טלוויזיה: פיני זהבי מלחיץ את ערוץ 2

בשבועות האחרונים מתהלכים אנשי ערוץ 2 בפנים מודאגות. פיני זהבי רכש את זכויות השידור של הליגה האנגלית, ליגת האלופות והליגה האיטלקית, משדר אותן בערוץ המזה"ת, והם הנפגעים הגדולים מהרכישה הזו. אמנם ערוץ 5 איבד יחד עם הזכויות הרבה יוקרה מקצועית ופרסטיז'ה, אבל אז הם היו רגועים, כי בערוץ 5 לא מכרו פירסומות. זהבי מוכר, ובזול (בינתיים)

12 מפרסמים, ביניהם הטוטו, הלוטו, קו-אופ, שופרסל ותנובה (קרלו, LGG1), בזק בינלאומי, פולקסוואגן (פולו) ואחרים, כבר הראו נוכחות בערוץ שיש המכנים "הערוץ המסחרי הנוסף", שצמח ממש תחת אפה של הרשות השניה ושל השרה לבנת - ערוץ המזה"ת.

מספר שידורים בודדים של הליגה האנגלית וליגת האלופות הספיקו כדי להפוך את רצועת הספורט החדשה, "כדורגל פלוס", לעצם בגרונן של זכייני הערוץ השני, ואת ערוץ המזרח התיכון מתחנת שידור נידחת לאויב מספר 1 שלהן. היה מי שהכתיר את תחילת שידורי הליגה האנגלית בכדורגל בערוץ המזרח התיכון "עידן חדש בשידורי הספורט בישראל". מדובר, מסתבר, לא רק בעידן חדש לשידורי הספורט, אלא בעידן חדש בשידורי הטלוויזיה בישראל בכלל.

ערוץ המזרח התיכון, בעזרת שידורי הליגה האנגלית בכדורגל, מאיים להפוך לשחקן הרציני בענף: לפחות כך תופסים זאת מנהלי זכייניות ערוץ 2, ותגובתם הזועמת מוכיחה זאת.

איום כזה, חשוב לציין, התאפשר תודות לפיני זהבי, סוכן שחקני הכדורגל, אשר "חטף" את זכויות השידור של הליגה האנגלית, ליגת האלופות והליגה האיטלקית מידיהן של חברות הכבלים, וחתם על הסכם לשידורן בערוץ המזרח התיכון.

וכך, הפסדו של ערוץ הספורט (ערוץ 5 בכבלים) את הזיכיון לשידור משחקי הליגה האנגלית הפך מבעיה של חברת JCS ושל חברות הכבלים בלבד, לבעיה של זכייני ערוץ 2.

לגבי ערוץ הספורט מדובר, אמנם, בפגיעה קשה ביוקרה המקצועית ובפרסטיז'ה, שנובעת מאובדן שידורי הליגה החשובה ביותר בעולם, ועוד כמה ליגות מרכזיות, כמו הליגה האיטלקית או ליגת האלופות. מדובר, כמובן, גם באובדן שיעורי צפייה מובטחים לטובת ערוץ אחר. עבור זכייניות ערוץ 2, מדובר בהפסד כספי - אובדן הכנסה מפירסומות.

"אנחנו בודקים את הצד החוקי של הנושא, ועשויים לפעול משפטית. אני בעד תחרות, אבל אך ורק לפי החוק", צוטט עוזי פלד, מנכ"ל טלעד, בתגובה לעניין התחרות החדשה. "נטפל בעניין בצורה נחרצת", התבטאו אנשי הנהלת "רשת" באותו באותו עניין.

אחד מבכירי ענף התקשורת מוסיף ואומר כי מדובר פה ב"ישראבלוף", כאשר קם אדם ועוקף את כל תהליכי החקיקה (שנמצאים בעיצומם) להקמת ערוץ מסחרי נוסף, וערוצים יעודיים. לדברי אותו גורם, באיצטלה של ערוץ מזרח תיכוני משודרות תוכניות מקור ישראליות, המופקת בישראל, עם מגישים ישראליים ואפילו בהשתתפות חבר כנסת ישראלי (סילבן שלום).

גם הרשות השניה עצמה מצאה לנכון להביע את עמדתה החד משמעית בעניין. נחמן שי צוטט כמי שאומר: "כללי המשחק נשברו פה. רק הרשות השנייה מוסמכת לפי החוק להעניק זכויות לשידורים עם פירסומות".

על פי טענות שונות שנשמעו בימים האחרונים, שודרו במהלך שעת משחק אחת כ-15 דקות של פירסומות, לא כולל שקופיות החסות למיניהן. רוני קול, מבעלי קול המפרסם LDI, המשווק את זמן האוויר של ערוץ המזרח התיכון, אומר כי שודרו לא יותר מ-10 דקות פירסומת לשעה. בכל מקרה, לטענתו, הכל חוקי. הוא גם מוסיף ואומר כי התחנה היא תחנה אמריקאית הן מבחינת הניהול והן מבחינת הבעלות, ושידוריה נקלטים ב-15 מדינות שונות במזרח התיכון. הפקות מקור ישראליות, לדבריו, לא היו בערוץ ולא יהיו, למרות שאיכות התוכניות ותוכנן אמור להשתנות. לדבריו, אין פה כל כוונה להפר את החוק.

חוקיות שידורי הפירסומת בערוץ המז"הת נבדקת ע"י עורכי דין משני הצדדים. בכל מקרה, עובדה היא שהערוץ אינו נכלל תחת פיקוחה של הרשות השניה. לכאורה, אם כן, יכולים מנהלי הערוץ לשדר כמה פירסומות שרק ירצו, או כמה שנדרש, על מנת לכסות את ההוצאות.

זה, כמובן, עד גבול הטעם הטוב: אותו גבול שעקיפתו עלולה לעורר תרעומת בקרב הצופים. נראה אם כן, לכאורה, כי שידורי הערוץ אינם כפופים לגוף מפקח כל שהוא. למעשה, לדברי קול, כפופים מנהלי הערוץ לחוקי הרשויות האמריקאיות ולכללים של ה-C.B.N, חברת האם.

זכייני ערוץ 2 רגילים למצב בו חלק מתקציב הפירסום שאמור היה להגיע לכיסם במלואו, מועבר לערוצי טלוויזיה זרים כמו M.T.V ,C.N.N או ערוץ המזרח התיכון. למעשה, שידור פירסומות ישראליות בערוץ M.T.V החל עוד ב-92', טרם הקמתו של ערוץ 2.

את הצפרדע הזו הם בלעו, בלית ברירה, כבר מזמן. הפעם, הצפרדע עלולה להגיע למימדים של שור. "נכון שתמיד היו פירסומות בערוצים אחרים", אומר מקור בכיר בטלוויזיה, "אולם אז היה מדובר על ספוטים בודדים בתוכניות זרות. הפעם זה הופך למסה קריטית". זהו, מותר להניח, הטריגר שגרם לזכייני הערוץ לצאת למאבק "העקרוני הזה", כהגדרתם.

ויש להם סיבה טובה. חובב הכדורגל המושבע הוא קהל יעד אטרקטיבי למפרסמים. מדובר על קהל גברי ברובו, מפולח וממוקד, בעל יכולת קנייה, וחשוב לא פחות - שבוי. קשה ביותר לנתק חובב כדורגל בזמן משחק מרתק של הליגה האנגלית, משחק של בית"ר ירושלים בליגת האלופות, או משחק של הליגה האיטלקית. את זה יודעים גם המפרסמים.

הם גם מבינים את משמעותם של המספרים. לדבריו של קול, מחיר שידורו של ספוט ממוצע בן 30 שניות עולה כ-1,200 דולר, זאת לעומת כ-9,000-6,000 דולר במרכז הפריים בערוץ 2. גם במונחי עלות מול תועלת, הפירסום במסגרת "כדורגל פלוס" עשוי להיות כדאי. לדבריו של קול, זכה שידור משחק הכדורגל בין בית"ר ירושלים לבנפיקה ליסבון ל-%21 ריטיינג, ומשחק הליגה האנגלית ששודר בשבת זכה ל-%14.

עד אז, נאמדו שיעורי הצפייה בערוץ המזרח התיכון בכ-%3-%6 רייטינג בלבד. שיעור צפייה כזה נמדד, למשל, במשחקי ליגת ה-N.F.L, ליגת הפוטבול האמריקאית. אבל פוטבול זה לא כדורגל, ובמשחקי כדורגל חשובים, במסגרת הדקה ה-91, הגיעו שיעורי הצפייה עד לכ-%30.

הפוטנציאל המסחרי, ללא ספק, קיים. אם מחפשים הוכחה נוספת לעניין, ניתן למצוא אותה בתביעה משפטית שהגיש מודי פרי, מבעלי משרד הפירסום "תאוצה", כנגד מנהלי הערוץ, בגין העברת הנציגות לחברת קול המפרסם L.D.I, לפני כחודשיים. בטענה של הפרת הסכם, תובע פרי ממנהלי הערוץ פיצוי בגובה של 16.5 מיליון שקל. אגרת בית המשפט עמדה על 5 מיליון שקל בלבד. נתונים אלו עשויים להעיד על הפוטנציאל הגלום בערוץ, בעיקר מאז תחילת שידורי הכדורגל, על אף שהכרעת הדין עוד רחוקה.

ערוץ המזרח התיכון הוא ערוץ שידור אמריקאי, שהוקם לפני כ-15 שנה. התחנה משדרת באמצעות הלוויין עמוס, ושידוריה נקלטים בישראל באמצעות כבלים. ערוץ המזרח התיכון שייך לרשת הטלוויזיה C.B.N, שהינה תאגיד התקשורת האמריקאי הרביעי בגודלו בארה"ב.

הערוץ הוקם ע"י פט רוברטסון, מטיף נוצרי ידוע, אשר בין הפעילים בתנועתו (הכנסיה האוונגליסטית), גם אל גור, סגן נשיא ארה"ב. עד אוגוסט 97' היה הערוץ ממוקם בתחנה אחרת בכל חברת כבלים. מאוגוסט 97' קיבל הערוץ את מיקומו הקבוע - ערוץ 24 - ונחתמו הסכמים בין מנהליו לבין הלוויין עמוס להעברת השידורים.

פיני זהבי הוא זה ששינה את מיצובו של ערוץ המזרח התיכון, והעביר אותו למרכז מפת התקשורת בישראל. רצועת השידור "כדורגל פלוס" עוד צפויה לספק חדשות חמות מזירת המאבק בין זכייני ערוץ 2 וקברניטי הרשות השניה לבין ערוץ 24. והתאחדות חברות הכבלים? תגובתה, כפי שצוטטה בעיתונות, גורסת כי מבחינתם מדובר בערוץ לוויין לכל דבר, המשדר מלבנון, ואין להם שום נגיעה לתכנים. צבי האוזר, יו"ר המועצה המפקחת על שידורי הכבלים, מסר כי "כל היבטי השידור של הערוץ נמצאים בבדיקה".

צרו איתנו קשר *5988