חיריה: הסדרת הנחל התמוטטה בין הכסאות

ככל שעוברים הימים מאז התמוטטות הר הזבל בחיריה לתוך אפיק נחל אילון וסתימת הנחל, מתברר, שהתרחשות המפגע נצפתה מראש, ולמרות שלא היה ויכוח שצריך לבצע עבודות הסדרה של הנחל, נפל הנושא בין כסאות הרשויות השונות ובין כסאות שרי הממשלה, והתעורר רק לאחר התמוטטות.

ביום ה' החלו קבלנים העובדים עם רשות ניקוז אילון להטות את אפיק הנחל. הם ניסו לעשות זאת כבר ביום ד', לאחר שהשר לחקלאות ואיכות הסביבה, רפאל איתן, חתם על צו חירום בנושא, אולם חקלאים מהיישוב משמר אילון ואנשי חוות הזרע, שלהם אדמות מעובדות שהופקעו לצורך העבודה, מנעו אותה בגופם.

ביום ה' הובאה משטרה למקום לכפות את הצו. מנהל רשות ניקוז אילון, זאב לנדאו, אמר ל"גלובס", כי הרשות מצידה עושה מאמץ להקטין את הנזק, על ידי קירוב התוואי של הנחל המוטה לנחל המקורי. מדובר בהטיה של כ-700-600 מטר מאפיק הנחל, כאשר הצו אישר הפקעה של 50 דונם לצורך העבודה.

ב-30 בספטמבר 1997 כתב יו"ר איגוד ערים איזור דן לתברואה ואשפה, יוסף גבעול, מכתב לשר רפאל איתן, ובו תבע הסדרת ערוץ נחל אילון מחשש לאסון. להלן תוכן המכתב:

"בעת ביקורי במשרדך מיום 20.6.97 מסרתי לך תוכנית הרחבת הנחלים שפריר ואילון, הסברתי לך את חשיבות הרחבתם והרחקתם משתי סיבות: א. להפסיק להגביה את אתר חיריה; ב. למנוע שואה אקולוגית על ידי סתימת דרכי הניקוז של האיזור, וסכנת התמוטטות המדרונות.

"האחריות הציבורית והיא בלבד הביאה את מועצת איגוד ערי דן לתברואה להחליט על הרחקת והרחבת אפיקים הנ"ל. ההחלטה התקבלה לאור העובדה, שגורמי ממשלה על דורותיה אינם מצליחים ליישם החלטת הממשלה למציאת אתר חילופי, ובמטרה להגן על תושבי גוש דן והסביבה בפני הסכנות הקרובות והצפויות של אסון תעופתי מחד וסתימת דרכי הניקוז של גוש דן מאידך.

"החלטת מועצת איגוד ערי דן על הטיית נחלי השפריר והאילון הינה צעד חירום ואינה קשורה כלל להחלטת הממשלה מספר 2155. ביצוע עבודות ההרחבה הינן בהתאם לתוכנית המתאר שבתוקף (ת.ג.פ 578) וקיבלה אישור ובירכתה של רשות הניקוז המוסמכת על פי דין לאשרה.

"בוודאי ידוע לך, כי רשות ניקוז 'ירקון' קובעת בחוות דעת שהכינה, כי עקב חוסר יציבותם של מדרונות הירידה התחילה גלישה לכיוון נחל שפריר, וכי אם לא תיעשה פעולה מהירה עד החורף, עלולים אפיקי הנחל להיסתם, וכתוצאה מכך ייגרמו נזקים גדולים לכל היישובים הנמצאים באגן הניקוז של הנחלים הנ"ל. אי לכך, קובעת הרשות, יש לבצע מיידית הרחקת אפיקי הנחלים מהמדרונות וחיזוקם, בכדי למנוע אסון.

"כפי שנמסר לך על ידי לא אחת, מוכן האיגוד לפעול מיד להעברת כמויות האשפה לאתרי אשפה חלופיים, כפי שיורו לנו אנשי משרדך. זאת נעשה מיד עם קבלת הסכמת המפעילים הנוכחיים של האתרים, וכן כאשר יוסדרו כל האישורים הסטטוטוריים ויוסדר פתרון מחייב לכיסוי הפרש העלויות, שייגרם לאיגוד כתוצאה משינוע אשפה וקבורתה באתרים חדשים.

"נמסר לנו על ידי משרדך, כי נמצא פתרון רק לשליש מהאשפה המפונה לחיריה, אך לאור בירורים ראשונים שנעשו על ידינו מסתבר, שיש קשיים באתרים המיועדים לקליטת אשפה, ולכן חייב האיגוד לדאוג להסדרת והרחבת אפיקי הנחלים, ובכך להגן גם על שלמות ויציבות המדרונות, ולא להגביה את גובה ההר.

"הנני סבור, כי בנסיבות אלו פועל האיגוד על פי סמכויותיו החוקיות והציבוריות לשמירת בריאותם, ביטחונם ואיכות חייהם של תושבי גוש דן, לכן אין ולא היה מקום לטרוניות כלפינו בעניין זה. אנו משוכנעים, כי משרדך יירתם להגשת עזרה בכל התחומים שבנדון".

השר איתן, שמשרדו נמצא בעימות עם איגוד ערים, בגלל דרישתו לפנות את מזבלת חיריה לאלתר, הלך בדרכו שלו, לפי המלצות רשויות הניקוז של משרד החקלאות. ב-27 בנובמבר הצליח להביא ולהעביר החלטת ממשלה בזו הלשון:

"מחליטים: לאור ההכרה בצורך קידום הסדרת התשתית הניקוז של מדינת ישראל, מחליטה הממשלה לאשר תקציב מיוחד, לשלוש שנות תקציב, עבור הפרוייקטים הבאים (הפרוייקטים מוצגים על פי סדר עדיפויות): 1. הסדרת נחל אילון באיזור החיריה; 2. הסדרת נחל ירקון באיזור תל-אביב ורמת-גן; 3. הסדרת נחל קישון באיזור מפרץ חיפה.

"דברי הסבר: לקראת החורף הקרב, צפויים נזקים שייגרמו עקב הצפות אגני הניקוז. לשם מניעת נזקים אלה, העלולים אף לעלות בחיי אדם, יש צורך בפעילות נחרצת באיזורים רגישים במיוחד, על מנת להסדיר את הנהלים הבאים:

"א. נחל אילון - יש להסדירו באיזור החיריה. הנחל מהווה סכנת הצפה וחסימת כבישים מרכזיים באיזור המרכז. עלות הסדרת הנחל: 7 מיליון שקל.

"ב. נחל ירקון - יש להסדירו באיזור תל-אביב ורמת-גן, באיזור מבונה אשר הצפתו מהווה סיכון לחיי אדם. עלות הסדרת הנחל: 5 מיליון שקל.

"ג. נחל קישון - יש להסדירו באיזור חיפה על מנת להקל את ההצפות במפרץ חיפה, באיזורי מגורים, תעשייה ומסחר. עלות הסדרת הנחל: 15 מיליון שקל".

ההחלטה הוחלטה, אולם דלתות קופת האוצר נפתחות לאט. ובשטח, החורף החל והתחזיות התממשו. ההר התמוטט לתוך הנחל. זהו סיפור בו כולם צודקים וכולם סובלים. « «חיריה: הסדרת הנחל התמוטטה בין הכסאות «לפניך ההתכתבות והעמדות של המשרד לאיכות הסביבה ואיגוד ערים דן - כולם צדקו