יש סיכוי בחברון

החתימה על הסכם חברון בין ישראל לרשות הפלשתינית התקבלה באנחת רווחה בחוגים הקשורים לשת"פ האיזורי בישראל, בעולם הערבי ובוושינגטון. הדי שביעות הרצון עברו במהירות גם למדינות במזרח הרחוק ובאירופה, שהתקשו בחצי השנה האחרונה לפתח את השת"פ עם ישראל על רקע הקיפאון בתהליך המדיני. בסקטור הפרטי והממשלתי בישראל מעריכים, כי עתה צפוי תהליך של הפשרת הקיפאון הכלכלי והעסקי עם ישראל. עם זאת נראה, כי התהליך יהיה זוחל ורווי הססנות וחשדנות גבוהות מבעבר.

משבר האמון בין העולם הערבי לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהפך לעובדה בחודשים האחרונים, הותיר צלקות עמוקות בבירות הערביות, שיקשו על חידוש תנופת הנורמליזציה הכלכלית והמדינית בין הצדדים. הסכם חברון אמנם נחשב אבן בוחן בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית לגבי הכיוון אליו חותרת ממשלת ישראל בסוגיית התהליך המדיני, וחתימתו נחשבת, ללא ספק, איתות חיובי. עם זאת, על רקע התהליך של העמקת האכזבה הערבית מנתניהו, ככל שחלף הזמן ממועד בחירתו, אין די בהסכם, כדי להחזיר אחורה אוטומטית את גלגל המזרח התיכון החדש, לימי ערב הבחירות בישראל.

העולם הערבי, שנתן אשראי לממשלת נתניהו, חש בחודשים האחרונים מרומה ונבגד. על רקע זה חלה החמרה בהתיחסותו לנורמליזציה עם ישראל בחודשים האחרונים. אם בתחילת כהונתה של הממשלה התקשו הסורים לגרור את המדינות הערביות להתניית הנורמליזציה בהתקדמות התהליך המדיני, הרי שבחודש האחרון הם עשו זאת ללא בעיות מיוחדות.

הודעת הסיכום של שרי החוץ ממצרים, סוריה, סעודיה, עומאן, קטאר, כווית, בחרין ומדינת האמירויות לפני כשבועיים, כללה תמיכה מלאה בעמדות הקיצוניות ביותר שהציגו סוריה והפלשתינים בשיחות השלום. בכלל זה תומכות מדינות המפרץ בנסיגה לקווי ה-4 ביוני 67' בגולן, ונסיגה מלאה מדרום לבנון, מהבקעה "ומהשטחים הפלשתינים הכבושים כולל ירושלים הערבית". זאת בנוסף לתמיכה במדינה פלשתינית עצמאית. לכך קוראים עתה שרי החוץ של שמונה המדינות "החזרת תהליך השלום למסלולו הנכון".

השרים אמנם לא היתנו מפורשות את הנורמליזציה עם ישראל במילוי דרישות אלה, אולם הזכירו את החלטת הפיסגה הערבית מיוני 96', שקבעה זיקה בין הנורמליזציה והתקדמות בתהליך השלום. מכאן, שקיימת אפשרות, שהנורמליזציה בין ישראל למדינות הערביות תותנה מעתה לא רק במימוש הסכם חברון, אלא גם בהתקדמות בשיחות השלום עם הפלשתינים על הסדר הקבע, ועם הסורים על הסכם השלום.

סוריה תלחץ שכך יהיה, ואיתה מצרים. נכונותן של מדינות המפרץ להכנע ללחצים אלה תהיה תלויה גם במאמצים שישקיעו מהיום הסקטור הפרטי והממשלתי בישראל, לשינוי תמונת המצב. למרות הנכונות הערבית להקצין את הקו ההסברתי ביחס לנורמליזציה כלכלית ומדינית עם ישראל ולמרות משבר האמון, לא נותקו לחלוטין היחסים בין ישראל למדינות האיזור. מרחב התימרון בין ההסברה הערבית למציאות בפועל עשוי לאפשר לממשלת נתניהו לנצל את המומנטום של ההסכם שנחתם, להאצה מחדש של תהליך ההתקרבות לעולם הערבי.

פרק הזמן העומד לניצול המומנטום של הסכם חברון לחידוש תנופת הנורמליזציה הוא מוגבל ביותר. במוקדם יתעוררו מתיחויות חדשות, על רקע פעולות מתנגדי ההסכם ולקראת המשך השיחות עם הסורים והפלשתינים. הממשלה צריכה לצאת באינטנסיביות להחזרת הקשרים שהתרופפו, בכלל זה להחזרת הנציג העומאני לישראל, לפתיחת נציגות קטארית ולהזמנת אישיות ישראלית רשמית, כמו שר החוץ, דוד לוי לביקור במרוקו, שהחרימה את ישראל מאז הבחירות.

חלק חשוב לא פחות בניצול המומנטום נתון בידי אנשי העסקים. אלה מהם, שהירבו לדבר בשנים האחרונות על חלקם בשמירת תהליך השלום ובקידומו, צריכים להפעיל לחצים על עמיתיהם בסקטור הפרטי הערבי לחדש את השת"פ. עליהם לחזור ולהכנס במהירות להובלת התהליך, אם הדרג הממשלתי יתקשה בכך.

אתמול כבר נעשה צעד ראשון בכיוון, בפגישת אנשי העסקים, בהם דב לאוטמן, שמואל דנקנר, דן פרופר ודני גילרמן עם עמיתיהם בירדן, בה סוכם על חידוש תנופת המיזמים המשותפים. ירדן תהיה, ככל הנראה סמן שיקדים את המדינות האחרות, ועל כך קיימת תמימות דעים בהנהגה של שתי המדינות. עם זאת, מימד הזמן חשוב, ויש ללחוץ גם על המדינות המהססות, בסיוע אמריקני.

הסכם חברון יוכל להפוך מנוף להשבת האמון בין ישראל לשכנותיה ולחזרה לתקוות של מזרח תיכון אחר, הכולל שת"פ כלכלי. הנכונות בצד הערבי הונמכה, אך טרם כבתה, וצריך לדעת ללבות אותה.

הנכונות הערבית להפשיר את היחסים עם ישראל, תהיה מדד למדינות אחרות ולחברות רב לאומיות, שגילו בשנתיים האחרונות עניין בהשקעות בישראל ובשת"פ כלכלי ועסקי איתה, אולם בלמו את המגמה על רקע הקשיים בתהליך המדיני. אלה יחזרו ויבחנו בריאד ובבירות ערביות נוספות את מצב החרם הערבי העקיף, ואת מצב הרוח הכללי ביחס לשת"פ עם ישראל.

אחת התכניות הגדולות שהוקפאו, היתה היוזמה האסטרטגית היפאנית להידוק הקשרים הכלכליים והעסקיים עם ישראל. חידושה יעיד, בעקיפין, על הלכי הרוח בעולם הערבי, לאחר ההסכם ההיסטורי בחברון. «אורה קורן «יש סיכוי בחברון «החתימה על הסכם חברון בין ישראל לרשות הפלשתינית שיחררה לחץ ומתח רב שנוצרו בחודשים האחרונים, ומהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לקידום התהליך ושיתוף הפעולה הכלכלי עם האזור ומשקיעים זרים