המדינה נתנה, ועכשיו דורשת בחזרה: בצפון גילו שהמלחמה עברה לשלב חדש

הנתונים מציירים תמונה חדה. לפי רשות המסים, קרן הפיצויים העבירה כ־5.8 מיליארד שקל לעסקים שנפגעו בצפון עקב מלחמת חרבות ברזל, מתוכם כמעט 4 מיליארד שקל לעסקים ביישובי קו העימות, שפונו מבתיהם למשך כשנה וחצי. וכעת, באותה נשימה בדיוק, דורשת הרשות בחזרה כ־238 מיליון שקל מ־3,751 בעלי עסקים שפוצו או קיבלו מקדמות - מתוכם כ־184 מיליון שקל מכ־3,000 בעלי עסקים בקו העימות עצמו. המדינה נתנה ועכשיו היא גובה.

מאחורי המספרים היבשים מסתתרים סיפורים כמו זה של ש', בעל עסק זעיר מתחום התיירות בצפון שקרס בעקבות המלחמה. הוא קיבל מקדמה של 56 אלף שקל על חשבון הפיצוי. כשהגיש את תביעתו הסופית בסך 70 אלף שקל, המדינה לא רק שלא השלימה את הפיצוי - היא שלחה לו מכתב דרישה להחזיר 36 אלף שקל מהסכום שכבר קיבל.

התמונה הכוללת לא מרגיעה: מתוך 121 אלף תביעות שהוגשו בצפון בכל המסלולים, כ־100 אלף התקבלו ונסגרו, כ-9,500 נדחו, ועוד 2,540 השגות נדחו אף הן. מאות תביעות נוספות עדיין תקועות בהליכי השגה או ערר מול רשות המסים, ולמעלה מ־2,000 אחרות עדיין ממתינות לדיון מלא. בעלי עסקים רבים בצפון מספרים לגלובס שהם עדיין במלחמה על הסכומים המגיעים להם - וכעת חוששים גם מדרישות החזר. כל זאת, בשעה שהם נוטלים הלוואות על גבי הלוואות רק כדי להחזיק את הראש - ואת העסק - מעל המים.

בעיריית קריית שמונה, שם נזקי המלחמה עדיין גלויים לעין, בחרו שלא להשלים עם הקביעה שהנזק הכלכלי הסתיים: העירייה פנתה במכתב רשמי למדינה בדרישה להאריך את תקופת ההכרה בנזק עקיף לעסקים בעיר. לטענת ראש העיר ובעלי העסקים, הנזק ממשיך גם היום - חרף קביעת המדינה שהוא הסתיים ב־28 בפברואר 2025. שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, בצפון עדיין לא היה יום אחד אחד של "עסקים כרגיל" - אבל הפיצויים כבר נגמרו.

אלה לוי־וינריב

מנכ"ל סולל בונה התייצב ביום חמישי, בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לעדות במשפט המתנהל בעניין מותה של נטע רוטמן ז"ל. רוטמן נהרגה בפברואר 2018, כשזרוע של עגורן קרסה עליה באתר בנייה בכפר סבא, בעת שנהגה ברכבה. ההליך הפלילי בעניין נמשך שנים והסתכם בעונש קל בלבד למפעיל העגורן.

אלון מאורי, בן זוגה של רוטמן, הגיש תביעה אזרחית נגד גורמים שונים שהיו מעורבים באירוע, באמצעות עו"ד ישראל אסל. ובין הגופים שנתבעו נמצאת גם חברת סולל בונה, שהייתה לדבריהם אחראית לעגורן שקרס. בני המשפחה התנגדו לדחיית הדיון כדי שענבר יוכל לנסוע לתערוכה בברלין.

בהחלטת ביהמ"ש נאמר: "מאחר שהמועד האחרון להגשת הצעות למכרז חל אך בעוד מספר חודשים, נשמטת הקרקע תחת הטענה לחשיבות השתתפותו של ענבר בכנס. יתרה מכך, ניתן להניח בסבירות גבוהה שחברת ענק דוגמת סולל בונה מעסיקה היצע מכובד של עובדים בתפקידים ניהוליים בכירים שהם בעלי יכולת מקצועית מספקת להשתתפות בכנס במקומו". מאורי ציין שבכוונתו לפנות למשטרה ולבקש לפתוח מחדש גם את החקירה הפלילית. מסולל בונה לא נמסרה תגובה.

הלית ינאי־לויזון

אלא ששניהם נמצאים, נכון להיום, במצב מחפיר. הכנרת כבר מתחת לקו האדום, ומי התהום בשפל של 8 שנים. החורפים השחונים, יחד עם עיכוב של שנתיים וחצי בהקמת מתקן ההתפלה החדיש "שורק 2", הביאו אותנו להתמודד עם האתגר כשה"חסכונות" של משק המים נמצאים במצב מדולדל במיוחד. זה דורש חשיבה ארוכת טווח: בניית תשתיות למי קולחין לחקלאות מצד אחד, וביטול הסובסידיות למים השפירים לחקלאות (בעלות של 300-350 מיליון שקל בשנה) מצד שני. כמו גם הרחבת יכולת ההתפלה בשגרה.

לשמחתנו, הטבע החליט לחוס עלינו הפעם, ובימים האחרונים ישנה ירידה מסוימת בעכירות המים. ברשות המים מקווים שעם בוא החורף, ירידת הטמפרטורות והתגברות הזרמים תסלק את הבעיה. אבל מה נעשה אם הבעיה תחזור, או תחמיר? מה יקרה אם גם החורף הקרוב יהיה שחון? בשביל זה צריך להכין את משק המים מראש. אולי דווקא ההתמודדות המרשימה של מקורות בטווח הקצר, מונעת מהצורך של משק המים להגיע למקום גבוה יותר בסדר העדיפויות הציבורי.

עידן ארץ