אחריות עקב אירוע בלתי צפוי

המושג "אחריות" הוא בעל משמעות נרחבת ומשתנה. על פי כל אחת ממשמעויותיו, מתקיימים בו לפחות שני מרכיבים: המרכיב האחד מתקיים בכך, שאדם או גוף נושא בתוצאות, בין שהמדובר בתשלום פיצויים ובין שהמדובר ב"הענשתו" של מי שנחשב לאחראי, בענישה פלילית או בהדחה מתפקיד או כיוצא באלה.

המרכיב האחר מתקיים בקשר שבין אדם פלוני או גוף פלוני לבין תוצאותיו של אירוע מסויים. קשר זה יכול להיות סיבתי, יכול שינבע מכהונתו או תפקידו של מי שנקבע כבעל האחריות, ויכול לנבוע מנסיבות אחרות.

אולם למושג האחריות בתחום המשפט, משמעות הרבה יותר מצומצמת מאשר בתחומים אחרים. עניין האחריות עולה תדיר על סדר היום הציבורי - וכמובן גם לאחרונה - אולם אחריות משפטית אפשר שתיחשב לאחריות גם בתחום אחר, אך לפחות בתחום המשפט ניתן להגדירה במדוייק ובמובהר.

אחריות משפטית בנזיקין מאופיינת בקשר סיבתי כפול: "ראשית, נדרש קיומו של קשר סיבתי עובדתי המתמצה לרוב ב'סיבה-בלעדיה-אין'... הקשר הסיבתי השני הנדרש הוא הקשר הסיבתי-המשפטי. קשר סיבתי זה בורר מבין 'הסיבות-בלעדיהן-אין' אותם גורמים, אשר מפאת תכונתם משמשים יסוד להטלת חבות". כך נאמר מפי השופט א. ברק בע"א 6000/93, עיזבון קואסמה ואח' נ' האשם רג'בי ואח' (טרם פורסם - פסק זה ייסקר על ידינו באחת מסקירותינו הבאות בהקשר לשורה של פסקי דין השופכים אור חדש על עילות התביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

אולם עניין האחריות בנזיקין בא לידי ביטוי מעניין - ויש מי שיאמר כמעט מפתיע - בע"א 3021/95 יהודית גרינבלט נ' בית הספר החקלאי התיכון עיינות ואח', שניתן ביום 27.2.97.

יהודית גרינבלט, תלמידת בית הספר, נפגעה על ידי גזע עץ חרוב שקרס לפתע ופגע בה. כתוצאה מהפגיעה נכרתה רגלה. תביעתה נגד בית הספר נדחתה ע"י השופט ד"ר ג' קלינג בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. היא עירערה לעליון, ועירעורה נתקבל בפסק דין שניתן ע"י השופטת ט. שטרסברג-כהן, על דעת השופטים דורנר וטירקל.

ההנמקה של שטרסברג-כהן היתה, כי המדובר בעץ חרוב גדול ועתיק הניצב על אם הדרך של בית הספר, והענף שקרס מן העץ ופגע בנפגעת היה גדול וכבד ביותר (מדריך הספורט ומפעיל הקיוסק ומספר תלמידים לא הצליחו להרימו מעל הנפגעת, והיה צורך להזעיק לעזרה מספר תלמידים נוספים).

בפני בית המשפט המחוזי העיד מומחה מטעם הנפגעת בדבר הסיבות לנפילת הענף, שהיתה תוצאה של שני גורמים מצטברים: פטריות שחדרו לגזע וכירסמו את ליבתו מבפנים (ואכן הענף שקרס היה חלול בתוכו), ומשקלו הרב של הענף.

ממסמך מתוך תיק הנוי של בית הספר עולה, כי נדרש גיזום הענף הנדון קודם למקרה. הגוזם, מר קמחי, העיד, שגיזום העץ נעשה רק לאחר התאונה, ומר לביא, מנהלו של בית הספר, העיד, כי לפי מיטב זיכרונו, לא נעשו גיזומים בעצים לפני התאונה. מרכז הנוי ומרכז המשק לא ידעו לומר, אם אכן בוצע גיזום. הענף שקרס בוודאי לא נגזם.

בית המשפט המחוזי קבע, כי התברר "ללא ספק שבבית הספר לא היה הסדר ברור בדבר האחריות לטיפול בעצים". אין מחלוקת שבשטח בו היה מצוי העץ, עברו במשך היום רבים מתלמידי בית הספר. בגלל סוגו של העץ (עץ חרוב), גודלו, גילו, אורכו וכובד ענפיו, ובמיוחד הענף שקרס, והיותו מועד להיות מותקף על ידי מזיקים ופטריות, היה על בית הספר לנקוט בצעדים כדי לבדוק ולוודא שאין העץ או ענפיו מהווים סכנה לשלום אלה העוברים לידו או תחתיו.

לא היה קושי להיעזר בגנן מקצועי שהועסק על-ידי בית הספר, על מנת לבדוק מעת לעת, בתדירות סבירה לעניין זה, את מצב העצים בשטח שבאחזקת בית הספר. לא היה קושי להצטייד בידע, לפיו קיומם של חורים וסדקים בגזע ובענפי העץ הם אינדיקציה לפטריות או לחדירה אפשרית של מזיקים, הפוגעים בתוכן הגזע או הענפים באופן הגורם לריקבון ולהפיכת העץ או ענפיו לחלולים, עד כדי סכנת הישברות, קריסה ונפילה.

ואם לא די באי הנהגת נוהל קבוע ומסודר, היו ראיות על מחדלים ביחס לעץ הנדון. היתה התראה של הגוזם, מר קמחי, שאמר בבית המשפט: "ידוע שעצי חרוב בגודל כזה ובגיל כזה נוטים לריקבונות פנימיים, שרק בעל מקצוע כורת או בעל ניסיון יכול לדעת מה מצב העצים במקום. אני התרעתי לפני בית ספר עיינות".

בית המשפט המחוזי לא התעלם מן הסכנות הכרוכות בעץ הנדון, אלא שהגיע למסקנה כי מצב זה לא הטיל על המשיבים חובת זהירות, משום שבאיזון בין השיקולים הציבוריים של הקצאת משאבים וסדר עדיפות לבין שלום הפרט - גוברים הראשונים. בית המשפט המחוזי הביע חשש, כי הטלת האחריות לנזק הנגרם על ידי עץ נופל בנסיבות כגון אלה עלולה להביא לתוצאות שאינן רצויות מבחינת הציבור. כך סבר ד"ר קלינג.

דעתה של שטרסברג-כהן היתה שונה. לגישתה, אין נדרשים לעצב נורמה כללית שתחול על כל אדם בגין עצים שבחצרו הפרטית או בגנים ציבוריים, ביערות ובחורשות, או לקבוע נורמה כללית לפיה יש לבדוק מעת לעת את כל העצים הצומחים בכל אתר ציבורי או פרטי, כדי להיווכח במצבם ובתקינותם.

המקרה הזה אינו מחייב הצבת נורמה כזו. די להתמקד בנזק שהיה צפוי מעץ החרוב המסויים במקום בו הוא ניצב ובמצב בו היה ובסיכון שהוא היווה.

מדובר בבית ספר המופקד על שלום תלמידיו. במקרקעין שבחזקתו נמצא עץ גדול ועתיק, שענפיו ארוכים וכבדים במיוחד. בשטח בו נטוע העץ עוברים רבים מתלמידי בית הספר העלולים להיפגע ממנו. האמצעים למניעת סכנה צפויה מענפים ארוכים וכבדים העלולים להיפגע מפגעי הזמן בגלל גילו של העץ, פשוטים וזולים יחסית. האמצעי לבדוק ולהרחיק את הסכנה מצוי בהישג יד של בית הספר, וניתן ליישום ללא הוצאות יוצאות דופן וללא צורך להיזקק לאמצעים חריגים.

מסתבר, כאמור, שלא היה נוהל בבית הספר לפיקוח ולהשגחה על עצים הנטועים בשטחו ולמניעת סיכון בטיחותי מהם. עוד הסתבר, כי נוהל כזה קיים במקומות אחרים כגון אוניברסיטת תל-אביב ועיריית תל-אביב, כפי שהעיד העד המומחה מטעם הנפגעת. בדיקה וגיזום יכלו להגן מפני האסון שקרה. המטלה המוטלת על ידי כך על בית הספר איננה גדולה מדי, איננה קשה מדי ואיננה יקרה מדי לעומת הסכנה הנשקפת לתלמידיו.

אשר על כן, בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, הוחלט כי יש להטיל אחריות על המשיבים.

אכן, בפסק הנ"ל הודגשה ייחודיותו, כעין אחריות חד-פעמית שאין לגזור ממנה הלכה תקדימית.

לטעמנו, ראוי היה לקבוע את החבות במקרה הזה עקב האזהרות שהיו. כל אימת שעץ לא קורס במפתיע, בגלל רעידת אדמה בלתי צפויה או כוח עליון, ראוי להם לבעלי העצים להקפיד על שמירתם לא רק בהקשר לצמיחתם לנוי, שהיא מבורכת ורצויה, אלא גם לעניין בטיחות.

לא יהיה בכך משום הטלת אחריות אבסולוטית. ובינתיים, לכל מי שבחצרים שלהם מצויים עצים, כדאי להם לחשוב על הביטוח שלהם. לפעמים עצים קורסים ובעליהם עשויים להתחייב באחריות שלא העלו על דעתם.

(כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק פקס: 03-7523311) « «אחריות עקב אירוע בלתי צפוי «אחריות נזיקית עשויה לחול גם במקרה חד-פעמי, שבו נגרם אסון כתוצאה מהזנחת טיפול לא יקר ולא מסובך