לפני שהתשלום יורד בחדות: האם כדאי למהר להתקין גג סולארי?

בעלי גגות שלא יזדרזו להתקין פאנלים סולאריים יקבלו הרבה פחות כסף על החשמל שהם מייצרים - כך עולה מטיוטת החלטה שפירסמה רשות החשמל. החל משנת 2030, התשלום הקבוע לבעלי גגות סולאריים ביתיים חדשים יפחת מ־48-54 אגורות לקוט"ש כיום, לסביבות 35 אגורות (בכפוף לשערי מטבע החוץ).

● רשות החשמל הכריעה: התשלום על חשמל מגגות סולאריים יפחת דרמטית
● השיטה החדשה של רשות החשמל, וההשפעה על החשבון החודשי שלכם

מה המשמעות למי שכבר בעל גג סולארי, איזה מהלך יקרה כבר בשנה הבאה, ואיך ישפיע המהלך על חשבון החשמל שלנו? גלובס עושה סדר.

לכמה יירד התשלום על חשמל, ולמי?

ראשית, חשוב להדגיש: מי שכבר התקין גג סולארי הבטיח תשלום גבוה עבור החשמל שימכור למערכת למשך 25 שנה - 48 אגורות לקוט"ש, או 54 אגורות בערים הגדולות שמקבלות "פרמיה אורבנית".

מי שיגיש בקשת חיבור עד סוף 2026 ויבנה בפועל את הגג הסולארי בתוך שנה, יהיה זכאי גם הוא לתשלום הזה ל־25 שנה. לעומת זאת, החל משנת 2027 ועד 2030, התשלום על גג חדש יפחת ב־5% בכל שנה (ולאחר מכן תטיל רשות החשמל מדיניות חדשה). בנוסף, הפרמיה האורבנית של 6 אגורות נוספות לקוט"ש צפויה להתבטל, ולא ברור אם יקבע הסדר חלופי במקומה.

אל ירידת התעריף מצטרף מנגנון הצמדה: 40% מהשינוי בשער מטבע החוץ (20% דולר ו־20% אירו) יתגלגלו ישירות למחיר. כך למשל, אם שערי הדולר והאירו יירדו ב־10%, ייגרעו 4% נוספים מהמחיר. עלייה בשער המט"ח, מנגד, תמתן את הירידה. עם זאת, הבסיס לחישוב שונה משערי השוק כיום (3.7 שקלים לדולר ו־4 שקלים לאירו), כך שגם אם שערי המט"ח יישארו ברמתם הנוכחית, הם יאיצו את ירידת המחיר. ב־2027, למשל, המחיר לא רק יירד ב־5% המתוכננים, אלא יישחק עוד בשל השינוי בשערי המטבעות - עד למחיר של כ־43 אגורות (במקום 48) כבר במחצית השנייה של השנה.

מי שיתקין גג סולארי ב־2027 ינעל את התשלום ל־20 שנה (במקום 25 שנה כיום), ומועד הסיום יתקבע על שנת 2047. כך, מי שיקים גג סולארי מאוחר יותר יספוג תשלום נמוך יותר לאורך זמן וינעל אותו לפרק זמן קצר יותר. המטרה היא לעודד התקנה מוקדמת ככל הניתן, כשמי שיתעכב יקבל תמורה נמוכה יותר לכל אורך חיי המערכת.

למה מצמצמים את התשלום?

כ־10% מחשבון החשמל של כולנו (כ־3 מיליארד שקל בשנה) הם "עלות עודפת" הנובעת מסבסוד אנרגיה מתחדשת. מכיוון שמשק החשמל בישראל הוא "משק סגור", כל שקל שמועבר ליצרנים מסובסדים מגיע בהכרח מכיסם של הצרכנים. חלק ניכר מהסבסוד כיום מופנה דווקא למתקנים גדולים ובזבזניים שהוקמו בתחילת הדרך, כמו המתקן הוותיק באשלים (המקבל תעריף גבוה במיוחד של כ־85 אגורות לקוט"ש).

לאור יעד משרד האנרגיה להגיע ל־100 אלף גגות סולאריים נוספים, הנטל על הצרכנים צפוי לגדול. ברשות החשמל מעדיפים לצמצם חלקית את הסבסוד ולהפחית את ההכבדה על הציבור, בפרט על רקע ירידת מחירי ההתקנה והשתפרות יכולות הייצור.

איך יעבוד "מודל השוק" החדש?

רשות החשמל מקדמת מעבר מתעריף קבוע (Feed in) לתעריף המבוסס על משא ומתן בשוק חופשי. במסגרת זו, תיפתח האפשרות למכור את החשמל לספק פרטי, וכך ינסו בעלי הגגות לפצות את עצמם על הירידה בתעריף הממשלתי.

לפי מודל זה, בעלי הגגות יקבלו "פרמיה" (סבסוד) על חשבון משק החשמל, ואת יתרת המחיר ישלימו ספקי החשמל. כך למשל, גג ביתי קטן (עד 15 קילוואט) יקבל ב־2027 פרמיה של 23.5 אגורות לקוט"ש. כדי שיהיה לבעל הגג משתלם לוותר על התעריף המובטח של 43 אגורות, ספק החשמל הפרטי יידרש להציע לפחות 19.5 אגורות נוספות. ברשות החשמל מקווים שהדבר יתמרץ ספקים להגיש הצעות אטרקטיביות ולהאיץ הקמת גגות חדשים.

בנוסף, החל מ־2028 תקצץ הרשות בשיטה נוספת: בעלי גגות בינוניים ומעלה (מעל 15 קילוואט) יוכלו להציע מחיר תחרותי ונמוך יותר על החשמל שהם מייצרים. מי שיציע את המחיר הנמוך ביותר יחובר ראשון לרשת, בעוד שמי שיציע מחיר גבוה ייאלץ להמתין בתור. מנגנון זה יתמרץ בעלי גגות גדולים להציע מחיר פחות מסובסד כדי לקצר זמני חיבור. גגות קטנים עד 15 קילוואט יהיו פטורים ממנגנון זה ויחוברו אוטומטית.

האם נראה השפעה על מחיר ההתקנה?

לכאורה, מערכת התמריצים החדשה אמורה לייצר גל התקנות מהיר כדי להספיק ליהנות מהתעריפים הגבוהים, מה שעלול להקפיץ את מחירי ההתקנה. לדברי אדם קרומר, מנכ"ל GreenDays, פלטפורמה להשוואת מערכות סולאריות, "בעקבות קמפיין משרד האנרגיה שהתריע על הירידה הצפויה בתמורה החל מ־2027, הורגשה התעוררות משמעותית בביקוש. להערכתנו, המעבר מהצהרות לצעדים אופרטיביים יוביל לגל ביקושים נוסף ומשמעותי".

עם זאת, קרומר לא מזהה כרגע שינוי מחירים דרמטי: "עד כה, העלייה בביקוש לא השפיעה באופן מורגש על מחירי המערכות, ואנו מקווים שהם יישארו יציבים". לצד זאת, הוא מתאר שינוי בהתנהגות החברות: "המתקינים נעשים סלקטיביים יותר בבחירת לקוחות. הם משקיעים פחות מאמצים במקרים מורכבים, למשל כשנדרשת הגדלת חיבור החשמל. החברות מקדמות עסקאות בעיקר מול לקוחות בעלי מוטיבציה גבוהה ומוותרות על ניסיונות שכנוע".

מה יקרה לקצב ההתקנות וליעד 100 אלף הגגות?

תרחיש הפוך גורס כי הירידה בתעריפים דווקא תקרר את השוק ותאט את הקצב. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מביע דאגה: "שוק האנרגיה הסולארית בישראל עדיין צעיר ורגיש, ושינויים כפי שמציגה רשות החשמל בשימוע מזעזעים אותו ויוצרים גל הדף שפוגע בצמיחה. נתוני חיבור המתקנים מלמדים של התרסקות של התחום השנה. לראשונה כמות ההספק צנחה למאות בודדות של מגהוואט בלבד, בעוד שלעמידה ביעדי הממשלה נדרש חיבור של לפחות 2,000 מגהוואט בשנה. המתווה הרב־שנתי מבורך ומשרטט אופק לתחום, אך כשאין עמידה ביעדים ויש דעיכה בחיבורים - צריך להגדיל את התמרוץ ולא להפחיתו".

מנגד, הירידה במחירי הפאנלים הסולאריים, לצד המודל שמעודד הקמה מוקדמת, עשויים להפוך את ההתקנה לזולה ומשתלמת מאי פעם. איזה מהכוחות ינצח? את זה נצטרך לגלות בהמשך.