שנתיים וחצי למסור של מיליי: האינפלציה צנחה והמטבע יציב, אבל יש גם מחיר

שנתיים וחצי לתוך הכהונה של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, בנק אוף אמריקה מפרסם דוח שהגיע לידי גלובס ומציג תמונה מעודדת במיוחד: המדינה הצליחה לייצב את האינפלציה ולהגדיל את היצוא - אבל הצמיחה הכלכלית עדיין מדשדשת. נציג ישראל לשעבר בבנק הבין־אמריקאי לפיתוח: "ההתאוששות הכלכלית תיקח זמן". ובכל זאת, יש מי שנפגע משיטת "המסור החשמלי" ורבים מתקשים להחזיר הלוואות.

● הקרב על הכבוד הלאומי של איטליה: מה קרה בין מלוני לטראמפ?
● כותרות העיתונים | טראמפ התהפך בעמדותיו כלפי איראן, חוץ מבנושא אחד

כשנבחר מיליי באוקטובר 2023, ארגנטינה הייתה בדרך למשבר כלכלי עמוק. התקציב יצא משליטה, האינפלציה דהרה בקצב של 12.8% בחודש (וכמעט 200% בשנה), הכלכלה התכווצה והיה נראה שהמדינה תפשוט את הרגל בפעם העשירית בתולדותיה. אלא שהמיאוס מהשלטון הפרוניסטי, ששילב סוציאליזם עם לאומנות ארגנטינאית, הביא לבחירת נשיא אקסצנטרי ובוטה, עם אידיאולוגיה הפוכה ורדיקלית למדי של שוק חופשי. הוא הבטיח קיצוצים "במסור חשמלי" שיוציאו את ארגנטינה מהבוץ, ואף המחיש אותם עם מסור חשמלי בידיו.

המסור של מיליי כלל סדרה של רפורמות רדיקליות שכללו סגירת 13 משרדי ממשלה, פיטור עשרות אלפי עובדי מגזר ציבורי, איזון התקציב, שחרור הסחר במטבע חוץ, ביטול פיקוח על שכר דירה, והענקת התחייבות למשקיעים זרים לתנאי רגולציה ומיסוי מקילים למשך 30 שנה. התוצאות הראשוניות של התוכנית, כפי שהזהיר מיליי, היו קשות: האינפלציה עלתה בטווח הקצר והעוני עלה, בשל השינוי הקיצוני בגישה הכלכלית במדינה. אך שנתיים וחצי לאחר מכן, האינפלציה ירדה לשפל של 8 שנים, העוני נמוך יותר משהיה ערב עליית מיליי לשלטון, והיצוא בשיא יחד עם יציבות מפתיעה במטבע. ועדיין, הכלכלה הארגנטינאית מתמודדת עם קשיים מהותיים.

זינוק ביצוא ושיפור דירוג האשראי

בנק אוף אמריקה, הבנק השני בגודלו בארה"ב, מפרסם דוח חדש לגבי מצבה הכלכלי של המדינה. לדבריהם "ארגנטינה משתפרת בצורה משמעותית בשני תחומי מפתח: מאזן התשלומים והאינפלציה".

בדוח נכתב כי "הזינוק ביצוא מוביל לשיפור חד בחשבון השוטף, יחד עם זרימת הון פנימה ושיפור בדירוג האשראי". סוכנויות הדירוג בינלאומיות כמו פיץ' ו־S&P שדרגו את דירוג האשראי של ארגנטינה לרמה של־B, הגבוהה ביותר זה שנים רבות, לאור השמירה על תקציב מאוזן. אך עדיין מדובר על דירוג נמוך יחסית, לאור ההיסטוריה העגומה של ארגנטינה כפושטת רגל סדרתית.

פרמיית הסיכון על החוב שלה ירדה משמעותית אף היא, אך היא עדיין מתומחרת ב־4.5 נקודות אחוז מעל הריבית של החוב האמריקאי.

היצוא של ארגנטינה עלה ב־20% בין ינואר לאפריל בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, במיוחד בתחומים המסורתיים שלה כמו חקלאות (זינוק של 30%), יצוא מוצרים תעשייתיים, ואף יצוא מוצרי אנרגיה, כנראה בעיקר על רקע העליה במחירי הנפט העולמיים. אך על פי הדוח, גם היכולת העתידית של ארגנטינה ליצוא אנרגיה השתפרה משמעותית - עקב השקעות בינ"ל לפיתוח משאבי הנפט והגז שלה, כמו גם כריית מתכות כמו ליתיום ונחושת.

"הענפים שחשופים לתחרות בינ"ל כמו כריה וחקלאות הם הראשונים לקלוט את השינוי במדיניות והשיפור אצלם משמעותי, ורואים את זה בנתוני היצוא. הענפים היותר פנימיים כמו קמעונאות וטקסטיל רחוקים משם" מסביר מתן לב ארי, לשעבר נציג ישראל בבנק הבין־אמריקאי לפיתוח "זה גם קצת מזכיר את ישראל".

נתון חשוב נוסף הוא מצב המטבע. כשמיליי נכנס לראשונה לבית הוורוד (משכן הנשיאות של ארגנטינה), היה פער עצום בין השער הרשמי של הפסו, שנקבע ע"י הממשלה, לבין שער השוק האמיתי שנסחר בשוק השחור. מיליי הוביל סדרת פיחותים שהביאו את השערים קרוב אחד לשני, ואז באפריל 2025 שחרר את המטבע למסחר במט"ח כבכל מדינה מערבית.

בהתחלה, המטבע פוחת בחדות מכ־1,100 פסו לדולר לכמעט 1,500, אך מאז בחירות האמצע באוקטובר האחרון, הפסו התייצב סביב רמה של כ־1,400 פסו לדולר, יציבות שלא נראה כבר שנים ארוכות.

אינפלציה: צפי לקצב שנתי של 15% ב־2027

אך כנראה ההישג החשוב ביותר של מיליי הוא הורדת האינפלציה, שהייתה בעיה כרונית של ארגנטינה במשך שנים. לשיטתו, שפרס בהרחבה בהרצאה שנשא באוניברסיטה העברית בביקור בארץ לפני כשנה, המקור לאינפלציה היה גרעון כרוני בתקציב הממשלה ובתקציב הבנק המרכזי כאחד, שאת שניהם הוא צמצם בדרמטיות.

ואכן, נתוני האינפלציה שפורסמו בתחילת החודש מראים כי בחודש מאי הקצב השנתי עמד על 33% "בלבד".

לקורא הישראלי קצב אינפלציה של 33% ישמע גבוה מאוד, לעומת הקצב השנתי של 1.9% בישראל. ואכן זו רמה גבוהה מאוד בהשוואה בינ"ל, אבל היא עדיין מהווה שיפור משמעותי ביחס לאינפלציה התלת־ספרתית שארגנטינה סבלה ממנה עד תחילת 2025.

על פי בנק אוף אמריקה, הם מצפים שארגנטינה תסיים את השנה עם אינפלציה של 32%, שתתמתן ל־15.5% בשנה הבאה.

המחיר של רפורמה כלכלית נרחבת

אחד המחירים המשמעותיים של הקיצוץ הדרמטי בהוצאות היה האטה כלכלית: הכלכלה צמחה ב־1.7% בלבד ברבעון הראשון של 2026 ביחס לרבעון המקביל ב־2025. אנשים רבים שהיו רגילים להישען על כספים ממשלתיים, בין אם ברווחה או בפרויקטים ציבוריים, מצאו את עצמם בבעיה. אנשים התקשו להוציא כסף, וגם הירידה באינפלציה לא מאוד סייעה.

בעיה נוספת שנוצרה, ע"פ בנק אוף אמריקה, הייתה האטה ביצירת עבודות. חמור לא פחות, היה זינוק במספר אי־החזרי ההלוואות, שהגיעו לשיא של 11% בין פברואר למרץ. עם זאת, בנק אוף אמריקה אופטימיים לגבי העתיד, וחוזים לארגנטינה צמיחה של 3% בתוצר השנה, שתתגבר ל־3.5% בשנה הבאה. זאת בזמן שהכלכלות הגדולות של אמריקה הלטינית כמו ברזיל וצ'ילה אמורות לצמוח במעט מעל 2%, או אפילו פחות מכך במקרה של מקסיקו.

על פי מתן לב ארי, נציג ישראל לשעבר בבנק הבין-אמריקאי לפיתוח, "למרות המסור, יש עדיין המון רגולציות בארגנטינה, וזו עדיין מדינה שקשה להתנהל בה שלא מהיום למחר. קשה לאזרח הפרטי לקחת סיכונים. גם בהיבט של ההשקעות הזרות, ארגנטינה עדיין לא נמצאת איפה שהממשל מכוון. עכשיו המיקוד הוא במשיכת השקעות זרות".

לדבריו "אם הכלכלה הארגנטינאית היא כמו מטופל שעבר תאונת דרכים קשה, יוצא שכבר ייצבו וגיבסו אותו, אבל ההתאוששות תיקח זמן רב".