הסכסוך בדבר מעמדם של הכדורסלנים בביטוח הלאומי - למו"מ בין הצדדים

הסכסוך הכספי בדבר מעמדם של הכדורסלנים בביטוח הלאומי החל משנת 87' עבר לפסים של מו"מ בין הצדדים. כך עולה מהחלטת בג"ץ שהתקבלה בהסכמת כל הצדדים, בעקבות דיון היום (ד').

הכדורסלנים פנו לבג"ץ בבקשה להחיל צו, בו תוקן סיווג הספורטאים למעמד של עובד לעניין הביטוח הלאומי, החל משנת 87'. שחקני הכדורסל גיא גודס, אריאל רוזנברג וירדן רוזנברג, ואירגון שחקני הכדורסל, ביקשו להחיל לגביהם את הצו לעניין הביטוח הלאומי, המכיר בספורטאים כשכירים החל משנת 95', החל משנת 87', כ-8 שנים אחורנית.

נציגי אגודות הספורט בדיון שהתקיים היום ציינו, כי משמעות הדבר היא חיוב המעבידים בתשלומים רטרואקטיביים לביטוח הלאומי בסכומים המגיעים לעשרות מיליוני שקלים.

בשנת 87' הוגשה עתירה לבג"ץ על-ידי שחקני כדורגל, לקביעת סיווגם בביטוח הלאומי לשכירים. בשנת 93' ניתן פסק-דין בג"ץ, שקבע, כי הכדורגלנים ייחשבו כשכירים לעניין הביטוח הלאומי. בג"ץ החיל את פסק-הדין רטרואקטיבית ממועד הגשת העתירה, דהיינו שנת 87'. בעקבות פסק-הדין תוקן סיווג הספורטאים לשכירים החל משנת 95', והכדורסלנים דרשו את החלת הצו רטרואקטיבית לגביהם החל משנת 87'.

הביטוח הלאומי התנגד לבקשת הכדורסלנים, בטענה, כי אין מקום להחיל חיובי מס באופן רטרואקטיבי שנים כה רבות אחורה. אגודות הספורט התנגדו לבקשה בטענות, כי פעלו במשך שנים על פי מצב קיים ונהגו בהתאם לחוק. אגודות הספורט טוענות שקבלת העתירה תשנה את מצבם לרעה רטרואקטיבית, ותגלגל על כתפיהם חיובי ביטוח לאומי בעשרות מיליוני שקלים, שעשויים לפגוע בהם אנושות.

בדיון שהתקיים היום בפני השופטים מישאל חשין, דליה דורנר ויעקב קדמי, הציע השופט לצדדים לפתוח במו"מ במטרה להגיע להסכם פשרה בעניין. על מנת להשיג מטרה זו, פנה השופט לכ-10 מבאי-כוח הצדדים המתדיינים, והסביר לכל אחד מהם, כי "יש להם מה להפסיד במידה ויינתן פסק-דין בעניין".

במהלך הדיון, קיבל בג"ץ את עמדת מרכז מכבי, לפיה אין לספורטאים עילת תביעה כלפיהם בעניין חובות הביטוח הלאומי ועל כן בהסכמת העותרים נמחקו מרכזי הספורט כמשיבים לעתירה. «מאת שמואל דקלו «הסכסוך בדבר מעמדם של הכדורסלנים בביטוח הלאומי - למו"מ בין הצדדים «בעיקבות המלצת בג"ץ, שקבע: "יש לצדדים מה להפסיד אם יינתן פסק-דין בעניין"