לפידות הספיקה לרפפורט

לפני שנה נכנס ברוס רפפורט לראשונה לעסקים בארץ, ורכש את לפידות. אחרי שנה של הפסדים ובעיות, וכאשר שוק קידוחי הנפט בארץ הולך וגווע, רפפורט כנראה יימנע מהשקעות נוספות

לפני כשנה החליט ברוס רפפורט, המיליונר השווייצרי-יהודי, להתחיל לעשות עסקים בארץ. לאחר שנים של תרומות בלבד, ניסה רפפורט להיכנס בצורה מאסיבית לעולם העסקים הישראלי, בדלת הקדמית של משק האנרגיה. שנה אחרי, רפפורט, עם חברה די כושלת בשליטתו - חברת קידוחי הנפט לפידות - יכול רק ללקק את הפצעים, ולהביט אחורה בזעם. תמורת 8 מיליון דולר רכש רפפורט לפני כשנה את חברת קידוחי הנפט היחידה בארץ, כאשר משק חיפושי הנפט עוד הראה עקבות וסימני חיים כלשהם.

לרפפורט היתה תוכנית להפוך את לפידות לחברת האחזקות של עסקיו העתידיים בארץ, ולפני כחצי שנה גם פירסם "גלובס", כי רפפורט מתעניין מאוד ברכישת חנ"ל (חברת הנפט הלאומית) העומדת כעת בפני הפרטה.

אבל נכון להיום, משק חיפושי הנפט במשבר עמוק, תהליך הפרטתה של חנ"ל הפך לבעייתי מאוד, ומעמיד סימני שאלה כבדים בדבר כדאיות רכישת החברה. ואם לא די בכך - לפידות גם נקלעה לסכסוך עם רשות החברות הממשלתיות, על רקע דרישה של לפידות מהרשות לאפשר לחנ"ל לממש התחייבות לעיסקה בהיקף של כ-2 מיליון דולר.

היו"ר הפעיל של לפידות והמנכ"ל בפועל של החברה, יהודה גיל, מסרב להתראיין בענייני לפידות, אך גורמים המעורבים בעיסקי החברה אומרים, כי "רפפורט ואנשיו די מיואשים מהיחס שקיבלו בארץ, ובשלב זה רפפורט די מסתפק בהשקעה בלפידות. אפילו אם ייפתר לבסוף הסכסוך עם רשות החברות - הרי שאת הגלולה המרה רפפורט כבר בלע, והוא למד היטב את הלקח".

הכנסותי לפידות בתשעת החודשים הראשונים של 1995 הסתכמו ב-37.7 מיליון שקל, ואילו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ההכנסות הסתכמו ב-30.1 מיליון שקל. לכאורה ירידה לא חדה מדי, אך צריך לשים לב לסעיף המתייחס לעיסוק העיקרי של החברה - "ביצוע עבודות קידוחי נפט". בסעיף זה ירדו ההכנסות מ-34.7 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל בלבד, נתון המשקף את מצב חיפושי הנפט בשנה האחרונה.

החברה נהנתה מכך שהמנכ"ל הקודם שלה, אפרים גרינברג, החליט להיכנס לתחום עבודות קידוחי הקרקע, על ידי רכישת חלק מחברה העוסקת בתחום, ובעקבות כך ההכנסות בתחום זה הסתכמו ב-9.5 מיליון שקל לעומת 1.7 מיליון שקל אשתקד. גם ההכנסות המזעריות ממילא ממכירת נפט ירדו - מ-1.2 מיליון שקל ל-500 אלף שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 1996 הפסידה החברה 7.2 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ובניגוד לרווחים גדולים בהרבה בשנים הקודמות.

חשוב לציין, כי לא רק המשבר בענף חיפושי הנפט פוגע בחברה, אלא גם המשבר בשוק ההון. משב זה מונע גיוס הון בידי שותפויות מוגבלות לחיפושי נפט, שלפחות בשלבים הראשונים לפעילותן משתמשות בציוד קידוח, עד שמתברר להן שמצב הנפט בארץ "על הפנים". מלבד תגליות די מעודדות, אך גם הן לא בצורה היסטרית, של חנ"ל, הרי שעתיד חיפושי הנפט בארץ נראה די עגום, כמו ההווה.

אחרי ש"חטף" את הדו"ח העגום של לפידות, נאלץ רפפורט להיווכח, שהפרטת חנ"ל, שאמורה היתה להכניס אותו עוד יותר לתחום משק האנרגיה בארץ, דווקא מרחיקה אותו מכך. תחילת הפרשה עוד לפני כשנתיים, כאשר החברה האיטלקית סייטאם מקבוצת אני, ביקשה להיכנס לפעילות בארץ ולשבור את מונופול הקידוחים של לפידות.

סייטאם ביקשה לזכות במיכרז של חנ"ל לביצוע קידוחים בהיקף כולל של כ-4 מיליון דולר. בלפידות נעמדו על הרגלים האחוריות כדי למנוע זאת, ועירבו כל גורם ממשלתי אפשרי בארץ, כדי למנוע את כניסת סייטאם, כאשר במקביל החברה גם רוכשת מכונה חדישה בהשקעה של כמיליון דולר, האמורה להתחרות בציוד המתקדם של סייטאם. המאבק הצליח ולפידות זכתה בשני קידוחים - באמונה ובניסנית. הקידוח באמונה בוצע לפני כשנה, ולקופת החברה נכנסו כ-2 מיליון דולר.

לפני מספר חודשים החליטו בחנ"ל ליישם לקראת סוף השנה את הקידוח השני, בו זכתה לפידות. בינתיים החליטה ועדת השרים להפרטה להפריט את חנ"ל. באחד מסעיפי ההחלטה נאמר, כי אסור יהיה לחנ"ל לבצע פרוייקטים חדשים, או כאלה שטרם הוחל בביצועם, ללא אישור מוקדם של הרשות. המשמעות היתה, שחנ"ל לא תוכל להתחיל את קידוח ניסנית.

בלפידות זעמו, והיועץ המשפטי של החברה, עו"ד יעקב כץ, מיהר לשלוח אזהרות לתביעות משפטיות הן לחנ"ל והן לרשות החברות. כץ כתב לחנ"ל, כי על החברה לבצע ללא דיחוי את הקידוח, לאחר שהחברה כבר החלה בהכנות לביצועו. לדבריו, לפידות סבורה כי החלטת ועדת השרים להפרטה אינה מתייחסת לפרוייקט מסוג זה.

גם דירקטוריון חנ"ל, התגייס לעזרת לפידות, ולפני מספר שבועות התפטר יו"ר ועדת הכספים שלו, שמואל רייניש, כאשר הוא מוחה נמרצות על התנהגות רשות החברות, שלדעתו גורמת לאי ודאות בהקשר לפעילותה של חנ"ל. בלפידות לא ממש מתעניינים במצוקותיה של חנ"ל, והתביעה המשפטית, אם תוגש, תופנה גם כלפי חנ"ל.

בינתיים פעילות חנ"ל עדיין אינה משותקת לחלוטין, למרות החלטת ועדת השרים להפרטה. עיתון בארה"ב פירסם בשבוע שעבר, כי החברה שותפה ב-%5 בקידוח גדול באזור מישיגן. החברה גם מעורבת בקידוח בעל פוטנציאל גדול בקונגו. הכניסה של חנ"ל לפעילות בחו"ל היא לנוכח המשבר בחיפושי הנפט בארץ.

גם את זה הבינה במידה מסויימת לפידות, כאשר העבירה את אחת מארבע מכונות הקידוח שבבעלותה לקידוחים בשדות שבבעלות חברה של רפפורט בגרוזיה. החברה מחוייבת להמשיך ולפעול בחיפושי נפט בארץ שנה נוספת, אך ייתכן מאוד, שבעוד שנה כבר לא יהיה לרפפורט כדאי להמשיך ולפעול בשוק קידוחי הנפט בארץ, ואז הוא יעביר את כל המכונות לקידוחים בחו"ל. במקרה כזה, ייתקל רפפורט בבעייה ישראלית טיפוסית אחרת - קרב מול עובדי לפידות המאוגדים תחת ועד עובדים, ואלה לא יסכימו שמי שמפעיל את מטה לחמם - המכונות - יעברו לחו"ל.

במקרה שלפידות תחליט בכל זאת להגיש תביעה נגד רשות החברות, המשמעות לא תהיה רק פגיעה בתדמית הכללית של הפרטת החברות בישראל, אלא גם פגיעה אפשרית בתהליך ההפרטה של חנ"ל, משום שלא הכי סימפטי לרכוש חברה שנגדה עומדת תביעה של כ-2 מיליון דולר - סכום הקידוח המוקפא בניסנית. חנ"ל היא למעשה מבחן ההפרטה הראשון של המנהלת החדשה של רשות החברות, ציפי לבני, ומעניין יהיה לראות כיצד תתמרן.

רשות החברות הגיבה פעמיים בשבועות האחרונים על הטענות נגדה. התגובה הראשונה התייחסה לטענות שהועלו במכתבים של כץ: "מכתביה של לפידות מתייחסים לעניין חוזי בינה לבין חנ"ל. לדעת הרשות, אין בסיס משפטי לטענות החברה. אם יש ללפידות טענות כנגד המדינה, הקשורות להליך הפרטתה יובהר, כי המדינה לא התחייבה בכל שלב שהוא, כי תספק עבודה ללפידות. חבל שלפידות מערבת מין שאינו במינו, בעניין זה, כדי לקדם את ענייניה".

בקשר להתפטרותו של יו"ר ועדת הכספים של חנ"ל אמרה רשות החברות, כי נציגי חנ"ל השתתפו בישיבה של ועדת השרים להפרטה בה התקבלה ההחלטה על ההפרטה. «דוד חיון «לפידות הספיקה לרפפורט «לפני שנה נכנס ברוס רפפורט לראשונה לעסקים בארץ, ורכש את לפידות. אחרי שנה של הפסדים ובעיות, וכאשר שוק קידוחי הנפט בארץ הולך וגווע, רפפורט כנראה יימנע מהשקעות נוספות