אשתקד ובמרץ האחרון.

כך, מתווה הסיוע לעסקים נמצא בתוקף עד לשנת 2030, אך כדי להפעילו, על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום על צו שצריך לעבור גם את אישור ועדת הכספים. הצו יכלול שינויים לעומת המתווה הקודם, לנוכח ההבדל בין המערכות.

עד כמה הפגיעה במשק חריפה?

בתחילת מבצע "שאגת הארי", ובמשך חמישה ימים, המשק היה מושבת לחלוטין כמעט, ואילו כעת מערכת החינוך הושבתה ליום אחד, וחלו מגבלות. כלומר, הפגיעה בפעילות העסקית והמשקית אמורה להיות נמוכה יותר.

כך, העלות המשקית של השבתת המשק במסגרת חמשת הימים הראשונים של מבצע "שאגת הארי" הוערכה באוצר בכ-9.5 מיליארד שקל, ואילו משק פעיל עם מערכת חינוך סגורה משית עלויות משקיות שבועיות של 4.5 מיליארד שקל.

במסגרת זאת, השבתת ענפים במשק הביאה לפגיעה של כ-2.4 מיליארד שקל, השבתת מערכת החינוך הביאה לפגיעה של 1.2 מיליארד שקל, ופעילות המילואים לפגיעה של כ-600 מיליון שקל.

מי זכאי לפיצוי?

במסגרת מתווה העסקים, זכאים לפיצוי עסקים עם מחזור שנתי של 12 אלף שקל ועד ל-400 מיליון שקל, אשר יחוו במהלך המבצע ירידה של 25% ומעלה במחזור העסקאות לעומת תקופת הבסיס.

במבצע "שאגת הארי" תקופת ההשוואה הייתה החודשים מרץ-אפריל בתקופה המקבילה אשתקד.

הפעם אם המתווה יופעל, תקופת ההשוואה תצטרך לעבור שינוי, כי גם ביוני אשתקד הייתה לחימה מול איראן. שנת ההשוואה עבור ענף המלונאות צפויה להיות 2023.

מה כולל הפיצוי?

הפיצוי כולל את היקף הירידה במחזור העסק הניזוק, גובה ההוצאות הקבועות שלו ושכר העובדים שלהם שילם במהלך התקופה. החוק גם מקנה פיצויים על נזק עקיף למי שנפגע בנזק ישיר, וכן פיצויים על אובדן שכר דירה.

האם יש תנאים אחרים לעסקים קטנים?

כן. לעסקים קטנים הפיצוי הוא בסכומים קבועים לפי מדרגות ובהתאם לרמת ההכנסה ושיעור הירידה במחזור, ואלה מוצמדים למדד המחירים לצרכן. מתווים פרטניים קיימים בעבור גנים פרטיים שיהיו זכאים לפיצוי גם על החזר כספי להורים, וכן לבני ובנות זוג של משרתי מילואים.

מה לגבי העובדים וזכאותם לחל"ת?

גם למתווה הזה יש אפשרות להפעלה באמצעות חתימה על צו ואישורו בוועדת העבודה והרווחה בכנסת. ואולם בעקבות המאפיינים של "שאגת הארי" הוחלט על תקופת הכשרה לחל"ת של חמישה ימים, לעומת התקופה הקבועה בחוק שעומדת על 30 יום עם אפשרות לקצרה ל-14 יום בלבד. עובד בחל"ת מקבל עד ל-70% משכרו.

איפה החורים במתווה שעדיין לא טופלו?

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, טוען כי אומנם יש לנו חוק מענקים שתקף לחמש שנים, וחל גם על הסבב הנוכחי, אך הנוסח הוא "אנטי-כלכלי ואינו מייצר תמריץ לעסקים להשאיר את המשק פתוח, אם המצב יסלים". זאת, לדבריו, משום שבמבצע "שאגת הארי" בעלי עסקים קיבלו פיצוי על שכר העובדים אם עובדיהם היו בחל"ת עד עשרה ימים. כלומר, אם היה עובד ב-11 ימי חל"ת, וביתרת הימים המעסיק שילם שכר, העובד לא קיבל פיצוי.

גינדי מסביר כי "כעת מדובר בסיפור אחר - כי החוק שתקף לחמש שנים קדימה קובע שאם הוצאת עובד אפילו ליום אחד לחל"ת, לא תקבל פיצוי על יתרת הימים, שכן שילמת לו שכר, אפילו כשיש לך ירידת מחזורים מהותית, והעסק נפגע. ואז מה בעל עסק צריך לעשות? להיענות לקריאה לפתוח את המשק?".

גינדי מוסיף כי אם המבצע כעת היה נמשך, "העסקים היו צריכים לקבל החלטה - או להוציא עובדים לחל"ת לכל המבצע ואז לא לקבל פיצוי על רכיב השכר, אבל בפועל הם לא נשאו בהוצאות השכר והעמיקו את ההפסדים - או שלא להוציא בכלל עובדים לחל"ת, לספוג את ההפסדים כתוצאה מכך ולחכות לפיצוי, אחרי שספגו את כל המבצעים הקודמים. הבעיה היא שלא כולם יכולים לספוג את ההפסדים הללו, וזה גם לא נכון משקית וכלכלית, כי אנחנו זקוקים לכל עסק כמנוע צמיחה למשק בסיום המשבר".

לדבריו, גם הפיצוי שמתקבל בגין הוצאות השכר הוא לא מלא, אלא 75% מהשכר ששילם לעובד, כפול שיעור ירידת המחזורים של העסק. "אם המחזור ירד ב-50%, תקבל 37.5% פיצוי בלבד מסך המשכורות ששילמת. עסק שירד ב-50% במחזור, ברור שנמצא בהפסד משמעותי מאוד, והוא גמור. מנגד, גם העובד שנמצא בחל"ת מפסיד, כי 70% זה המקסימום, אבל עובד שמרוויח 15 אלף שקל מקבל 57%".

לסיכום, מוסיף גינהדי, "מאתמול אני חושב מה להגיד ליועצי המס וללקוחות, יש עסקים שעוד לא השתקמו מ'שאגת הארי'. התחושה היא שהכניסו אותנו ואת המשק למלכודת מסוכנת מאוד לכלכלה שלנו, במיוחד בעת הזו".