בעולם הפיננסי הקשוח של וול סטריט, קן גריפין, המייסד של אימפריית "סיטאדל" (Citadel), מוכר כאחד השחקנים האגרסיביים והחזקים ביותר. אולם, בעקבות קריסתה הדרמטית של קרן הגידור Situational Awareness של לאופולד אשנברנר לפני כמה ימים, עלו ברשתות החברתיות ובקרב קהילות מסחר האשמות חריפות לפיהן גריפין השתמש ב"טריק מלוכלך" ומתוזמן היטב כדי להנדס את נפילת הקרן, ולרכוש את נכסיה במחיר מציאה.
התאוריה מזהה רצף אירועים מחשיד במיוחד.
ב-27 ביולי 2026, זרוע עשיית השוק של האימפריה, Citadel Securities, פרסמה תחזית מאקרו-כלכלית אגרסיבית ומפתיעה.
האנליסט הראשי של החברה, פרנק פלייט, חזה שהפד יפתיע את השווקים ויעלה את הריבית למחרת. ההודעה הכתה גלים, הקפיצה את תשואות האג"ח והגבירה את הלחץ והפאניקה על מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית.
יומיים אחר כך, ב-30 ביולי, כאשר הקרן הממונפת של אשנברנר קרסה תחת מבול של דרישות מרג'ין (Margin Calls), נכנסה זרוע קרן הגידור של סיטאדל וקנתה את עיקר פורטפוליו המניות הציבורי של אשנברנר בדיסקאונט עמוק.
דרישות מרג'ין היא דרישה מיידית מצד הברוקר או הבנק להפקיד כסף נוסף לחשבון המסחר כאשר שווי הנכסים או הביטחונות יורד מתחת לרף מינימלי.
המבקרים טוענים כי התחזית החריגה נועדה להצית את הפאניקה המדויקת שהייתה נחוצה כדי לשבור את הקרן הממונפת ולכפות עליה מכירת חיסול.
חשוב לסייג - אין הוכחה לכך שסיטאדל ביצעה מניפולציה מכוונת. גם כלי תקשורת פיננסיים מובילים כמו הוול סטריט ג'ורנל ופייננשל טיימס אשר סיקרו את העסקה, לא קשרו בין פרסום תחזית הריבית לבין רכישת הפורטפוליו, ולא העלו טענות למניפולציה.
מבחינה כרונולוגית, מכתבי המשקיעים של אשנברנר חשפו כי הקרן סבלה מהפסדים קטסטרופליים ומדרישות מרג'ין כבר ב-24 ביולי - שלושה ימים לפני שסיטאדל פרסמה את הדוח שלה. שנית, על פי חוק, זרוע עשיית השוק וזרוע קרן הגידור (שאת שתיהן ייסד גריפין) מופרדות באמצעות חומות סיניות (Chinese Walls) מחמירות למניעת העברת מידע. בנוסף, תחזית הריבית של סיטאדל לא הייתה מנותקת לחלוטין מהמציאות, שכן שלושה מחברי ועדת הפד אכן הצביעו בעד העלאת ריבית באותו שבוע.
כשגריפין "מריח דם"
עבור "זקני וול סטריט", המהלך של סיטאדל מול אשנברנר נשמע מוכר.
רבים נזכרים בפרשת Melvin Capital. אולם גם במקרה ההוא, למרות הביקורת הציבורית והחשדות, לא הוכח שסיטאדל פעלה באופן לא חוקי או תיאמה מהלכים כדי להשפיע על השוק.
קרן הגידור מלווין קפיטל נקלעה ל"שורט סקוויז" (Short Squeeze) קטסטרופלי במניית גיים סטופ בעקבות מתקפה מתואמת של משקיעים קמעונאיים מפורום רדיט, ואיבדה כ-53% משוויה בתוך זמן קצר.
כשהקרן עמדה על סף חיסול מיידי על ידי הבנקים, גריפין לא הציע גלגל הצלה פיננסי מתוך חסד, אלא הציב תנאים קשוחים. סיטאדל (יחד עם Point7) הזריקה לקרן 2.75 מיליארד דולר (מתוכם 2 מיליארד מסיטאדל לבדה).
בתמורה ל"אוויר לנשימה", גריפין לא קנה מניות רגילות, אלא דרש נתח ישיר וקבוע מהכנסות דמי הניהול ודמי ההצלחה (Revenue Share) של מלווין למשך שלוש שנים. הוא ניצל את העובדה שלמתחרה שלו לא הייתה שום ברירה אחרת, כדי לשאוב רווחים עתידיים במחיר רצפה.
במקביל, Citadel Securities הייתה עושה השוק המרכזית של רובינהוד, מה שהוביל לטענות לניגוד עניינים כאשר רובינהוד הגבילה את המסחר בגיים סטופ. הטענות הללו עוררו חקירות ושימועים בקונגרס האמריקאי.
עם זאת, לא נמצאה הוכחה שסיטאדל השפיעה על החלטת רובינהוד להגביל את המסחר. קן גריפין וראשי רובינהוד הכחישו כל תיאום, ובחקירות לא נקבע כי הייתה מניפולציה.
ביוני 2022 הודיעה Melvin Capital על סגירת הקרן לאחר שלא הצליחה להתאושש מההפסדים שנגרמו בפרשת גיים בסטופ.
בדיוק כפי שקרה ב-2021, גם באירועי יולי 2026 המכניקה נותרה זהה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
