בנק ישראל תומך בצימצום נוסף בפיקוח על מט"ח ובצעדי ליברליזציה נוספים בתחום. כך עולה מהסקירה השנתית ל-96' של הפיקוח על מט"ח בבנק ישראל, שפורסמה היום (ד').
בסקירה נכתב: "במסגרת מדיניות הליברליזציה, נמשך התהליך של הסרת הגבלות בתחום הפיקוח על מט"ח באמצעות הרחבת ההיתר הכללי". יצויין, כי בנק ישראל גיבש כבר את חבילת הצעדים הכלולה בשלב הנוסף בליברליזציה במט"ח. המהלך המתוכנן מעוכב בשלב זה ע"י משרד האוצר.
בסקירה מפורטות המגבלות העיקריות שעדיין נותרו בתחום הפיקוח:
* איסור כללי לרכישת מט"ח לצורך החזקה או הפקדה בפיקדון במט"ח; איסור על ביצוע תשלומים במט"ח בתוך המשק; הגבלות על החזקת פקדונות בבנקים בחו"ל; הגבלות על הוצאת שקלים לחו"ל (עד 200 דולר לכל יציאה); איסור על תושב ישראל לתת הלוואות לתושב חוץ והגבלות על העברות חד צדדיות לתושב חוץ.
* הגבלות על השקעות פיננסיות של המיגזר העיסקי.
* איסור על השקעות ריאליות בחו"ל של יחידים, פרט לרכישת יחידות נופש; הגבלות על רכישה של מט"ח במזומן לנסיעה לחו"ל עד 7,000 דולר לנסיעה; הגבלה על הוצאת נכסים בידי תושב שעזב את הארץ לצמיתות.
* איסור על השקעות ריאליות בחו"ל של משקיעים מוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח), והגבלה כמותית על השקעות פיננסיות בחו"ל של משקיעים מוסדיים עד %2 מסך הנכסים.
* איסור על השקעות פיננסיות וריאליות בחו"ל של מלכ"ר שאינו חברה.
* הגבלה על הוצאת נכסים שלא נרכשו מפיקדון לא תושב לחו"ל.
בסקירה הודגש, כי בנק ישראל מתערב היום במט"ח רק כדי להגן על גבולותיה של רצועת הניוד, ולא כדי לדחוף את שער סל המטבעות לכיוון שער האמצע כפי שנהג בעבר.
מתחילת 97' גבר שוב קצב נטילת האשראי במט"ח ע"י הסקטור העיסקי, בעקבות היחלשות הציפיות לפיחות והציפיות להמשך הריסון המוניטרי. על פי ההערכות, נרשם כבר מתחילת השנה גידול של כ-2 מיליארד דולר ביתרת האשראי במט"ח, המגיעה כיום לכ-15 מיליארד דולר.
עם זאת, יצויין כי בשנת 96' הסתכם האשראי במט"ח רק ב-3.6 מיליארד דולר, לעומת 6.3 מיליארד דולר בשנת 95', ירידה של %43. סך יבוא ההון נטו של תושבי ישראל הסתכם אשתקד ב-1.8 מיליארד דולר בלבד, לעומת 5.7 מיליארד דולר ב-95', ירידה של %69. הירידה נובעת בעיקר מצימצום האשראי במט"ח, שהתחדש בעוצמה רבה בתחילת 97'. יצויין, כי יבוא ההון של המיגזר הפרטי (ללא הבנקים), הסתכם בשנה שעברה ב-4.4 מיליארד דולר לעומת 7.9 מיליארד דולר בשנת 95', ירידה של %44.
בשנה שעברה נמשך הגידול באשראי המט"חי ארוך הטווח, והוא הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר לעומת 1.3 מיליארד דולר ב-95' ו-1.2 מיליארד דולר ב-94', גידול של %23 ו-%33 בהתאמה. כמו כן, חל גידול ניכר בסך האשראי הישיר מחו"ל, שהסתכם אשתקד ב-1.5 מיליארד דולר נטו, לעומת 625 מיליון דולר ב-95' ו-470 מיליון דולר ב-94'.
על נוטלי האשראי הישיר מחו"ל נמנים הפירמות הגדולות, בגלל מיגבלת לווה בודד. כך למשל גייסה אשתקד חברת החשמל בחו"ל 760 מיליון דולר, מזה 600 מיליון דולר בדצמבר. חברת בזק גייסה בחו"ל 350 מיליון דולר.
אשתקד גדלו ההשקעות הזרות בישראל בכחצי מיליארד דולר, והסתכמו ב-2.7 מיליארד דולר. עיקר הגידול בהשקעות הזרות נרשם בהשקעות בני"ע של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל. מרבית ההשקעות הזרות בישראל הן במניות, וההשקעות הזרות באפיקים השיקליים הן זניחות.
החוב החיצוני ברוטו גדל אשתקד ב-1.7 מיליארד דולר. עם זאת, החוב החיצוני נטו הצטמצם בשנה שעברה בכחצי מיליארד דולר. החוב החיצוני נטו הסתכם בסוף 96' ב-19.9 מיליארד הדולר. משקל החוב החיצוני נטו של ישראל יחסית לתוצר המשיך לרדת, והוא הגיע אשתקד ל-%22 לעומת %23 ב-95', כתוצאה מהגידול המהיר בתוצר. «מאת זאב קליין «בנק ישראל: נמשכת הגבלת הפיקוח על מט"ח «האשראי במט"ח ב-96' ירד ב-%43 ל-3.6 מיליארד דולר * סך יבוא ההון נטו ירד ב-%69 ל-1.8 מיליארד דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.