תבחרו צד: הדרישה של ארה"ב במאבק השליטה בבינה המלאכותית

הכותב הוא מומחה לגיאופוליטיקה וליחסי ישראל-ארה"ב של חדר המסחר של בנק הפועלים

דיווח דרמטי מעלה כי איראן בלמה תוכנית אמריקאית להתערבות צבאית בסוריה נגד חיזבאללה בלבנון. על פי הדיווח, טהראן העבירה מסר מאיים לדמשק כי כל פעולה נגד הארגון תוביל לעימות אזורי רחב.

● המשיכה לטוס כרגיל: חברת התעופה שעקפה את הכאוס בנתב"ג
● על רקע מאבק השליטה שהסתיים: נובולוג ממנה מנכ"ל חדש

התוכנית האמריקאית נועדה לפגוע במערכי חיזבאללה בבקעת הלבנון ולכפות הסדרי ביטחון חדשים. איראן הבהירה כי בתגובה היא תפעיל לחץ בנקודות אסטרטגיות בסוריה, כולל אזורי הגבול, חומס וסביבת חלב.

בזירה האזורית נחשף פיצול עמוק בין השחקניות השונות במרחב. איחוד האמירויות מסתמנת כתומכת במימון המהלך האמריקאי, בעוד עיראק וקטאר מתנגדות לו. ערב הסעודית שומרת על זהירות מופלגת נוכח הסיכונים להסלמה רחבה במזרח התיכון.

הדיווח ממחיש את השפעתה העמוקה של טהראן בסוריה ואת נחישותה למנוע פגיעה בחיזבאללה.

1 מדינות העולם לא יוכלו להישאר ניטרליות במאבק בין סין וארה"ב

בשבועות האחרונים הפך תחום הבינה המלאכותית לזירת המאבק הגיאו־אסטרטגי המרכזית בין ארצות הברית לבין סין. על פי דיווחים המבוססים על מסמכים פנימיים של מחלקת המדינה האמריקאית, וושינגטון נערכת להעביר דרישה חד־משמעית לכ־35 מדינות שחתמו על הצהרת הזדמנויות הבינה המלאכותית. המסר המרכזי הוא שאין אפשרות לשבת על הגדר, והמדינות יידרשו לבחור האם הן מיישרות קו עם מסגרת השיתוף האמריקאית או חוברות ליוזמות המתחרות של בייג'ינג. המהלך נועד למנוע מסין גישה למשאבים קריטיים, לשבבים מתקדמים ולתשתיות ענן שיכולות להעניק לה יתרון צבאי וכלכלי.

מנגד, בחודש יולי האחרון השיקה סין ארגון בינלאומי חדש לשיתוף פעולה בבינה מלאכותית המקדם מודל קוד פתוח, במטרה לאתגר את ההשפעה האמריקאית בשווקים מתפתחים. קזחסטן, המשמשת כמקור מרכזי למינרלים קריטיים, היא אחת הבולטות שמוצאות את עצמן תפוסות בשתי הרשתות גם יחד, מה שהוביל לדרישה האמריקאית החד־משמעית לסיים את מדיניות הגידור.

עבור קובעי מדיניות וחברות טכנולוגיה, המשמעות היא סופו של עידן הנייטרליות הטכנולוגית. בעוד שהמעצמות לוחצות על שותפותיהן להתחייב למערכת תקנים אחידה, מדינות רבות נדרשות לשקול את צעדיהן בזהירות כדי לא להיקלע למלחמה כלכלית רחבה יותר.

 נשיא סין שי ג'ינפינג, בועידת הבינה המלאכותית במדינה / צילום: Reuters, IMAGO

2 בדרך למאבק רגולטורי: רשתות ה־6G העתידיות

בעוד שפריסת רשתות הדור השישי (6G) מתוכננת לשנת 2030, הדיונים על האופי הטכנולוגי והרגולטורי שלהן כבר נמצאים במוקד תשומת הלב של התעשייה. בשבועות האחרונים פורסמו הערכות המציגות את התקדמות טכנולוגיית ה־ISAC (Integrated Sensing and Communication), המאפשרת לגלי הרדיו הסלולריים לפעול כמעין מערכת מכ"ם רחבת היקף. יכולות אלו מתוכננות לאפשר לרשת לזהות לא רק נתוני תקשורת, אלא גם תנועה, מיקום ואף נתונים פיזיולוגיים רגישים כמו דופק וקצב נשימה של בני אדם בטווח האנטנות, גם ללא מכשיר טלפון נייד.

הפוטנציאל של טכנולוגיה זו בערים חכמות, תחבורה אוטונומית וניהול חירום מלווה בחששות עמוקים מפני פגיעה אנושה בפרטיות הציבור. בעקבות זאת, גופים בינלאומיים כמו המכון האירופי לתקני תקשורת (ETSI) החלו להגדיר שורה של דרישות אבטחה ותקינה כדי לחייב את המפתחים להטמיע מנגנוני הגנה על הפרטיות כבר בשלבי התכנון המוקדמים.

המשמעות העמוקה של המהלך הזה היא שהטכנולוגיה עוברת מלהיות "צינור נתונים" לכלי ש"חושב" ומנתח את הסביבה האנושית. מחקרים חדשים מדגישים כי אם לא נטמיע את עקרונות ה"פרטיות בתכנון" (Privacy by Design) כבר עכשיו, האנטנות שסביבנו עלולות להפוך לכלי מעקב המוני ללא פיקוח. הגישה העדכנית גורסת כי יש לשלב בחומרה עצמה יכולות כמו "מתג כיבוי" לחיישנים או אפליקציות שיעדכנו את המשתמשים כשהם נמצאים בטווח סריקה, כדי להבטיח שהקדמה הטכנולוגית לא תבוא על חשבון זכויות היסוד שלנו.

 פרסומת לרשת G6 של קוואלקום / צילום: Reuters, Ng Han Guan

3 סוף עידן הפציפיזם: יפן עוברת מהגנה להתקפה

בסוף חודש יולי 2026, המשחתת היפנית JS Chokai ביצעה בהצלחה ניסוי חי ראשון של טיל שיוט מסוג טומהוק באוקיינוס השקט, בתיאום עם הצי האמריקני. אירוע זה מציין נקודת מפנה היסטורית: בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, כלי שיט יפני משגר אמצעי לחימה ארוך טווח המגיע למרחק העולה על 1,600 קילומטרים, ובכך מממש את דוקטרינת יכולת המכה הנגדית החדשה של המדינה.

המהלך מגיע על רקע תהליך עמוק של התנערות מסעיף 9 לחוקה היפנית, שהגביל במשך עשורים את המדינה לפעולות הגנה בלבד. ממשלת יפן מקדמת אסטרטגיה של הרתעה אקטיבית, וקושרת כעת ישירות את ביטחונה הלאומי ביציבות במיצרי טייוואן, מתוך איתות ברור כי במקרה של עימות באזור, טוקיו תשלב זרועות ותיערך למעורבות מבצעית. לצד זאת, ממשלת יפן מעדכנת את מדיניות הייצוא הביטחוני שלה במטרה לבסס תעשייה ביטחונית חזקה ועצמאית יותר.

המשמעות העמוקה של המהלך היא שיפן עוברת ממצב של מגננה פסיבית לבניית כוח הרתעה התקפי באזור האינדו־פסיפי. עם הזמנה רשמית של כ־400 טילי טומהוק שצפויים להימסר עד שנת 2028, טוקיו משנה באופן דרמטי את מאזן הכוחות האסטרטגי באסיה ומשנה את כללי המשחק מול האיומים האזוריים.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם.

 המשחתת היפנית JS Chokai / צילום: Reuters, Joan Cros

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם