הנמרים של אסיה נחלשו

בסוף 96' אישר הפרלמנט הדרום-קוריאני את חוק העבודה החדש, המכשיר את הקרקע להורדות שכר, מתיר את הפעלתם של מפירי שביתה ואוסר מחדש את קיומם של איגודים מקצועיים עצמאיים. מאז נתונה המדינה בשביתה כללית כמעט, והפגנות המוניות של עובדים נזעמים נערכות בסיאול ובערים אחרות.

עד לפני זמן לא רב הצטייר עתידה של דרום קוריאה בצבעים ורודים. באוקטובר אשתקד הצליחה המדינה - השנייה באסיה, אחרי יפאן - להתקבל למועדון היוקרתי של מדינות המערב, האירגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).

חוק העבודה החדש, שמכיל גם רפורמות הנדרשות על ידי ה-OECD, כגון הגמשת זמני העבודה, חולל מהפכה בהלכי הרוח במדינה. אבל אין הוא סלע המחלוקת היחיד. אשתקד לא הצליחה קוריאה, לראשונה לאחר שנים של שיעורי צמיחה, למלא אחר היעדים הכלכליים שהציבה לעצמה. על מקצת עובדים מאיימים פיטורים. הואט גידול הייצוא ורווחי החברות, והגירעון במאזן המסחרי הגיע לשיא - פי שניים מאשר ב-1995.

חששות ועצבנות כלכלית פשטו גם במדינות אחרות באסיה, שגם משקיהן התאפיינו בעבר בצמיחה מטאורית. במקומות רבים פרצו סיכסוכים סוציאליים קשים, לאחר שהתערער העיקרון של צמיחת העל כערך עליון. הכלכלנים בעולם מאוחדים בדעה, כי "מדינות הנמר" סובלות מקוצר נשימה:

* בסינגפור מצפים השנה לצמיחה של %7-%8 בלבד. הבורסה נסוגה, מרכזי קניות גדולים נסגרים.

* בטייוואן, בהונג-קונג במלזיה ובאינדונזיה, חלה האטה בצמיחה.

* בתאילנד שוררת בהלה. הבורסה של בנגקוק ירדה בדצמבר אשתקד לנקודה הנמוכה ביותר זה שלוש שנים, אחד ממוסדות הרייטינג אפילו הזהיר מפני התמוטטות גמורה.

הכלכלן האמריקני פול קרוגמן ניבא שחורות כבר לפני שנתיים. הוא טען, כי התחזיות בדבר עליונות אסיאנית צפויה בשנת 2010 "אוויליות אך במעט" מן הבשורות משנות ה-60 על עליונותה התעשייתית כביכול של בריה"מ. מנהיגים באסיה הודו לאחרונה, כי לא הכול נוצץ. ראש ממשלת מלזיה, מוחמד מחתיר, הזהירבביקורו בבייג'ינג: "עלינו לחדול מלשגות באשליות". לפני שנה הוא קרא למערב ללמוד מבני אסיה: "על המערב לקבל את הערכים שלנו, ולא להיפך".

קוריאה ושאר "מדינות הנמר" נאלצות עתה לכפר על השגיאה ששגו בעבר, כאשר החליטו לבסס את כלכלתן על ייצוא מספר מצומצם של מוצרים. קמו בהן מספר תאגידי ענק, אבל נעדר מעמד בינוני רחב של התעשיינים, והן נאלצות לייבא כמויות גדולות של רכיבים לייצור ואת רוב מוצרי הצריכה המתוחכמים והיקרים יותר.

כך אירע ש"מדינות הנמר" נפלו עתה למלכודת, שיפאן נלכדה בה כבר לפני יותר מעשר שנים: מצד אחד, תעשייתן מפותחת מכדי לנחול הצלחה בייצור מצרכים המוניים זולים, מצד שני, היא איננה מפותחת דיה לייצר בכוחות עצמה מוצרי היי-טק שלא על בסיס של חיקוי והעתקה. יש שהצלחות העבר מקשות על ההווה: כיוון שאתמול פרחו העסקים שהיו מבוססים על כוחות עבודה זולים, נוצר מחסור בכוח עבודה מיומן. התוצאה היתה עלייה תלולה בשכר העבודה.

העושר החדש, יחסית, הגביר את הצריכה של האסיאנים, וכיוון שהממשלות מטילות הגבלות על ייבוא של מוצרי צריכה, הם מתייקרים. בעקבות זאת משתדלות עתה הממשלות לרסן את הצריכה של אזרחיהן. פקידי מס הכנסה בקוריאה מגבירים את ביקוריהם בבתיהם של אזרחים, שרכשו מכוניות מיובאות; לגימת ויסקי מתוצרת חוץ היא מעשה לא פטריוטי, קובעת הטלוויזיה הממלכתית, והנשיא קים פנה לנתיניו בקריאה "לא לחיות חיי מותרות, לא לצרוך יתר על המידה ולא להרבות בנסיעות לחו"ל שלא לצורך".

התעשייה שהצטיינה בזמנו במוצריה הזולים, נאלצת עתה להתחרות במוצרי חוץ זולים עוד יותר מסין, מווייטנאם ומבורמה. אין כמעט ענף במשק, המחוסן בפני התחרות הפנים-אסיאנית האכזרית. מטפלות פיליפיניות, שהועסקו בהמוניהן כמטפלות וכעוזרות בית בבתיהם של עשירים חדשים בדרום-מזרח אסיה - נדחקות היום על ידי צעירות ממדינות אחרות. המשרד למשאבי אנוש במלזיה, שם עובדות כיום לא פחות מ-60 אלף פיליפיניות, מתכוון להביא למדינה נשים ונערות מבנגלדש. חברת דייהו הקוריאנית, היא כיום המשקיעה הגדולה ביותר בווייטנאם.

לנוכח מצב זה גוברת המגמה ב"מדינות הנמר" לעלות כיתה ולחדור גם לטכנולוגיות-על. במקום להרכיב שבבים מוגמרים-למחצה, רוצות עתה סינגפור ומלזיה, לפי דוגמת אינטל, לחדור גם לשלבים הראשונים של ייצור מוליכים-למחצה. מלזיה מתכננת להקים פארק תעשייתי על שטח של 750 קמ"ר, למולטימדיה.

כבר באביב אשתקד חנך ראש הממשלה שלה "עמק סיליקון" ליד העיר פנאנג, אלא שרוב המבנים שם נותרו ריקים בגין מחסור באנשי מקצוע. המשרד הממשלתי למשאבי אנוש בקואלה לומפור מעריך כי גם בשנת 2000 יהיו במלזיה רק %78 מן המהנדסים ו-%57 מן הטכנאים שיידרשו למדינה.

"מדינות הנמר" גם חסרות תשתית מודרנית, שבלעדיה אין סיכוי להימנות עם מעצמות התעשייה המובילות. ב-4 באוגוסט אשתקד שותקה מלזיה למשך 24 שעות על ידי הפסקת חשמל כלל-ארצית. הייצור התעשייתי בבנגקוק סובל הפסדי ייצור של %12 בגלל פקקי תנועה בבירה והמצב בערי המטרופולין האחרות של אסיה איננו טוב בהרבה. לפי אומדן הבנק העולמי, מסתכמת ההשקעה הדרושה בתוכניות תשתית במרחב האסיאני-פסיפי לעשר השנים הקרובות ב-1,500 מיליארד דולר, ואיש אינו יודע מאין יימצא כסף זה.

איש אינו מאמין, שהצמיחה תיפסק. היא רק תואט, סבורים הכלכלנים, והאטה כזאת נחוצה לכלכלה. אומר הכלכלן האמריקני י.פ. מורגן: "הנמרים צריכים לנשום נשימה ארוכה, בטרם יעשו את הזינוק הבא". « «הנמרים של אסיה נחלשו «"מדינות הנמר" ביססו את כלכלתן על ייצוא מספר מצומצם של מוצרים. קמו בהן מספר תאגידי ענק, אבל נעדר מעמד בינוני רחב של התעשיינים