נשארו עם דולרים וקריפטו: 9 בנקים ינותקו ממסחר בשקלים מול הרש"פ

9 בנקים ינותקו מהמערכת הבנקאית הישראלית בכל הנוגע לעסקאות בשקלים מול גורמים פלסטיניים, כך על פי מידע שהגיע לידי גלובס.

רק ארבעה מתוכם הם פלסטיניים, ארבע נוספים הם ירדניים ואחד הוא מצרי. בנקים אלו משמשים למתן ערבויות בנקאיות לעסקאות גדולות של פלסטינים, לרבות כל העסקאות בשקלים מול עסקים בארץ.

● חברת הרחפנים חטפה טיל איראני, עברה מהפך ורוצה לנצח את הסינים
● הפרדוקס הנורבגי: להפנות גב לשוק הישראלי, וליהנות מהראלי שלו

עסקאות במטבע חוץ, לעומת זאת, דווקא יימשכו - מה שיחליש את היכולת של ישראל לפקח על הנעשה ברשות. ניתוק זה יתרחש בהדרגה בחודשים ספטמבר ואוקטובר, והוא צפוי לערער דרמטית את המערכת הפיננסית ברשות הפלסטינית. משרד האוצר מנסה להגיע לפשרה מול הבנקים הישראליים, אך בינתיים, ללא הועיל.

הסחר עם הרשות עמד על יותר מ־21 מיליארד שקל ב־2025, אך קיומו מחייב תשתית של העברות כספים בין ישראל לרש"פ. זו מתנהלת דרך שני "בנקים קורספונדנטיים", המספקים שירותי סליקה והעברת כספים עבור בנקים ברשות הפלסטינית: הפועלים ודיסקונט.

חוקים נגד מימון טרור מציבים את הבנקים בסכנה. הפועלים ודיסקונט יפסיקו את פעילותם בחודשים ספטמבר־אוקטובר. זאת, על פי ההערכות, בשל דוחות מודיעין שחשפו מעורבות של בנקים פלסטיניים בהלבנת הון ובמימון טרור.

בין השאר, "בנק פלסטין", הבנק הגדול ברשות, משמש צינור להעברת כספים למשפחות מחבלים במסגרת מדיניות התמיכה של הרשות במי שביצעו פיגועי טרור בישראל. אך הוא רק אחד מ־9 בנקים שונים, רובם זרים, שהקשרים שלהם עם בנק הפועלים ודיסקונט צפויים להתנתק בקרוב.

יעברו למטבע חוץ?

על פי מידע שהגיע לגלובס, בנוסף למידע שפורסם בחו"ל, דיסקונט ינתק את קשריו עם חמישה בנקים: בנק עמאן־קהיר, הבנק הערבי, בנק אל־קודס, בנק ירדן ובנק אהלי הירדני. בנק הפועלים ינתק את קשריו עם חמישה בנקים: בנק ירדן (כמו דיסקונט), בנק פלסטין, בנק פלסטין להשקעות, הבנק הערבי־אסלאמי, והבנק הערבי־מצרי לקרקע.

מתוך כלל הבנקים ארבעה הם פלסטיניים מקומיים (בנק פלסטין, ערבי אסלאמי, בנק פלסטין להשקעות ובנק אל־‏קודס), אחד מצרי (הבנק הערבי־מצרי לקרקע), והשאר ירדנים.

מעבר לכך שהרשימה כוללת ברובה בנקים זרים, הדבר מעיד גם על היקף הישענות המערכת הבנקאית ברשות הפלסטינית על בנקים בבעלות זרה, בייחוד ירדנית - שריד לתקופה בין 1949 ל־1967, שבה ממלכת ירדן שלטה גם על הגדה המערבית של נהר הירדן.

כאמור, הבנקים הללו משמשים להעברות בנקאיות בין ישראל לרשות הפלסטינית, ואחראים על כל העסקאות בשקלים. אולם עסקאות במטבע חוץ (דולריות למשל) עדיין יתאפשרו, דרך בנקים קורספונדנטיים זרים הפועלים בדולרים.

כך שלמעשה, הסחר של הרשות הפלסטינית צפוי לעבור לדולר ולאירו, קריפטו וכן מזומן. מעבר שכזה, חוששים בישראל, ייפגע משמעותית ביכולת לעקוב ולפקח אחרי ההעברות.

כלכלן באחד הבנקים הישראליים תיאר זאת כך: "הכלכלה תמיד מוצאת דרך. אז במקום לסחור בשקלים יסחרו בדולרים. ההיסטוריה המוניטרית מראה לנו שחברות לא קופאות במקרים כאלה, תמיד יש תחליפים. זה לא יביא את האפקט שסמוטריץ' מקווה לו (החלשת הרש"פ ואכיפת חוקים נגד טרור, ע"א) וישראל תאבד כוח והשפעה".

כתב שיפוי מהממשלה

כבר מ־2018 הממשלה מבטיחה למצוא פתרון לחששות של הבנקים בשל חשיפתם לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור. כדי לפצות אותם, הממשלה מוציאה "כתב שיפוי" המבטיח לכסות הפסדים מתביעות כאלה, והייעוץ המשפטי לממשלה מגן עליהם מהשלכות פליליות.

כתב השיפוי ניתן באופן זמני ומוארך מעת לעת, אך הבנקים אינם סבורים כיום שזה מספיק כדי להגן עליהם. במקור תכננה ישראל להקים בנק ממשלתי לקורספונדנציה שייקח את האחריות על עצמו, אך עיכובים מצד שר האוצר סמוטריץ' - הובילו את דיסקונט לנקוט צעד עצמאי וליזום קטיעה של הקשרים הללו בעצמו.

בחודש יולי, הודיעו בנקים פלסטיניים כי הבנקים הישראליים האחראים על העברות הכספים מולם צפויים להפסיק את הפעילות. זאת, כאמור, בשל סיכון מוגבר להעברות כספים לטרור, מה שהוביל לבדיקה שבסופה הוחלט להפסיק את הקורספונדנציה עם הרשות הפלסטינית.

בנק דיסקונט פעל ראשון וקבע את המועד הקרוב ביותר להפסקת ההתקשרות (ספטמבר). הבנקים בישראל חוששים מהשלכות חמורות, בהן תביעות מצד גורמים כמו דויטשה בנק וסיטי בנק המספקים להם שירותי קורספונדנציה מול חו"ל, וסבורים כי אין עוד הצדקה לקחת את הסיכון הזה.

מבנק הפועלים נמסר: הנושא נמצא בבחינה; בבנק דיסקונט בחרו שלא להתייחס.