תקדים בינלאומי: בורסת הקריפטו שתובעת מצפון קוריאה 1.5 מיליארד דולר

בורסת ביביט תובעת בבית משפט פדרלי בוושינגטון את צפון קוריאה, בטענה שקבוצת ההאקרים לזרוס פועלת בחסות המשטר וגנבה ממנה חצי מיליון מטבעות אתריום בשווי של 1.5 מיליארד דולר • בית המשפט הורה על הקפאת הנכסים, אבל רוב הכסף כבר הולבן ונעלם ברשת

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA
מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

ביביט (Bybit), אחת מהבורסות הגדולות בעולם למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, נוקטת צעד משפטי חסר תקדים ומגישה תביעה נגד ממשלת צפון קוריאה, סוכנות המודיעין הצבאית שלה (RGB) וקבוצת ההאקרים הנודעת לשמצה לזרוס.

המיליארדר שרצה להנגיש השקעות להמונים, ואז בייג'ינג בלמה אותו
מדינות המפרץ הגיעו למסקנה בנוגע להורמוז - והיא קודרת

התביעה, שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז קולומביה בוושינגטון, מסמנת את הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה גוף מסחרי פרטי בענף הקריפטו תובע מדינה ריבונית באופן ישיר בגין מתקפת סייבר וגניבת נכסים דיגיטליים. בעולם המשפט כבר מגדירים את הצעד כתקדים בינלאומי, שעשוי לשנות את כללי המשחק במאבק נגד טרור הסייבר בחסות מדינות.

רק 5% מהסכום הושבו

לטענת ביביט, בפברואר 2025 גנבה לזרוס, המזוהה על ידי רשויות המודיעין האמריקאיות כקבוצת האקרים הפועלת בחסות הממשל הצפון קוריאני, כ־500 אלף מטבעות אתריום - בשווי כולל של 1.5 מיליארד דולר.

על פי החשד, ההאקרים רימו את המערכת הפנימית של ביביט, כאשר העובדים שהיו אמורים לאשר את העברת הכספים ראו על המסך שהכול תקין והכסף אמור להגיע ליעדו, אך בפועל אישרו - מבלי לדעת - העברה של מאות מיליוני דולרים לחשבון של הפורצים.

למרות המאמצים לעקוב אחר הכספים, רובם כבר נעלמו. לפי הערכות, כ־90% מהכספים כבר לא ניתנים למעקב, לאחר שההאקרים השתמשו בשיטות טשטוש מתוחכמות: ערבוב הכסף עם כספים אחרים, העברה בין רשתות בלוקצ'יין שונות ומכירה דרך גורמים פרטיים - הכול כדי לנתק את העקבות בין הכסף הגנוב לבין מי שמחזיק בו כעת. בדרך, מרבית האתריום הומר לביטקוין.

ביביט לא הסתפקה במרדף אחר הכספים הגנובים, אלא כאמור הגישה תביעת RICO (חוק שנועד במקור למאבק בפשע מאורגן) נגד צפון קוריאה, ה־RGB ולזרוס. השופט כבר קבע ש"ביביט הוכיחה סבירות גבוהה להצלחה בתביעה" והורה על הקפאת הנכסים הגנובים שכן נמצאו.

אלא שצפון קוריאה לא מכירה בסמכותם של בתי המשפט האמריקאיים ונציגיה לא צפויים להגיע לדיונים, כך שגביית 1.5 מיליארד דולר ישירות מפיונגיאנג, אומרים מומחים, היא בגדר דמיון. אולם, עד כה הצליחה ביביט להחזיר כ־48.4 מיליון דולר ולהקפיא עוד כ־30.5 מיליון דולר על פני יותר מ־28 בורסות - כ־5% מהסכום שנגנב.

במקביל, מדינות נוספות מעורבות בפרשה. הרשויות בגרמניה סגרו לאחרונה את eXch, בורסת קריפטו שלפי דיווחים שימשה להלבנת כספים גנובים ממקורות שונים, ובהם ככל הנראה גם חלק מהכסף שנגנב מביביט. בנוסף, פעולה משותפת של רשויות גרמניה ושוויץ עצרה את שירותי Cryptomixer.io, פלטפורמה שנועדה לטשטש את מקור הכסף הגנוב.

דיפ־פייק בזום: צפון קוריאה משדרגת את המתקפות

קבוצת ההאקרים קימסוקי (Kimsuky), המזוהה עם צפון קוריאה, החלה להפעיל מערכות בינה מלאכותית משלה כדי לתכנן ולבצע מתקפות סייבר נגד חברות קריפטו - כך עולה ממחקר חדש של חברת אבטחת הסייבר הדרום קוריאנית ג'ניאנס (Genians).

בניגוד לשימוש בשירותי AI נפוצים כמו ChatGPT, הקבוצה מריצה את המודלים ישירות על המחשבים שלה. היתרון עבורה ברור: המידע הרגיש על היעדים לא עובר דרך שרתים חיצוניים שעלולים לחשוף את הפעילות. את התשתית הזו היא מנצלת לכתיבת תוכנות זדוניות, לניתוח מידע על היעדים ולהכנת מסמכים מזויפים שקשה להבחין שאינם אמיתיים.

זו לא הקבוצה היחידה שמאמצת את הכלים החדשים. קבוצה נוספת, BlueNoroff, גם היא מזוהה עם המשטר בפיונגיאנג, פועלת בשיטה מתוחכמת לא פחות: היא יוצרת משתתפים מזויפים לשיחות זום, באמצעות שילוב של פנים שנוצרו ב־AI עם תנועות גוף שהועתקו מפגישות אמיתיות קודמות. הקורבן מוזמן לשיחה כזו בלי לדעת שהוא בעצם מדבר עם דמות מלאכותית. בסוף השיחה, מותקנת על המחשב שלו תוכנה זדונית שבודקת אילו ארנקי קריפטו הוא מחזיק ברשותו.

הנתונים מצביעים על מגמה ברורה: כ־80% מהיעדים של הקבוצות הללו פועלים בתעשיית הקריפטו, ומייסדים ומנכ"לים מהווים כמעט מחצית מהיעדים המזוהים. מעבר להתקפות מבחוץ, צפון קוריאה גם מחדירה מדי פעם עובדים תחת זהויות בדויות ישירות לתוך חברות קריפטו, כדי להשיג גישה פנימית למערכות.

שודדים בהכוונת המשטר

התביעה של ביביט, כך נראה, היא רק קצה הקרחון. לפי דוח שפרסמה חברת ניתוח הבלוקצ'יין TRM Labs בחודש שעבר, האקרים המזוהים עם צפון קוריאה גנבו כ־600 מיליון דולר בקריפטו רק בין ינואר לאפריל 2026 - והם אחראים לכ־76% מכלל שווי הקריפטו שנגנב בעולם באותה תקופה. שיעור כזה, לפי מומחים, לא יכול לנבוע מפעילות פיראטית של האקרים בודדים, אלא ממערך מתואם ומכוון על ידי זרועות המודיעין של המשטר הדיקטטורי.

חודש אפריל בלט במיוחד: בתוך שבועיים ספגו שתי פלטפורמות הקריפטו Drift Protocol ו־Kelp DAO מכות של מאות מיליוני דולרים כל אחת. בשני המקרים בחרו התוקפים שלא להתמקד בפרצות קוד טכניות, אלא פגעו ישירות בתשתיות האימות ובמערכות החתימה הדיגיטלית - בדומה לשיטת פעולה שאפיינה גם את הפריצה לביביט. הדמיון בשיטת התקיפה מחזק את ההערכה שמדובר באותה תשתית תקיפה שמנוהלת בריכוזיות על ידי קבוצת לזרוס ומי שמפעיל אותה.